(חי פה) – לפני כשנתיים הוצגה תוכנית שאפתנית לשיפור איכות המים בנחל סעדיה בחיפה, שנועדה להתבצע בארבעה שלבים ולהוביל בהדרגה להסדרת זרימת המים בנחל עד הים. בפועל, השלב הראשון הושלם אך מאז, לטענת פעילי הנחל, לא נרשמה התקדמות משמעותית בשלבים הבאים. במקביל, תקציב של מאות אלפי שקלים שיועד לפעילות חינוך סביבתי טרם נוצל, ככל הידוע.
נחל סעדיה, אחד מיובליו של נחל הקישון, הוא נחל איתן הזורם למרגלות הכרמל וחוצה את אחד האזורים העמוסים והסואנים במפרץ חיפה. לצד כבישים, מרכזי מסחר ומפעלי תעשייה, הנחל מהווה אי ירוק וייחודי ובית גידול למגוון בעלי חיים וצמחים. אלא שמצב המים בנחל והזרימה המושפעת ממקורות שונים הפכו לאורך השנים לסוגיה סביבתית משמעותית. לפני כשנתיים יצאה לדרך תוכנית שנועדה לשפר את איכות המים בנחל ולהסדיר את זרימתם באמצעות סדרה של עבודות, שאמורות להתבצע בארבעה שלבים.
השלב הראשון בתוכנית כלל הקמת תחנה לשאיבת מי קיץ. שלב זה בוצע, אך מאז, התוכנית לא התקדמה לשלבים הבאים בקצב המצופה. על פי התוכנית, בשלב השני אמור להתבצע מעקף שיחבר בין נביעות 1 ו־2 לנביעה 3. מדובר במהלך שנועד להסדיר את הזרימה ולנתב את המים באופן שימנע את המשך הבעיות הקיימות בתוואי הנחל.
בשלב השלישי אמור המעקף להמשיך מנביעה 3 ועד לנקודה שבה זורמים כיום מי ביוב. השלב הרביעי והאחרון אמור להשלים את המהלך ולהוביל את המערכת עד הים.
כלומר, התוכנית אמורה למעשה לייצר רצף של טיפול והסדרה מהנביעות במעלה הנחל, דרך האזור שבו קיימת כיום זרימת ביוב, ועד לחיבור הנחל אל הים. אלא שבין השלמת השלב הראשון לבין יישום השלבים הבאים, נוצרה עצירה שמעלה שאלות לגבי המשך קידום התוכנית ולוחות הזמנים לביצועה.
גם תקציב לחינוך סביבתי ממתין
לצד תוכנית השיקום הפיזית, הוקצה גם תקציב של 300 אלף שקל לפעילות בתחום החינוך הסביבתי בנושא נחל סעדיה. המטרה של פעילות מסוג זה היא לחבר את הציבור לנחל ולערכי הטבע שבו, להגביר את המודעות לחשיבות השמירה עליו ולהפוך את הנחל מנקודה שנמצאת בשולי התודעה הציבורית למשאב טבע עירוני שמוכר לתושבי חיפה והאזור.
אולם גם כאן הכסף טרם תורגם לפעילות בשטח. עד היום, ככל הידוע להם, לא התקיימה פעילות במסגרת התקציב שהוקצה לנושא. המשמעות היא שלא מדובר רק בשאלה של עבודות תשתית. השיקום של נחל סעדיה אמור לכלול גם שינוי ביחס הציבורי לנחל, הכרה בו כבית גידול חשוב וכמרחב טבע עירוני שיש לשמור עליו לאורך זמן.
פינת טבע בלב מפרץ חיפה
נחל סעדיה הוא נחל איתן, כלומר נחל שבו זורמים מים לאורך כל השנה. הוא זורם למרגלות הכרמל, בין היתר באזור הצ'ק פוסט, ונחשב לאחד מיובליו של נחל הקישון.
למרות המיקום בלב אזור מסחר ותעשייה, גדות הנחל והשטחים הסובבים אותו יוצרים מערכת אקולוגית עשירה. באזור ניתן למצוא מגוון של בעלי חיים וצמחים, ובהם צבי ביצות, שלדג לבן חזה, פשוש, צפרדע נחלים ומינים נוספים. הניגוד בין הסביבה האורבנית לבין הטבע המקומי בולט במיוחד: מצד אחד צירי תנועה מרכזיים, מרכזי מסחר ואזורי תעשייה; מצד שני ערוץ מים, צמחייה ובעלי חיים המתקיימים במקום. עבור פעילי הסביבה, זה בדיוק מה שהופך את נחל סעדיה לנכס טבע עירוני שראוי להשקעה ולשיקום ולא לשטח שניתן להתעלם ממנו בגלל מיקומו באזור התעשייה.
"אי אפשר להסתפק בשלב הראשון"
אריק דרוברט, מפעילי נחל סעדיה, עוקב אחר הנעשה בנחל ומתריע מפני הפער בין התוכנית שהוצגה לבין ההתקדמות בפועל. לדבריו, עצם ביצוע השלב הראשון הוא אמנם צעד חשוב, אך אין די בו כדי להשלים את המהלך שהובטח.
"השלב הראשון בוצע, אבל התוכנית לא יכולה להיעצר שם. הוצגה תוכנית של ארבעה שלבים, שנועדה בסופו של דבר להסדיר את זרימת המים בנחל ולהגיע עד הים. אנחנו רוצים לראות את השלבים הבאים יוצאים לדרך ולא להסתפק בעבודה חלקית".
דרוברט מוסיף כי גם לנושא החינוך הסביבתי יש חשיבות גדולה, במיוחד בנחל שנמצא בלב אזור עירוני ותעשייתי. "נחל סעדיה הוא פנינת טבע שנמצאת בלב אזור מאוד סואן. יש כאן בעלי חיים, צמחייה ומערכת אקולוגית שלמה. אם הוקצה תקציב של 300 אלף שקל לחינוך סביבתי, אנחנו מצפים לראות פעילות בפועל. הציבור צריך להכיר את הנחל ולהבין למה חשוב לשמור עליו".
חשוב לציין כי חברת מועצת העיר סאלי עבד הגישה שאילתה בנושא בישיבת מועצת העיר האחרונה.
מעיריית חיפה טרם נמסרה תגובה.
עירית חיפה טיפלה ובהצלחה גדולה לדעתה בנחל סעדיה.
היא אישרה תכנית בניה ההורסת את הנחל ומזיזה אותו לתעלה מלאכותית שתחפר קרוב לכביש, כך ששטח הנחל ייועד לבניה לתעשייה. ממש "הפתרון הסופי" לנחל. יצויין כי יו"ר ועדת המשנה שרית גולן מודעת לתכנית הצפויה, אולם בינתיים היא לא הצליחה לעצור או לשנות אותה.