(חי פה) – סערה ציבורית מתפתחת בקריית ביאליק סביב היטל השצ״פ (שטח ציבורי פתוח) החדש שהעירייה החלה לגבות מבעלי נכסים המבקשים למכור את דירתם. לטענת תושבים וגורמים מקצועיים, ובראשם חבר מועצת העיר ויו״ר ועדת הביקורת עו״ד פאר מימון, מדובר בגבייה פסיבית, רטרואקטיבית ולעיתים אף בררנית, שאינה עומדת בדרישות החוק. העירייה מצידה טוענת כי הגבייה מתבצעת כחוק, בהתאם לחוק עזר שאושר על ידי משרד הפנים ומיושם ברשויות רבות בישראל. המחלוקת הפכה לאחד הנושאים הבולטים בעיר, כאשר עשרות תושבים כבר הצטרפו למהלך משפטי שמטרתו לעצור את הגבייה ולהשיב כספים שנגבו.
טענות התושבים: חיוב שמתגלה רק בעת מכירת הדירה

עו״ד פאר מימון מסביר כי היטל השצ״פ הפך למכשול משמעותי עבור תושבים המבקשים למכור את דירתם. לדבריו, בעת ביצוע עסקת מכר, על המוכר להציג אישור עירייה המעיד כי אין לו חובות. אלא שבשלב זה, כאשר העסקה כבר בעיצומה והצדדים ממתינים להשלמתה, מתברר למוכרים כי הם חייבים לעירייה סכום נוסף, היטל שצ״פ שנע בין 10,000 ל־22,000 שקלים לכל דירה. מימון מציין כי במצב כזה, כאשר המוכר לחוץ בזמן ומעוניין להשלים את העסקה, אין לו ברירה אלא לשלם את ההיטל, גם אם הוא סבור שאינו חוקי. לדבריו, מדובר במנגנון שמציב את התושב בעמדת חולשה ומאפשר לעירייה לגבות כספים באופן שאינו עומד בביקורת משפטית.
מועד הגבייה והטענה לרטרואקטיביות
העירייה החלה לגבות את ההיטל החל מ־1 במרץ 2026, כשנה לאחר שחוק העזר אושר. מימון טוען כי עצם החיוב רטרואקטיבי מהווה בעיה מהותית. לדבריו, היטל שצ״פ אמור להיות מוטל רק כאשר מתבצע פיתוח חדש בפועל, ולא על פרויקטים שכבר מומנו בעבר או על שטחים שפותחו על ידי גורמים אחרים, כגון קבלנים או מפעל הפיס. לטענתו, כאשר העירייה מחייבת תושבים על פיתוח שכבר בוצע או על שטחים שלא ברור מי מימן אותם, היא פועלת בניגוד לעקרונות החוק. בנוסף, הוא מציין כי מבקר המדינה כבר העיר בעבר על בעייתיות בגבייה פסיבית, גבייה שאינה מתבצעת בזמן אמת אלא רק כאשר התושב מבקש שירות מהעירייה.
טענות לאכיפה בררנית: רק מוכרי הדירות משלמים
אחת הטענות המרכזיות של מימון ושל קבוצת התושבים שפועלת לצידו היא כי מדובר באכיפה בררנית. לדבריהם, רק מי שמוכר את דירתו נדרש לשלם את ההיטל, בעוד תושבים אחרים אינם מחויבים כלל. המשמעות היא שמאות תושבים שנאלצו למכור את דירתם בתקופה האחרונה שילמו סכומים משמעותיים, בעוד אחרים לא נדרשו לשלם דבר. לטענת מימון, מצב זה יוצר אפליה ברורה בין תושבים ומעלה שאלות משפטיות כבדות משקל. לדבריו, אם ההיטל נועד לממן פיתוח עירוני, הרי שעל כלל התושבים לשאת בנטל באופן שוויוני, ולא רק על מי שמבצע עסקת מכר.
היערכות לעתירה מנהלית נגד העירייה
מימון מציין כי עשרות תושבים כבר הצטרפו למהלך משפטי שמטרתו להגיש עתירה מנהלית נגד העירייה. לדבריו, הקבוצה נמצאת בשלבי התארגנות מתקדמים, והעתירה צפויה לטעון כי העירייה פועלת בניגוד לחוק וכי יש להורות על ביטול הגבייה והשבת הכספים שנגבו. מימון מדגיש כי חלק מתפקידו הציבורי הוא לזהות מצבים שבהם העירייה גובה כספים שלא כדין ולהביאם לדיון ציבורי ומשפטי. לדבריו, הוא העלה את הנושא בישיבת מועצת העיר, אך העירייה הודיעה כי תבחן את הנושא באמצעות חוות דעת נוספת ובינתיים ממשיכה לגבות את ההיטל.
מאות תושבים כבר שילמו: שאלות על ניהול הקרן הייעודית
לפי מימון, מאות תושבים כבר שילמו את ההיטל מאז שהעירייה החלה לגבות אותו. לדבריו, הכספים אמורים להיות מופקדים בקרן ייעודית, קרן שצ״פים, המשמשת לפיתוח שטחים ציבוריים פתוחים בלבד. הוא מציין כי יש צורך לבדוק האם הכספים אכן מופקדים בקרן הייעודית. סוגיה זו צפויה להיות חלק בעתירה המנהלית, שכן החוק מחייב שקיפות מלאה בניהול כספי הקרן.
מהו היטל שצ״פ ומה מטרתו המקורית
היטל שצ״פ, או היטל שטח ציבורי פתוח, הוא תשלום חובה שמטרתו לממן פיתוח של שטחים ציבוריים חדשים: פארקים, גינות, שבילי הליכה, כיכרות ומרחבים ציבוריים נוספים. ההיטל נגבה בדרך כלל בעת הוצאת היתר בנייה או חתימה על הסכמי פיתוח והוא נועד לכסות את עלויות הפיתוח בלבד, לא את התחזוקה השוטפת. החיוב מחושב לרוב לפי גודל הנכס ושטח המגרש, והוא מוסדר בחוקי עזר עירוניים. בשנים האחרונות הפך ההיטל לשנוי במחלוקת, משום שרשויות רבות החלו לגבות אותו בנוסף להיטלי פיתוח אחרים, מה שהוביל לטענות על כפל מס. מומחים בתחום המקרקעין מציינים כי במקרים רבים ניתן לבחון את חוקיות החיוב ואף להפחיתו באמצעות ייעוץ מקצועי.
מה קורה מחוץ לקריית ביאליק?
היטל שצ״פ אינו ייחודי לקריית ביאליק, והוא נגבה כיום בלמעלה מ־100 רשויות מקומיות בישראל. בין הערים שבהן ההיטל קיים ניתן למצוא את ראשון לציון, פתח תקווה, נתניה, רחובות, רעננה, מודיעין, אשדוד, באר שבע, גבעתיים, רמת גן וקריית מוצקין. ברשויות אלו ההיטל נגבה כחלק ממערך היטלי הפיתוח, ולעיתים אף לצד היטלים נוספים כמו היטל כבישים ומדרכות. מנגד, ישנן רשויות שבהן ההיטל אינו נגבה כלל ובהן חיפה, תל אביב, ירושלים, נהריה, כרמיאל, טירת כרמל, נשר וקריית ים. ברשויות אלו בחרו שלא להטיל היטל שצ״פ, בין אם בשל מדיניות עירונית שונה ובין אם בשל קיומם של מקורות מימון אחרים לפיתוח שטחים ציבוריים. הפער בין הרשויות יוצר מציאות שבה תושב בעיר אחת משלם אלפי שקלים בעת מכירת דירה, בעוד תושב בעיר סמוכה אינו נדרש לשלם דבר, מצב שמחדד את הוויכוח הציבורי סביב נחיצות ההיטל והאופן שבו הוא נגבה.
ביקורת ציבורית ומשפטית על השימוש בהיטל
הביקורת על היטל השצ״פ אינה ייחודית לקריית ביאליק. ברשויות רבות נטען כי ההיטל הפך לכלי לגביית כספים נוספים מהתושבים, לעיתים ללא הצדקה תכנונית. מומחים מציינים כי כאשר ההיטל נגבה ללא פיתוח חדש בפועל, או כאשר הוא מוטל באופן שאינו שוויוני, הוא עלול להיחשב כגבייה בלתי חוקית. בנוסף, ישנם מקרים שבהם הרשויות אינן מנהלות את כספי הקרן הייעודית כנדרש, מה שמעלה שאלות על שקיפות ועל שימוש נכון בכספי ציבור. הביקורת הציבורית גוברת במיוחד כאשר תושבים מגלים את החיוב רק בשלב מתקדם של עסקת מכר, ללא התראה מוקדמת.
תגובת עיריית קריית ביאליק: הגבייה חוקית ושקופה
מעיריית קריית ביאליק נמסר כי גביית היטל השצ״פ מתבצעת בהתאם לחוק עזר עירוני שאושר על ידי משרד הפנים, חוק העזר שטחים ציבוריים פתוחים תש״ע 2009. העירייה מציינת כי חוק דומה מיושם בלמעלה מ־100 רשויות מקומיות בישראל, וכי המידע על חוקי העזר והיטלי הפיתוח גלוי ונגיש באתר העירייה. לדבריה, ההיטל מהווה חלק בלתי נפרד מהתכנון העירוני ומההתנהלות הכלכלית של העיר, והוא נועד להבטיח פיתוח איכותי של שטחים ציבוריים לטובת כלל התושבים. העירייה מדגישה כי היא פועלת בהתאם לחוק וכי כל גבייה נעשית בשקיפות מלאה.

