(חי פה) – הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה החליטה להפקיד את תוכנית חפ/2666 — אחת מתוכניות ההתחדשות העירונית הגדולות בישראל. התוכנית, שמקודמת על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והוועדה המקומית חיפה, צפויה לייצר פוטנציאל של כ־30 אלף דירות חדשות וממוגנות ברחבי העיר, ולהחליף את תמ"א 38 שפקעה. מדובר בתוכנית מפורטת שמכוחה ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה באופן ישיר, צעד שצפוי להאיץ משמעותית את תנופת ההתחדשות בעיר.
מענה כולל לחיזוק מבנים שנבנו לפני 1984
התוכנית חלה על מבנים שנבנו לפני שנת 1984 ונדרשים לחיזוק בפני רעידות אדמה. היא מציעה מסגרת תכנונית ברורה לשלושה מסלולים מרכזיים:
- הריסה ובנייה מחדש
- חיזוק ותוספת בנייה
- תכנון מתארי לאזורים מורכבים
המסלולים מותאמים למאפייני השכונות, לקיבולת התשתיות ולערכים הייחודיים של כל אזור בעיר.
התחדשות מותאמת־מקום: מבת גלים ועד ציר הרכס
התוכנית מחלקת את העיר ל־10 מתחמי תכנון שונים, תוך שמירה על ה־DNA המקומי:
- בת גלים – דגש על חזיתות מסחריות לאורך הטיילת ושמירה על המבט לים.
- נווה שאנן ושער הטכניון – תוספת צפיפות ממוקדת למגורי סטודנטים.
- ציר הרכס (שדרות הנשיא, מוריה, אבא חושי) – עירוניות אינטנסיבית, חזיתות פעילות וזיקות הנאה לציבור.
הגישה המובחנת מבטיחה שכל שכונה תתחדש בהתאם לאופייה, למרקם ההיסטורי ולתשתיות הקיימות.
שימור לצד התחדשות: הגנה על המורשת האדריכלית
התוכנית אינה חלה על מבנים המיועדים לשימור, ומקפידה על הנחיות מחמירות במתחמים בעלי ערכים היסטוריים כגון: המושבה הגרמנית, אזור הדר, מתחמי שימור בכרמל ועוד.
המטרה: לאפשר חיזוק והתאמה לסטנדרטים מודרניים, מבלי לפגוע בנכסי המורשת המגדירים את זהותה של חיפה.
קיצור הליכי רישוי ושיפור איכות החיים בשכונות
התוכנית מאחדת שכבות תכנון רבות ל"סל זכויות כולל", מהלך שצפוי לקצר משמעותית את הליכי הרישוי.
בנוסף, היא מאפשרת:
- הוספת ממ"דים וחיזוק מבנים
- שילוב מסחר ותעסוקה במגרשים פרטיים
- תוספת מבני ציבור
- יצירת היצע של דירות קטנות לזוגות צעירים וסטודנטים ("דיור מכליל")
המהלך צפוי לשפר את השירותים הקהילתיים ואת איכות החיים בשכונות הוותיקות.
בשורה אסטרטגית לעיר חיפה
רות שורץ, יו"ר הוועדה המחוזית חיפה: “מדובר בבשורה אסטרטגית לעיר. התוכנית מאפשרת חיזוק מבנים ומיגון חיוני, תוך שמירה על המרקם הייחודי של חיפה ועל איכות המרחב הציבורי.”
רונן סגל, מתכנן מחוז חיפה במינהל התכנון: “התוכנית הופכת את תהליך ההתחדשות לנגיש ויעיל. היא מאפשרת הוצאת היתרי בנייה במסלולים ברורים, תוך התאמה לצרכים של כל אזור בעיר.”
גורי נדלר, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: “זו התוכנית הגדולה והמורכבת ביותר בארץ להתחדשות בניינית. היא מותאמת לטופוגרפיה הייחודית של חיפה ולסביבות היסטוריות. מיד לאחר אישורה נראה עשרות ומאות בקשות לחיזוק מבנים.”
מה עם קרית חיים. היא לא בתמונה של התחדשות עירונית
אני מבינה שקריית אליעזר בכלל לא הוזכר. אנחנו חתמנו עם חברת אאורה במרץ 2020 ושום דבר לא זז. אז אנחנו שוב נשארנו בחוץ
לאן נעלמה התגובה של על קריית אליעזר
מתי התור של קריית אליעזר יגיע? עם ביאת המשיח?
בינתיים הועדה המקומית מאשרת הכפלה ויותר של קומות בלי קשר לתכנון ותוכנית
מעניין איך הם מקצרים הליכי רישוי. מה לא עבד בהליכים הקיימים?
אולי יפרסמו כמה להכניס למעטפות כדי לזכות בקיצור הליכים?
ועדת התכמון המחוזית כל מה שהם רואים לנגד העיניים זה לא טובת הציבור או זכויות הקניין של הציבור אלא רק את טובת הקבלנים והיזמים ואישור עוד ועוד עשרות אלפי דירות בלי הפסקה כי בעצם זה הלחץ עליהם מהממשלה רק לאשר עוד ועוד עשרות אלפי דירות במגדלי ענק ובצפיפות חונקת. אין שום התייחסות לפתרונות תחבורה ציבורית או לשיפור בתחבורה הציבורית כתנאי לתוספת אלפי אנשים בשכונות הותיקות שלא מסוגלות להכיל אותם לא בכמות מבני הציבור. לא בתשתיות ביוב ישנות. לא בכבישים צרים בלי תחבורה ציבורית טובה. איכות החיים בחיפה נהרסת כולם מרגישים את זה ומי שיכול מוכר ובורח לערים שפויות יותר או שבונות שכונות שמסוגלות לתת שירותים ברמה גבוהה.
לדחוף עוד מאות משפחות עם ילדים בשכונות שאין להן מתנ"ס. שיש בהן מגרש משחקים אחד קטן. שאין בהן גני ילדים חדשים אלא רק ישנים וצפופים. עם כבישים צרים שכבר היום חונים על המדרכות וחוסמים תחנות אוטובוס מרוב מצוקת חניה אבל מאשרים בהן עוד מאות דירות וחנויות שזה להכניס לשכונה עוד אלפי מכוניות. התושבים בכלל מבינים מה קורה בשכונה שעוברת השתלטות עוינת של קבלנים תאבי בצע? כשהם מבינים זה כבר מאוחר מדי.
מגדל של 30 קומות עם 120 דירות זה 400 תושבים בשכונה. יש עבורם גני ילדים? מקלטים ציבוריים? מרכזי יום לקשיש? בתי ספר ומתנ"סים? מגרשי משחקים וגינות ציבוריות? ביוב שכונתי וצנרת מים מוגדלת? מדרכות רחבות יותר לכמות הולכי הרגל? מגרשי חניה ציבוריים? תגבור קוי אוטובוס בקוים לשכונה?
אין כלום.
לא דואגים לכלום.
שהיזם יבנה שני מגדלים יכניס לשכונה צפופה עוד 1000 כלי רכב ועוד 800 נפשות ולמי אכפת??? תושבי השכונה יסבלו את ההשלכות היזם כבר יברח לפרויקט אחר ולעיר אחרת
נכון מאד כל רכס הכרמל הפך למנהטן מגדלים חסרי נשמה וצפיפות איומה בלי מחשבה על איכות חיי התושבים דוגמה הכי בולטת רחוב הרופא וסמולנסקין ליד ביח כרמל השתוללות בניה במקום הכי לא נגיש בכרמל
חי פה!! אולי תעדכנו את הציבור איך ועד מתי אפשר להגיש התנגדויות לתוכנית או שגם אתם עובדים אצל היזמים החזירים
גועל נפש של תוכנית.
ובכלל איך יכול שחלק מהמנגנון האחראי על בדיקות יכולת התשתיות של כל שכונה הוא עורך דין בשירות יזמים ויזמים בלבד???
איך לא מעיפים את זה מכל המדרגות רק בגלל זה?!
הנושא של ייצוג הדיירים גובל בפשע פלילי.עו"ד שנמצא תחת הכותרת מייצג הדיירים רואה בתפקיד מקפצה לחיבור לפרויקטים אחרים של היזם.יש פה אינטרסים מנוגדים ומי שנפגע זה הדיירים.לאור היום עו"ד מזניחים את האינטרס של הדיירים כי זה לא מעניין כבר.
מעולם לא היה מיקצוע כו"כ בזוי
עוד שלב באותה שיטה ישנה: לא התחדשות עירונית – אלא התחדשות של מנגנון.
מה שהתחיל כהבטחה לחיזוק מבנים הפך לאורך שני עשורים למערכת משומנת של עיוותים, מניפולציות וניצול ציני של רגולציה. עכשיו, במקום לעצור ולבדוק, פשוט מרחיבים את גבולות המשחק – גם למבנים שנבנו עד 1984, רבים מהם יציבים לחלוטין ועומדים בדרישות התקן לרעידות אדמה.
המשמעות ברורה: לא צורך הנדסי, לא בטיחות הציבור – אלא המשך ייצור זכויות בנייה יש מאין, על גב הדיירים והשכנים, תוך עטיפה של “אינטרס ציבורי”.
כמה זמן עוד ימשיכו למכור לציבור איום שלא קיים כדי להצדיק פרויקטים שמונעים מבצע כסף?
כמה זמן עוד רשויות יתעלמו מהפער בין המציאות ההנדסית לבין הנרטיב שמשרת יזמים?
זה כבר לא מחדל נקודתי. זו שיטה. והשאלה היחידה שנותרה היא מי יבחר לשים לה סוף – ומתי.
תגובה חשובה ביותר,צריך להפיץ אותה שהציבור ידע את האמת.
כינויי הקורא הנאמן לתוכנית "הגרנדיוזית" הנ"ל – משקפים את האמת המרה נוכח התוכנית
התחדשות המנגנון
מעאכת משומנת של עיותים
ניצול ציני של רגולציה
המשך יייצור זכויות בנייה יש מאין,
זה כבר לא מחדל נקודתי- זו שיטה
מקומם עד בלי די !!!
עד מתי "יעבדו" עלינו ???????????????
בתחום התכנית הבניינית מצוי מלאי משמעותי של מבני מגורים אשר מבחינה כלכלית אינם אטרקטיביים ליזמים ואינם צפויים לעבור התחדשות. כך, בין היתר, בבלוקי מגורים רבי־דירות, בהם היזם נדרש להשיב מספר רב של יחידות לבעלים הקיימים, באופן הפוגע בכדאיות הפרויקט; וכן בבניינים המצויים באזורים שאינם מבוקשים, בהם ערכי הקרקע והתשואה הצפויה נמוכים. מבנים אלה נותרים, הלכה למעשה, ללא פתרון של חיזוק ומיגון, ובהתאמה, לא מעניינים גם את מתכנני התכנית.
מנגד, הפרויקטים המועדפים על היזמים הם מבנים בני 2–3 קומות בשכונות הכרמל, המאופיינים לעיתים בבעלות של בעלי אמצעים ובשיעור גבוה של דירות מושכרות. במקרים רבים מדובר במבנים העומדים כבר כיום בתקן העדכני לעמידות ברעידות אדמה, ואינם מצויים בסיכון ממשי. חרף זאת, במשך עשרות שנים לא הושקעו בהם משאבים לשימור ותחזוקה, העירייה לא אכפה תקן תחזוקת מבנים שעומד לרשותה, וכעת מבקשים בעליהם לממש זכויות באמצעות יזם, מבלי להוציא שקל מכיסם.
אין צורך להכביר מילים על ההשלכות התכנוניות השליליות של תמ"א 38, אשר מונצחות ואף מועצמות במסגרת התכנית הבניינית המוצעת. חמור מכך הוא כי הרשות המקומית מודעת למגמות השליליות המתרחשות בעיר, אך בוחרת להמשיך ולקדם תהליכים אלה משיקולים קצרי טווח של הגדלת הכנסות, ולא על בסיס שיקולים תכנוניים ראויים.
התכנית הבניינית מהווה, הלכה למעשה, פגיעה מהותית נוספת במרקם שכונות הכרמל. היקפי זכויות הבנייה המוצעים בה חורגים בעשרות אחוזים מן ההיקפים שהתבקשו ע"י יזמים בפרויקטים מכוח תמ"א 38, ומובילים להעמסה חריגה על התשתיות והסביבה הבנויה. התכנית מלאה "חורים" של אי וודאות ותחומים אפורים שיכולים להתפרש כרצון המתכנן או הרשות. מעיון בנספח הבינוי, נדמה כי מי שתכנן את התכנית הבניינית לא התנסה בעצמו בתכנון המורכב של בניין במורדות הכרמל.
ללא יצירת מנגנון של ניוד זכויות כמו שקיים בערים אחרות בעולם כבר למעלה מ-100 שנה וגם בתל אביב, התוצאה היא הידרדרות באיכות החיים בשכונות הכרמל, עד כדי תחושת "חנק" פיזי ותכנוני והיא ניכרת כבר כיום. אוכלוסיות צעירות שוקלות לעזוב את העיר לטובת ערים מאוזנות ומתוכננות יותר.
אם מוסדות התכנון מנסים להביא את תל אביב ופתח תקווה לחיפה מתוך חיקוי של התבטלות, במקום לחזק את הצביון המיוחד של העיר, הם מעדיפים לעבור למרכז, לדבר האמיתי.
לבסוף, עולה תהייה מהותית באשר להיקפי יחידות הדיור אותם עמלים מוסדות התכנון להכפיל ולשלש בהתלהבות לא מוסברת: האם קיים ביקוש ממשי לכמות זו, מי צפוי לאכלס יחידות אלה, והאם קיימים בעיר מקורות תעסוקה מספקים. בפועל, מקורות תעסוקה מרכזיים עזבו את חיפה לטובת רשויות סמוכות כדוגמת טירת הכרמל ו-נשר, והרשות המקומית לא השכילה לשמרן בתחומה – חרף תרומתן המשמעותית להכנסות מארנונה, הגבוהות מאלה הנגבות ממגורים.
הלב כואב, אסון מתרחש בחיפה, לא פחות.
ועוד: מקרב הצעירים הרבים שאני מכירה, אלו שעוד לא התמסדו, אנשים טובים, בוגרי יחידות מובחרות בצבא, בוגרי טכניון – גם הם וגם חבריהם לא מתכוונים להשתקע בחיפה לא הם ולא חבריהם. כבר היום, כשהם רוצים לצאת לבלות, הם נוסעים לתל אביב. אסון אמרתי.
התוכנית אינה חלה על מבנים המיועדים לשימור, ומקפידה על הנחיות מחמירות במתחמים בעלי ערכים היסטוריים כגון: המושבה הגרמנית, אזור הדר, מתחמי שימור בכרמל ועוד.
ומה עם הדר? נמתין לאירנים, אולי יפתרו לנו את הבעיה….
מה לגבי מיקלטים ?
מתי הנושא הזה יוכרז כיעד ???
נהדר שעושים צעדים להקלת הבירוקרטיה. אבל ממשיכים להזניח פלח חשוב וגדול של מבנים – בנייני קומות, שאין כדאיות ליזמים להציע לדיירים ממדים וחיזוק מבנה. הם מעדיפים כלכלית ובצדק – להגיש בקשות לבנייני עם מעט דיירים קיימים. לא היה ראוי להוסיף פתרון כמו – מתן זכויות בניה נרחבות יותר באותם בניינים או באחרים? מה לגבי כל אותם מאות ואלפי בניינים בחיפה – שאין כדאיות ליזמים, ואין יכולת כלכלית לממן את חיזוק המבנה והממד לאחוז ניכר מהדיירים ?