חוסנה של דמוקרטיה בישראל – תחושת ההשפעה האזרחית על מדיניות ממשלתית • חיפה בולטת מעל הממוצע הארצי

(חי פה) – תחושת היכולת של אזרחים להשפיע על מדיניות הממשלה היא אחד המדדים המרכזיים לחוסנה של דמוקרטיה. מנתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המבוססים על סקר מיומנויות הבוגרים הבין-לאומי (PIAAC) לשנים 2022–2023, עולה תמונה מדאיגה: רוב אזרחי ישראל חשים כי השפעתם על מדיניות הממשלה מועטה. עם זאת, בחינה גאוגרפית של הנתונים מעלה פערים בין מחוזות, כאשר מחוז חיפה מציג תחושת השפעה גבוהה יחסית ומשתייך לקבוצת המחוזות המובילים בישראל.

ישראל מתחת לממוצע ה־OECD

על פי ממצאי הסקר, תחושת ההשפעה הממוצעת על מדיניות הממשלה בישראל עומדת על 2.8 בלבד בסולם של 0–10, נתון הממקם את ישראל במקום ה־23 מתוך 31 מדינות ה־OECD שהשתתפו בסקר.
כ־62% מהאוכלוסייה בגילאי 16–65 בישראל דיווחו על תחושת השפעה מועטה, ורק 11% ציינו כי הם חשים השפעה רבה על החלטות הממשלה.

פערים בין קבוצות אוכלוסייה

הסקר מצביע על פערים חדים בין קבוצות שונות באוכלוסייה:

• תחושת ההשפעה בקרב האוכלוסייה הערבית גבוהה משמעותית מזו של האוכלוסייה היהודית (ממוצע 4.3 לעומת 2.4).
• גברים מדווחים על תחושת השפעה גבוהה מעט יותר מנשים.
• באופן חריג ביחס למדינות ה־OECD, בישראל דווקא בעלי השכלה גבוהה ומיומנויות גבוהות חשים פחות השפעה על מדיניות הממשלה מאשר בעלי השכלה ומיומנויות נמוכות, תופעה ייחודית כמעט לחלוטין לישראל.

מבט גאוגרפי: חיפה מעל הממוצע הארצי

פילוח לפי מחוזות מגלה תמונה מורכבת אך מעודדת עבור אזור חיפה.
תחושת ההשפעה הממוצעת על מדיניות הממשלה במחוז חיפה עומדת על 3.0, נתון הגבוה באופן מובהק מהממוצע במחוזות המרכז, תל אביב והדרום (2.6), וכן גבוה מזה של אזור יהודה ושומרון (2.3).

לצד מחוז חיפה, גם מחוזות הצפון (3.3) וירושלים (3.2) מציגים תחושת השפעה גבוהה יחסית, בעוד שהאזורים האורבניים והמרכזיים יותר מדווחים על תחושת ריחוק גדולה יותר מהמערכת השלטונית.

חיפה: שילוב של אוכלוסיות ותחושת מעורבות

בחינה מעמיקה מעלה כי במחוז חיפה, בדומה לשאר המחוזות, קיימים פערים בין יהודים לערבים, כאשר תחושת ההשפעה בקרב האוכלוסייה הערבית גבוהה יותר. עם זאת, גם בקרב האוכלוסייה היהודית במחוז חיפה נרשמה תחושת השפעה גבוהה יחסית לעומת מחוזות אחרים, ובהם הצפון והדרום.

נתון זה עשוי להעיד על מאפיינים ייחודיים של המרחב החיפאי: עיר מטרופולינית מעורבת, מסגרות אזרחיות פעילות, מוסדות אקדמיים וקהילתיים, ומעורבות אזרחית גבוהה יחסית.

דמוקרטיה, מיומנויות ותחושת השפעה

לפי הלמ"ס, תחושת ההשפעה על מדיניות הממשלה, המכונה גם “חוללות פוליטית”, היא מרכיב מרכזי בהשתתפות אזרחית, באמון במוסדות המדינה ובחוסן הדמוקרטי. ממצאי הסקר מצביעים על אתגר משמעותי למדינת ישראל: חיזוק תחושת ההשפעה דווקא בקרב אוכלוסיות משכילות ובעלות מיומנויות גבוהות, שאמורות להוות מנוע מרכזי למעורבות אזרחית ולמנהיגות ציבורית.

תמונת מצב מורכבת – והזדמנות לפעולה

הנתונים מציירים תמונה מורכבת של החברה הישראלית: תחושת השפעה נמוכה ברמה הלאומית, לצד מוקדים אזוריים שבהם האזרחים חשים מעורבות והשפעה גבוהות יותר. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של חיזוק הקשר בין האזרחים למקבלי ההחלטות, פיתוח יוזמות מקומיות והעמקת החינוך האזרחי, כבסיס לחברה דמוקרטית פעילה ומעורבת.