פתיחת התערוכה "מדאו לדו – רוח הדרך" • שיתוף פעולה בין מוזיאון וילפריד למוזיאון טיקוטין • צפו בשידור מערב הפתיחה

(חי פה) – תערוכה חדשה במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית: במוצ״ש, 3/1/26, פתחה התערוכה ״דו״ (רוח הדרך) במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה. הפעם מדובר בשתי תערוכות משלימות, בשני מוזיאונים שונים (מוזיאון טיקוטין ומוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע, להן ניתן לרכוש כרטיס משוב בהנחה). התערוכות מזמינות את המבקרים למסע רוחני ואמנותי בעקבות מושג ה"דרך" – מהדאו הסיני ועד הדו היפני.

צפו בשידור מערב פתיחת התערוכה:

מהדאו הסיני, דרך הזן־בודהיזם ועד להתגבשות מושג ה"דו" באמנויות היפניות

שיתוף פעולה נדיר בין מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המזרח לבין מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית מביא לקהל הישראלי תערוכה כפולה וייחודית: "דאו – רוח הדרך" ו"דו – רוח הדרך". שתי התערוכות, שאוצרה שיר מלר־ימגוצ'י, מציעות מבט רחב ומעמיק על התפתחותו של מושג ה"דרך" בתרבויות סין ויפן, מהדאו הסיני, דרך הזן־בודהיזם ועד להתגבשות מושג ה"דו" באמנויות היפניות המסורתיות והעכשוויות.

פתיחת התערוכה

ביום ראשון, 4.1.26, תיפתח לקהל תערוכה חדשה במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, הנושאת את השם "דו – רוח הדרך". תערוכה זו ממשיכה למעשה את התערוכה שנפתחה לאחרונה במוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המזרח הנקראת "דאו – רוח הדרך". את שתיהן אוצרת שיר מלר-ימגוצ'י.

מסע רוחני ואמנותי: מהדאו הסיני אל הדו היפני

מקורו של ה"דו" (道), שפירושו "דרך", במושג הדָאוּ הסיני, תפיסה פילוסופית העוסקת בהרמוניה, זרימה והתבוננות פנימית.
לאורך הדורות השתלב הדאו בזן־בודהיזם, ושתי המסורות ביקשו להבין את מהות ה"דרך" כמסע פנימי, רוחני ומתמשך.
התערוכות מציעות למבקרים חוויה המאפשרת האטה, התבוננות וחיבור פנימי, דווקא בעידן של עומס, פיצול קשב ומרוץ בלתי פוסק.

אמנויות ה"דו": מדיטציה בתנועה

התערוכה במוזיאון טיקוטין פורשת מניפה רחבה של אמנויות יפניות הנושאות את הסיומת "דו", אמנויות שהשפיעו עמוקות על התרבות והזהות הרוחנית של יפן. כל אחת מהן מציעה תרגול של מדיטציה בפעולה, מתוך נוכחות מלאה ברגע:

• צ'אדו (茶道) – דרך התה: טקס התה היפני, שנולד במאה ה־16, מוצג בחדר תה שנבנה במיוחד לתערוכה. לצד כלי תה מקוריים מוצגת עבודת וידאו המתעדת את הטקס.
• שודו (書道) – דרך הכתיבה: קליגרפיה יפנית מסורתית ועכשווית, כולל מגילות מאוסף איתמר פרוקצ'ה ויצירות של קזואו אישיאי וטומוקו קאוואו.
• בודו (武道) – אמנויות הלחימה: קיודו (דרך הקשת), איאידו (דרך החרב) ואייקידו (דרך ההרמוניה) – שלוש אמנויות המדגישות דיוק, מודעות ואיחוד גוף־נפש, ללא תחרות וללא חתירה לניצחון.
  הקשר בין אמנויות אלו לבין הזן־בודהיזם מתבטא במושג מושין (無心), "תודעה ללא אחיזה", מצב של פעולה צלולה, טבעית ונטולת מאמץ.

אמנות עכשווית: הדרך כיוצר והיוצר כדרך

התערוכה משלבת גם יצירות עכשוויות של אמנים יפנים וישראלים, בהם אליקה מצויה, שון קומיאמה, אלכס קרמר, אבי אייזנשטיין ומאיה כהן לוי, כולם מציגים עבודות שבהן התהליך הוא העיקר, והיוצר הופך עצמו ל"דרך".
האמן היפני אונישי יסואקי מציג מיצב מרהיב שנוצר במיוחד לתערוכה: רצועות נייר לבנות התלויות באוויר מעל סלעי בזלת, נעות עם משב הרוח ומזמינות את המבקר למצוא את דרכו ביניהן. יסואקי מציג גם סדרת צילומי פעולה שבהם נתיב של אש נפרש בחשיכה.
ברחבת הפטיו מוצגת יצירתו של נובויה ימגוצ'י, "ללכת בין הטיפות", מעגל של טיפות פלדת אל־חלד המייצג את האנסו, מעגל אינסופי ללא התחלה וסוף.

שיתוף פעולה בין שני אספנים יוצאי דופן

התערוכה המשותפת מפגישה מחדש את מורשתם של שני אספנים יהודים־גרמנים יוצאי דופן: פליקס טיקוטין ווילפריד ישראל. שניהם חלמו להיות אמנים, ושניהם הקדישו את חייהם לאיסוף אמנות המזרח. אוספיהם מהווים את הבסיס לשני המוזיאונים, וכעת — לראשונה — מוצגים זה לצד זה במסגרת פרויקט משותף.
לרגל שיתוף הפעולה מוצע לקהל כרטיס כניסה משולב לשתי התערוכות במחיר 55 ש"ח, תקף במשך ארבעה חודשים (ינואר–אפריל 2026).

דברי האוצרת: "להאט, לנשום, לכייל את המצפן הפנימי"

שיר מלר־ימגוצ'י, אוצרת שתי התערוכות, מסבירה: "בתקופה מטלטלת כל כך, התערוכה מבקשת להזמין את המבקרים להאט את הקצב. יש פער בין הקצב שבו העולם מתקדם לבין הקצב האנושי הפנימי. אמנויות ה'דו' מבקשות לאחד בין לב, גוף ותודעה ולהציע דרך למצוא שקט, שלווה ואיזון."

פרטים למבקרים – מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית

כתובת: שדרות הנשיא 89, חיפה
שעות פתיחה:
א', ג', ד', שבת – 10:00–16:00
ב' – סגור
ה' – 10:00–18:00
ו' – 10:00–14:00

נעילת התערוכה: 31.5.2026