מאחורי החומות הגבוהות שברחוב עבאס 7 שוכן אחד ממוסדות החינוך הוותיקים והמסקרנים בחיפה, בית הספר “נזירות נצרת”. המוסד, שהוקם במאה ה־19 בידי המסדר הקתולי "נזירות נצרת", ממשיך גם היום לשלב חינוך מודרני עם מסורת ארוכת שנים של אמונה, תרבות ודו־קיום.
בית הספר “נזירות נצרת” בחיפה
בית הספר הראשון מסוג זה נוסד ב-1822 בצרפת ע״י המסדר הקתולי ״נזירות נצרת״ (“Sœurs de Nazareth“) ואילו בית הספר בחיפה נפתח ב-1858. הוא פועל בחסות הפטריארכיה הלטינית בירושלים (הגוף המרכזי של הכנסייה הקתולית בארץ הקודש). לכן, המוסד הוא מוסד קתולי לכל דבר, שפועל גם תחת פיקוח משרד החינוך הישראלי אך שומר על אוטונומיה חינוכית-דתית.
המבנה הראשוני שימש גם כמנזר, אך עד מהרה התרחב עם גידול מספר התלמידות, והפך לאחד ממוסדות החינוך החשובים בעיר. בתקופת המנדט הבריטי נודע המקום באיכות ההוראה ובשליטת השפות הזרות, צרפתית ואנגלית, שנלמדו בו ברמה גבוהה.
חינוך באמונה וברוח פתיחות
בית הספר “נזירות נצרת” פועל עד היום בחסות המסדר הקתולי, אך דלתותיו פתוחות בפני תלמידים מכל הדתות והרקעים. צוות ההוראה, הכולל נזירות לצד מורים אזרחיים, מטפח מצוינות, כבוד הדדי וסובלנות.
התלמידים לומדים על החגים הנוצריים ומשתתפים בפעילויות קהילתיות עם מוסדות הכנסייה בעיר, כחלק מחינוך לערכים חברתיים ותרבותיים.
עם בוגרי המוסד הבולטים נמנים ג’וני סרוג’י, סגן נשיא בכיר באפל; מונא חוא, שחקנית וזוכת פרס אופיר; פרופ’ תאופיק מנסור, מתמטיקאי מאוניברסיטת חיפה; גרייס נעמה, מתעמלת אמנותית ולשעבר חברת נבחרת ישראל; ו־ד"ר מסעוד גנאיים, מדען ומייסד עמותת "אלרואד" לקידום מדע וטכנולוגיה.
מעמד רשמי
בישראל, המוסד מוגדר "מוכר שאינו רשמי", כלומר הוא מוכר על ידי משרד החינוך אך מנוהל על ידי גוף עצמאי (במקרה זה, המסדר הקתולי).
בית הספר נמצא תחת הפיקוח של מזכירות בתי הספר הקתוליים בישראל (Catholic Schools Secretariat in Israel), גוף רשמי הכפוף לפטריארכיה הלטינית בירושלים.
סגנון הבנייה והכרזת השימור
מבנה בית הספר “נזירות נצרת” נבנה במחצית השנייה של המאה ה-19, בתקופה שבה המסדרים הקתוליים בארץ ישראל הקימו מבנים מרשימים בסגנון ניאו־קלאסי עם השפעות מזרח־תיכוניות, סגנון המזוהה עם האדריכלות המיסיונרית של אותה עת.
המבנה משלב אלמנטים אירופיים כגון סימטריה, קשתות ועיטורים עדינים עם חומרים מקומיים, בהם אבן גיר חיפאית ופתחים קשתיים לאוורור. כמו בתי המסדרים בנצרת ובירושלים, גם כאן מדובר במבנה מלבני סגור סביב חצר פנימית.
בשל יופיו וחשיבותו ההיסטורית, הוכרז הבניין כאתר לשימור בתוכנית השימור העירונית של חיפה, ונחשב לדוגמה נדירה של אדריכלות כנסייתית־חינוכית מהמאה ה־19 בעיר.
בין עבר לעתיד
לצד שימור המורשת והמבנה, בית הספר “נזירות נצרת” ממשיך להתחדש ולהתאים את עצמו לעידן המודרני. הכיתות מצוידות באמצעים מתקדמים, אך רוח המקום – של שקט, אמונה וסובלנות, נותרה כשהייתה.
כמו חיפה עצמה, גם בית הספר משלב שכבות של תרבות והיסטוריה, ומשמש עדות חיה לכך שחינוך יכול להיות גשר בין דורות, עולמות וקהילות.
תודות
תודתי נתונה בזאת למר באסם ג׳מאל, מנהל התיכון, ולמר רוחנא חנא, מנהל היסודי, על עזרתם בתיעוד מבנה בית הספר ותרומתם להכנת הכתבה.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
ושוב תודה וברכת ישר כוח לך, דוד, על תיאוריך המקצועיים ועל הנצחת שכיות בנייה בעירנו חיפה.
תודה רבה , אורי יקר, מילותיך נותנים לי כוח להמשיך.