משה שרביט הלך לעולמו – סגן מנהל בית הספר רעות קריית אליעזר לשעבר

(חי פה) – מותו של משה שרביט, לשעבר סגן מנהל בית הספר רעות אליעזר, מציין את סיומה של תקופה בחינוך החיפאי. שרביט, שהלך לעולמו בגיל 92, היה דמות חינוכית מרכזית בשכונת קריית אליעזר במשך עשרות שנים. לצד תפקידו כמנהל וכמורה לתנ"ך, הוא נודע כאיש חינוך מסור, סופר, ומחנך שהותיר חותם עמוק על תלמידיו, עמיתיו והקהילה כולה. הלווייתו תתקיים הערב, יום שבת, 25 באוקטובר 2025, בבית העלמין שער ברוש בחיפה.

תחילת הדרך: מורה צעיר עם חזון חינוכי

משה שרביט נולד בירושלים בשנת 1933, והחל את דרכו החינוכית כמורה צעיר לתנ"ך בבית הספר דרור בקריית אליעזר. תמונה משנת 1968, השמורה כיום בספרייה הלאומית, מתעדת אותו עם תלמידי כיתה ד' – עדות מוחשית למחויבותו רבת השנים לחינוך הדור הצעיר.

כבר בתחילת דרכו ניכר היה כי שרביט אינו מורה רגיל. הוא לא הסתפק בהעברת חומר לימודי, אלא שאף להנחיל ערכים, לעורר סקרנות ולעודד חשיבה ביקורתית. תלמידיו למדו ממנו לא רק על סיפורי התנ"ך, אלא גם על מוסר, אחריות אישית וחברתית, ואהבת הארץ והאדם.

מורה ומנהל אהוב בשכונת קריית אליעזר

לאורך השנים התקדם שרביט לתפקידי ניהול, ובסופו של דבר מונה לסגן מנהל חטיבת הביניים רעות. גם בתפקידו המנהלי, שמר על קשר אישי עם תלמידים, מורים והורים. "תמיד הייתה לו מילה חמה, חיוך, והבנה עמוקה לצרכים של כל אחד ואחת," מספרת מורה לשעבר בבית הספר. שרביט התגורר כל חייו בקריית אליעזר, ולימד בבתי הספר שבשכונה.

אב שכול: סיפורו של חיליק שרביט ז"ל

לצד פועלו החינוכי, משה שרביט נשא עמו כאב אישי כבד. בינואר 1995, בנו הצעיר חיליק שרביט ז"ל נהרג בפיגוע הכפול בצומת בית ליד. חיליק, ששירת כחובש בצה"ל, נפצע בפיצוץ הראשון אך בחר להישאר בשטח ולהעניק טיפול לפצועים. דקות לאחר מכן, מחבל נוסף פוצץ את עצמו במקום – וחיליק נהרג.

מותו של חיליק הותיר חותם עמוק על אביו. למרות האובדן, המשיך שרביט בעבודתו החינוכית, והפך לדמות של השראה גם בהתמודדותו עם השכול. רבים מתלמידיו מספרים כי למד מהם שיעורים על אומץ, מסירות ונתינה – לא רק בכיתה, אלא גם בחיים עצמם.

מחבר ומספר סיפורים: תיעוד משפחתי היסטורי

מעבר לעבודתו כמורה ומנהל, שרביט היה גם סופר. הוא חיבר שלושה ספרים, שבהם תיעד את קורות משפחתו מגירוש ספרד ועד לירושלים, עיר הולדתו. הספרים, השמורים כיום בספרייה הלאומית, מהווים עדות נוספת למחויבותו להיסטוריה, זהות ותרבות.

כתיבתו של שרביט שילבה בין תיעוד אישי להיסטוריה רחבה יותר של העם היהודי. הוא ראה חשיבות בהעברת הסיפור המשפחתי לדורות הבאים, והאמין כי הבנת העבר היא מפתח לעיצוב העתיד. תלמידים שקראו את ספריו מספרים כי מצאו בהם השראה, עומק וחיבור לשורשים.

תלמידים מספרים: מורה שלא ויתר על אף אחד

רבים מתלמידיו של שרביט, שפזורים כיום ברחבי הארץ והעולם, מתארים אותו כמורה יוצא דופן. "הוא ראה כל תלמיד," מספרת אחת מהם. "גם את זה שהתקשה, גם את זה שלא האמין בעצמו – הוא ידע להדליק אצלנו את הניצוץ."

שרביט לא הסתפק בהעברת ידע. הוא האמין בחינוך לערכים, לאזרחות טובה, ולמימוש הפוטנציאל האישי של כל תלמיד. "הוא לימד אותנו איך להיות בני אדם," אומר תלמיד אחר. "לא רק איך להבין את התנ"ך, אלא איך להבין את עצמנו ואת האחר."

אבי ביטון: משה היה מורה שרואה את כל אחד מתלמידיו

תלמידו של משה, אבי ביטון, מספר על מורה שעזר לכל אחד מהתלמידים בתקופה לא קלה: "משה שרביט מורנו ומחנכנו האהוב עוד בתחילת דרכו לימד וחינך דור של תלמידים בבית הספר הכרם בשכונת תל חנן עד 1967. זכינו שבתקופת לימודינו נישא לאישתו יפה, שהייתה יפה באמת. כמובן שאנו תמיד התעניננו. משה היה מורה אמיתי בתקופה לא קלה ועזר ברמה אישית לכל תלמיד. הוא היה מעורב בעיצוב אישיותם של רבים מתלמידיו. לפני כ-12 שנים קיימנו 2 מפגשי מחזור עימו למסיימים ב 1964 וב 1966, שם למדנו להכיר את החלק האחר של חיו ולחלק מאיתנו היה הכבוד להיות עימו בקשר".

החינוך של פעם מול המציאות של היום

מותו של שרביט מעורר גם מחשבות על השינויים שחלו במערכת החינוך ובחברה הישראלית בכלל. היום אנחנו חיים בעולם אחר, בני הנוער לא רוצים לעבוד קשה, והעידן הדיגיטלי שינה את כללי המשחק. אבל משה שרביט האמין כמו רבים מבני דורו בעבודה קשה, בהתמדה, ובאמת הפשוטה.

הוא לא התפתה לקיצורי דרך, ולא נכנע לאופנות חינוכיות חולפות. בעידן שבו האמת והבדיה מתערבבות, והנראטיב גובר לעיתים על העובדות, דמותו של שרביט מזכירה את ערכם של יושרה, מסירות וענווה.

דור של מחנכים ומנהיגים שהולך ונעלם

שרביט נולד בשנת 1933, דור של אנשים שראו בחינוך שליחות. הוא היה בן דורם של מנהיגים כמו אריאל שרון, יצחק רבין ושמעון פרס – אנשים שהקדישו את חייהם לבניין המדינה, לצבא ולחינוך הדור הצעיר.

ההשוואה בין דור זה לבין המציאות הפוליטית של ימינו אינה פשוטה. רבים רואים בהיעלמותם של מחנכים כדוגמת שרביט אובדן של עמודי תווך מוסריים. "לו היו היום יותר אנשים כמו משה שרביט," אמר השבוע אחד מתלמידיו לשעבר, "לא היינו רואים את הכנסת מתנהלת כמו שוק, ולא היינו נאלצים להסביר לילדים שלנו למה נבחרי ציבור צורחים, משמיצים ומבזים זה את זה."

הלווייתו תתקיים הערב – קהילה נפרדת ממחנך אהוב

משה שרביט יובא למנוחות הערב, יום שבת, 25 באוקטובר 2025, בבית העלמין שער ברוש בחיפה. הוא השאיר אחריו את רעייתו יפה, שני ילדים ונכדים. קהילת קריית אליעזר, דמותו תישאר חקוקה בזיכרון הקולקטיבי של מערכת החינוך החיפאית ושל כל מי שזכה ללמוד ממנו.

בסוף השבוע, עם היוודע דבר פטירתו בשיבה טובה של משה שרביט אמרה אורית אסטרוגנו וינקלר, מי שהיתה תלמידתו בביה"ס "רעות" בין השנים 76-78 ובת שכונת קריית אליעזר בחיפה:

"משה ז"ל, היה מחנך ומופת, התווה דרך וערכים, זכור לטובה בשל היותו אדם מיוחד ביותר, הותיר מורשת ואהבת המקרא. עם השנים גם כשהפכתי בעצמי למחנכת, שמרתי איתו על קשר והוא גם היה מגיע לכיתתי, לא היה לנו נושא מסויים פשוט הגיע, דיבר על החיים ועל בכלל, שילב ערכים כהרגלו, סיפוריו נגעו בכל, עד כדי שתלמידיי שאלו אותי אם משה ז"ל היה ככל האדם או אגדה. אכן הוא היה אגדה בחייו ובמותו ! היה זה גם בביה"ס שבו למד חיליק בנו, נשמתו עדן ועכשיו גם נשמת משה עדן, משה שרביט יהיה זיכרו ברוך !"