(חי פה) – מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ניתן לראות ברחבי הארץ אינספור יוזמות אזרחיות שמטרתן לתמוך בתושבים המפונים מהדרום והצפון, ובמיוחד בחיילי המילואים שממשיכים לשאת בנטל הביטחוני הכבד. אחת היוזמות המרגשות והמתמשכות ביותר מתקיימת ביוקנעם, עמדת רענון קבועה לחיילים וכוחות הביטחון הנמצאת בצומת יוקנעם לכיוון דרום המציעה אוכל, שתייה וחיוך לחיילים בדרכם למילואים, שהקימו התושבים. עמדת הרענון פועלת כבר 700 ימים ברציפות, ומאיישים אותה כ־150 מתנדבים, ביניהם גם שמות מוכרים בקהילה המקומית.
דוכן התמיכה ביוקנעם – 700 ימים של נתינה
עמדת הרענון, הממוקמת בנקודה אסטרטגית בה עוברים חיילים בדרכם לשירות מילואים, הפכה למוקד של חום אנושי, נדיבות וערבות הדדית. היא פעילה מדי יום משעה 6:30 בבוקר ועד שעות הלילה, ומציעה סנדוויצ'ים, שקשוקה, שתייה חמה וקרה, ולעיתים גם מנות חמות נוספות. המתנדבים מתחלפים במשמרות, ומקפידים לשמור על רצף פעילות ללא הפסקה. הכוונה היא להמשיך את פעילות עמדת הרענון גם לאחר סיום המלחמה והשבת החטופים.
את עמדת הרענון מאיישים לסירוגין כ־150 מתנדבים, בהם תמר הימלבלוי, חיים רוזנבלאו, נילי צברי (מקיבוץ מנרה), אסתר עברי (מקיבוץ דן), שרה ירימי, מרגי כהן, שרונה ושחר רוזנר ועוד רבים. מדובר באנשים מכל קצוות הקהילה, צעירים, מבוגרים ותושבים ותיקים וחדשים, שהתאחדו סביב מטרה אחת: להעניק לחיילים רגע של נחת, חום ואכפתיות.
אשר אלברג – אחד הפעילים במיזם
אשר אלברג, משתתף פעיל בהפעלתה של עמדת הרענון מאז תחילת המלחמה, מספר על תחושת השליחות שמלווה אותו: "אני לא יכול לדמיין מצב שיעבור פה חייל או תעבור חיילת והם יהיו רעבים, ואנחנו לא ניתן להם מענה. הם מקריבים את החיים שלהם ואת הזמן שלהם עם המשפחות, וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות עבורם".
אלברג מתאר את ההקרבה של חיילי המילואים, במיוחד אלו שמשרתים תקופות ארוכות: "יש סטודנטים שממש מפסידים שנת לימודים כיון שכל השנה הם בעזה. אני רואה את השמחה האמיתית שלהם מזה שאני נותן להם בסך הכול לחמניה, ואני מרגיש מאושר שאנחנו יכולים לגרום להם להרגיש טוב".
המוטיבציה של החיילים – נשארת גבוהה למרות העייפות
בתשובה לשאלה האם ניתן להבחין בשינוי במוטיבציה של החיילים, אלברג אומר: "אני לא רואה הבדל במוטיבציה, הם עדיין רוצים להילחם בשביל המדינה ובשביל החטופים. מה שכן, אי אפשר שלא לראות את העייפות שלהם. יש כאלה שקרוב לשנתיים עושים מילואים ומדי פעם חוזרים הביתה לכמה שבועות. זה מאוד מעייף וקשה, במיוחד כשיש להם משפחות והנטל נופל על הנשים".
אלברג מדגיש כי הפעילות של המיזם תימשך כל עוד יש מלחמה, חטופים וחיילים במילואים: "אנחנו נהיה כאן. אני רואה את השמחה האמיתית של המילואימניקים כשהם מקבלים מאיתנו קפה ומשהו לאכול, ואני מרגיש שזו החובה שלנו לעשות את המעט הזה כדי לתת להם בחזרה".
אלברג – גם שייט וגם שליח של ערבות הדדית
מעבר לפעילותו בעמדת הריענון, אלברג הוא גם שייט, ובמהלך המלחמה סייע מספר פעמים בהחזרת ישראלים לארץ. מדובר באדם שפועל מתוך תחושת שליחות עמוקה, ומחפש כל דרך אפשרית לתרום: בים, ביבשה ובמרחב הקהילתי.
עמדת הרענון פתוחה גם לאזרחים – חיבור אנושי מרגש
לצד חיילי המילואים, מגיעים לעיתים גם אזרחים שמבקשים כוס קפה או משהו קטן לאכול. אלברג מספר: "לפעמים עובר פה מישהו שהוא לא מילואימניק ושואל בחשש האם גם הוא יוכל לקבל כוס קפה, וכמובן שאנחנו בשמחה נותנים לו. הכיף שלנו יותר גדול משלו מזה שעשינו לו טוב". אלברג מביע תקווה שהיוזמה תעורר השראה בקרב הציבור הרחב: "חבל שלא יותר אנשים במדינה מבינים, שבמקום להתווכח כל היום ברשתות, אפשר לצאת, להיפגש ולהכיר אחד את השני. לראות שאנחנו לא כל כך שונים אחד מהשני, ולכולנו יש תקווה אחת, שהמלחמה תגמר, החטופים יחזרו הביתה ונוכל לחיות פה ביחד".
פינת ההנצחה – זיכרון לנופלים מיוקנעם
לצד עמדת הרענון פועלת גם פינת הנצחה מטופחת, המוקדשת לתושבי יוקנעם שנפלו במלחמה. הפינה כוללת תמונות של הנופלים, הן מיום ה־07/10/23 והן של חיילים שנהרגו מאז. מדובר במקום שמזכיר לכולם את המחיר הכבד של המלחמה, ומעניק רגע של כבוד וזיכרון למי שאינם עוד איתנו.
עמדת הרענון ביוקנעם – סמל לאחדות, נתינה ותקווה
עמדת הרענון ביוקנעם היא הרבה יותר ממקום שמחלק אוכל ושתייה. היא הפכה לסמל של ערבות הדדית, של חיבור אנושי, של תקווה. היא מזכירה לכולנו שגם בתקופות הקשות ביותר, אפשר למצוא אור, חמלה ואנשים טובים שמוכנים לתת מעצמם למען האחר.
לתרומות:
חשבון – 383120
סניף – 131
הבינלאומי – 31
עמותת האור שבנתינה
מספר עמותה – 580823797