תְּנוּ לִי שִׁיר

אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה מַפְלִיג בְּדִמְיוֹנוֹ אֶל עוֹלָם עָטוּף שָׁלוֹם וּבְלִי מִלְחָמוֹת. בְּמִקְרֶה יָצָא לְפִי לַחַן הַשִּׁיר: "אַתָּה תְּזַהֶה אֶת עַצְמְךָ" בְּבִצּוּעָהּ שֶׁל אָן-מָארִי דָּוִד בְּאֵירוֹוִיזְיוֹן לוּקְסֶמְבּוּרְג, 1973. (מָקוֹם רִאשׁוֹן) וְהוּא מְבַקֵּשׁ:
תְּנוּ לִי שִׁיר*
א
יוֹם יָבוֹא, יוֹם שֶׁבּוֹ הַשִּׂמְחָה תְּחַמֵּם הִיא כָּל לֵב.
הוּא יַקִּיף מִסְּבִיבוֹ שׁוּב עוֹלָם שֶׁהוּא טוֹב וְשָׁלֵו.
אַךְ אוּלַי הוּא חֲלוֹם שָׁוְא? אוּלַי מְצִיאוּת?!
פִּזְמוֹן א
שִׁירוּ שִׁיר. שִׁיר עִם תִּקְוָה בַּלֵּב.
שִׁיר עִם חֲלוֹם. שִׁיר שֶׁל שָׁלוֹם.
שִׁיר עַל עוֹלָם אוֹהֵב.
——-
שִׁירוּ שִׁיר גַּם עַל עוֹלָם נִפְלָא.
שִׁיר שֶׁל תִּקְוָה, שִׁיר גַּאֲוָה.
שִׁיר שֶׁכֻּלּוֹ תְּפִלָּה.
ב
כְּשֶׁיָּבוֹא זֶה הַיּוֹם – אָז נֵדַע שֶׁהִגִּיעָה הָעֵת
לְחַסֵּל מִלְחָמוֹת וְלָשִׂים לָהֶן סוֹף בְּהֶחְלֵט!
הַלְּוַאי הוּא יָבוֹא כְּבָר בָּרֶגַע הַזֶּה!
פִּזְמוֹן ב
שִׁירוּ שִׁיר. שִׁיר שֶׁכֻּלּוֹ שָׁלוֹם.
בְּלִי דְּאָבָה, רַק אַהֲבָה.
שִׁיר שֶׁאֵינוֹ חֲלוֹם.
——
תְּנוּ לִי שִׁיר שֶׁבְּלִבִּי יַשְׁאִיר
בְּלִי הִסּוּסִים, בְּלִי רְסִיסִים,
וְלוּ פִּסַּת חֲלוֹם.
(פַּעַם נוֹסֶפֶת)
תְּנוּ לִי שִׁיר שֶׁבְּלִבִּי יַשְׁאִיר
בְּלִי הִסּוּסִים, בְּלִי רְסִיסִים,
וְלוּ פִּסַּת חֲלוֹם
שֶׁכָּל כֻּלּוֹ שָׁלוֹם!!