מגדל חיפה, השוכן ברחוב הרצל 63, מתנשא לגבה 23 קומות ומשמש למסחר, משרדים ומלון 3 כוכבים.
קיצור תולדות
במקור תוכנן לקום במגרש זה בית קולנוע גדול, בתכנונו השתתפו האדריכלים ג'ון ודרו אברסון מניו יורק ומשרדו של האדריכל החיפאי שמואל רוזוב, אלא שהפרויקט לא התממש.
בית הקולנוע יועד להשתייך לרשת בתי הקולנוע האמריקאית ״פוקס המאה העשרים״. הרשת שהשתייכה לאולפנים המפורסמים עם אותו השם, תכננה להקים בתי קולנוע גם בתל אביב ובירושלים. לתכנון הפרויקט בחיפה הוזמן, כאמור, האדריכל שמואל רוזוב (1975-1900) , אחד מבכירי האדריכלים שפעלו אז בעיר.
תכנון הקולנוע היה אמור לכלול אולם ראשי של כ-900 מושבים ועוד אולם משני של כ-450 מושבים ומלבד אלה, חניון פתוח לכוון רחוב החלוץ. אולם, היות ורשוי התכנית נתקל בקשיים, היזמים גנזו את תכנית הקולנוע ופתחו ביוזמה חדשה: הקמת מגדל שיכלול שטחי מסחר, משרדים ומלון.
בניין המגדל
הבניין שנבנה במהלך שנות ה-80, בן 23 קומות, תוכנן ע״י האדריכל החיפאי משה (מוחה) אורן בשנות ה-70. המלון שתופס את רוב קומותיו העליונות נפתח ב-1992, לאחר שעמד לא גמור במשך 16 שנה. הוא נמצא בתוך שורה ארוכה של בניינים ישנים בני 2-3 קומות. זהו הבניין הגבוה ביותר (כ-70 מ׳) שנבנה ברחוב הרצל ולכן בולט מאוד בסביבתו הקרובה והרחוקה כאחת.
הבניין כולל חניון מקורה בקומותיו התחתונות, מעליהן שטחי מסחר הפונים לרחוב הרצל ולרחוב החלוץ, קומות משרדים וכן מלון בן כ-100 חדרים בדרגת 3 כוכבים. העיצוב המדורג, יוצא הדופן, מוסיף לבולטותו בסביבה והוא נראה היטב גם מרחוק. אלמנטים שתוכננו אך לא בוצעו בבניין היו מעבר תת-קרקעי שיועד לקשר בין קומת המסחר ברחוב הרצל ובין צדו השני של הרחוב הסואן. על גג הבניין תוכננה לקום מסעדה, שממנה יתאפשר לסועדים להנות גם מנוף פנורמי של העיר.
בשל עיצובו המיוחד, המגדל בולט בנוף האורבני של חיפה. הוא נראה היטב גם מרחוק, לכל העולים להדר מכיוון מזרח (הצ׳ק פוסט).
אדריכל משה (מוחה) אורן
אדריכל משה (מוחה) אורן עלה מפולין והשתקע בחיפה. הוא היה חלק מקבוצת האדריכלים ״הוותיקים״ שפעלו בחיפה, שאליה השתייכו גם האדריכלים אל מנספלד, משה גרשטל ומוניו גיתאי (ויינרוב).
רוב הפרוייקטים שבהם עסק היו בתחום המגורים. בשכונת דניה, רבות מהוילות שנבנו בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת תוכננו על ידו.
מלבד ״מגדל חיפה״, עם הפרוייקטים הציבוריים שתוכננו על ידי משרדו נימנים: בניין מעונות קנדה בטכניון והמרכז המסחרי ו״גרנד קניון״. כמו כן הוא תכנן את מלון ״מגדל״ בירושלים.
אדריכל משה (מוחה) אורן נפטר ב-1990.
בנותיו של מוחה אורן בחרו ללכת בדרך אביהן: ענת זוהר הפכה לאדריכלית, בעוד שנילי אורן עסקה בצד הניהולי של המשרד המשפחתי. כיום, הנכד גיא ארבל, ממשיך את דרך סבו כדור שלישי במשרד ״אורן אדריכלים״.
תודות
תודתי נתונה בזאת לעמיתתי, האדריכלית דינה פרידמן, על עזרתה בהשגת מידע חיוני להשלמת כתבה זו.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ואתרי אינטרנט אחרים, ועלולות לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ"ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות, ובמידה שיימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם, נשמח לסקור אותם במדור זה.
תודה מראש וסופ"ש נעים לקוראי חי פה באשר הם.
אכן מרכז סחר עולמי לפרוות…
זה הסיפור שסיפרו לעירייה על מנת שתתמוך בהגדלת זכויות הבניה.
עד היום מהווה הבנין מרכז סחר עולמי בפרוות. כזכור זה היה יעודו המקורי. גם בבנין ממול במקום פרוות ומרגלים מוכרים חומרי בנין.
תודה על תגובתך. סחר עולמי בפרוות?!…
הסטוריה הסטוריה.. כל האיזור משנה את פניו.. הציבור החרדי מתחיל לרדת לכוןן רח' הרצל. קחו 5 שנים מהיום וכל האיזור הופך לחרדי.. לא נכנס לזה בכלל אם זה טוב או לא.. זו המציאות והיא קרובה..
תודה על תגובתך, מצטרף לדעתך.
ומה הבעיה שהאיזור יהפך לחרדי? גם ככה הדר מוזנח ומלא פשע אז מה רע אם תבוא אוכלוסיה שונה ממך ותאכלס אותו?
לצערי הרב המבנה הזה מדגיש תופעה אדריכלית שמאד בולטת בישראל והיא : חוסר הקשר של בניינים לסביבה שבו הם נבנים.
בכל מקום אתה רואה קשקוש של סיגנונות וטרנדים שלא מתחברים לאיזשהו קו מחבר ויוצרים תחושה של בלאגן ואי סדר
תודה על תגובתך, אכן שאיפתו של האדריכל לנפח את האגו, לעיתים גובר על הצורך לתכנן תוך התחשבות בסביבה.
בזמנו חברי הטוב היה קב"ט המלון. והמעלית שם צנחה עם תיירים ופצעה אותם בדרגות פציעה שונות בזמן בלימת החירום.
כיום, הדבר היחיד שעולה בזכרוני מהמקום, הוא כמה פקידות מודיעין בלובי הבניין, ביצ'יות ומרושעות במיוחד כמו כלבות פינצ'ר נגועות בכלבת ובעלות מבטא רוסי כבד. שכל מטרתן הוא למנוע ממבקרים רנדומלים למצוא שירותים במתחם.
במקובל, דוד, שיחקת אותה! כול הכבוד
תודה רבה לך, שבוע טוב!
ממש לא מדוייק. היות שבמקרה הספציפי הזה דווקא גרם לעסקים קטנים וסוחרים קטנים לשגשוג.
אין וואקום – זה מבנה במרחק אפסי מהשוק – נפתחו חנויות סביבו .. ומסעדות קלות (קטנות).. דוכני פלאפל וכו' (מישהו זוכר משהו.. ביקר שם פעם?!) שניצלו את הקירבה לשווקים (כולל שוק הפשפשים).
מבנה מושקע מהתקופה שהדר הייתה מרכז העיר.
כמובן שרוב הסוחרים לא שילמו להם כלום (כי לא פתחו עסקים בתוך המבנה כנראה בגלל מחירי השכירות שנועדו להחזרת ההשקעה) – אבל הקומבינה הצליחה.
זה למרות כמות הלקוחות שרק הלכה ופחתה ( הרבה "אייל"ים רוטנים יש בעיר ).
אבל אל תמשיך ככה – זהבי עצבני במתח..
תודה על תגובתך.
כמו כן, משה גרשטל נפטר ב-1961, רוב פעילותו בעיר היתה בשנות ה-30 וה-40, אין שום קשר בינו לבין הדור של אורן.
זה מחזק את הטענה שהקולנוע תוכנן ע״י רוזוב, אחרי מותו של גרשטל.
בית הקולנוע היה במקור תכנון של משה גרשטל, לא של רוזוב.
תודה על תגובתך, אך לפי מקורותי תוכנן ע״י רוזוב.
כמות הנזק שעשה משרד אדריכלים אחד לחיפה…
כמעט כל הפרויקטים הכי מזיקים תוכננו על ידם.
ממש לא מדוייק. היות שבמקרה הספציפי הזה דווקא גרם לעסקים קטנים וסוחרים קטנים לשגשוג.
אין וואקום – זה מבנה במרחק אפסי מהשוק – נפתחו חנויות סביבו .. ומסעדות קלות (קטנות).. דוכני פלאפל וכו' (מישהו זוכר משהו.. ביקר שם פעם?!) שניצלו את הקירבה לשווקים (כולל שוק הפשפשים).
מבנה מושקע מהתקופה שהדר הייתה מרכז העיר.
כמובן שרוב הסוחרים לא שילמו להם כלום (כי לא פתחו עסקים בתוך המבנה כנראה בגלל מחירי השכירות שנועדו להחזרת ההשקעה) – אבל הקומבינה הצליחה.
זה למרות כמות הלקוחות שרק הלכה ופחתה ( הרבה "אייל"ים רוטנים יש בעיר ).
אבל אל תמשיך ככה – זהבי עצבני במתח..