בית סוידאן
בית סוידאן שוכן על צלע הכרמל, צמוד לגן הבהאי, ברחוב הצלבנים 33, ומשם משקיף אל מפרץ חיפה וצפונה, אל עבר לבנון, ארץ המקור של המשפחה.
משפחת סוידאן
משפחת סוידאן היא משפחה ערבית-נוצרית אמידה וותיקה. בני משפחת סוידאן מספרים כל למשפחה שורשים בחיפה מעל 500 שנה (וכי הדכר הוכח בבדיקת DNA) ולא הגיעו לחיפה מלבנון למרות שגם שם יש בני משפחה.
חלק מבני המשפחה ירדו למצרים בתקופה אלימה במיוחד והצליחו לחזור בזכות סבא חנא ודודי סעיד ז"ל שנשארו. משפחות ערביות שעזבו במלואן לא הורשו לחזור לישראל ולחיפה.
המשפחה עוסקת במסחר קמעונאי כבר מ-1889, עת פתחה את החנות בשוק הישן של חיפה. לאחר מכן, נפתחו מחסני מזון באזור הצ'ק פוסט ומשם סופקה סחורה לכל חלקי הארץ. הסבא רבא, מבדה סוידאן, היה אחד הסוחרים המשפיעים ביותר בשוק החיפאי.
ב-1916, חנא סוידאן, סב המשפחה ובונה הבית ברחוב הצלבנים, פתח את החנות ברחוב אליהו הנביא 3, הקיימת עד היום. בתחילת המאה ה-20, הוא היה לאחד מיבואני המעדנים הגדולים באזור, החל מסוכר וכלה בוויסקי סקוטי כמו ג'וני ווקר וג'יי אמד בי. בשנות ה-40, ניהול החנות עבר לידי הבן, נעמה סוידאן, כאשר לצידו ניצבה רעייתו אליהם.
נעמה סוידאן, שנהל את החנות ברח' אליהו הנביא, נפטר בחודש יוני 2024, בגיל 88, באותו בית בו נולד בשנת 1935. ארבעת בניו של נעמה סוידאן – עזיז, אנדרי, פאדי ואמיר – ממשיכים את המסורת המשפחתית של סחר במעדנים לסוגיהם. מסורת המשפחה והמסחר נמשכת על ידי בני המשפחה שעוסקים בתחומי מסחר שונים ברחבי חיפה.
בני המשפחה עזבו את חיפה ב-1948, אך שבו אליה עם תום מלחמת העצמאות
בני משפחת סוידאן קיבלו הוראה לפנות את הבניין בתקופת מלחמת העצמאות ולרדת לגור יחד עם משפחות ערביות נוספות בואדי ניסנאס. לאחר קום המדינה ניסו לחזור אך הבניין היה מאוכלס בעולים חדשים… המשפחה נאלצה לקנות חזרה בתנאי דמי מפתח של דיירים שפלשו אליו.
בית סוידאן
כאמור, הבית הוקם על ידי סב המשפחה, חנא סוידאן, בשנת 1935. בעת בנייתו היה זה הבניין היחיד על צלע ההר. דרך הגישה למקום נסללה ביוזמתו של חנא סוידאן והוא אף היה זה שקרא לרחוב בשם "הצלבנים". הבית נבנה לפי תכניותיו של אדריכל שוודי. איננו יודעים פרטים נוספים אודותיו, אך ידוע שחלק מחומרי הבנייה הובאו מאיטליה.
המבנה תוכנן סימטרית בציר מזרח-מערב. הוא כולל 8 דירות בשני אגפים בני 4 קומות כל אחד, משני צדי גוף מדרגות מרכזי. חלק מקירות הבניין קמורים, כאשר מעקותיהם עולים גבוה מעבר לגג הבניין ולכן נראים כמגדלים. החזית הצפונית פונה לכיוון מפרץ חיפה והדרומית לכיוון ההר, לרחוב הצלבנים. הדירות גדולות מימדים, נפתחות למרפסות לכל הכיוונים. בגינת הבניין הותקנו בריכות נוי וגם מגרש כדורסל.
גימור הבניין הוא טיח חלק בגוון צהבהב, קרניזים לבנים מדגישים את הקווים האופקיים של הקומות ומסגרות לבנות מעטרות את פתחי החלונות והדלתות. אגף הכניסה לבניין מתחבר למפלס הרחוב באמצעות גשר ובכניסה אליו מצוי שער שמשני צידיו עמודים מרשימים המעוטרים בכדורים.
עד אמצע שנות ה-70, הבניין היה תפוס על ידי דיירים שונים שגרו בשכירות. המשפחה חזרה לגור בבית בשלבים, ככל שהתפנו הדירות השכורות. כיום בני המשפחה הם הגרים בבניין ומנהלים משק בית משותף.
סיפורים, סיפורים
אגדה אורבנית מספרת כי לאחר בנייתו החל הבניין לשקוע בגלל בעיה ביסודותיו. כאשר השקיעה הגיעה לכדי מטר אחד, הדיירים עזבו אותו מחשש להתמוטטות. האגדה מספרת גם שהאדריכל או המהנדס התאבד בשל כשל תכנוני זה. בשנות ה-70 של המאה הקודמת נבדק הנושא ביסודיות ונמצא כי הבניין בטוח וכשיר לאכלוס. ואכן, המשפחה שיפצה את הבניין ואיכלסה אותו מחדש.
סיפור אחר מסופר על ידי מישל סוידאן, נכדו של חנא סוידאן והבעלים של מעדניה ברח' אלנבי. לדבריו, סבו, בהיותו נוצרי מאמין, היה לו חדר התבודדות לצרכי תפילה ומחשבות שרק הוא היה נכנס אליו. הסתבר כי הוא היה נוהג לכתוב את מחשבותיו על הקירות. לימים, בדירה זו גר דייר אנגלי אשר סייד את הקירות וכך נעלמו כתביו של חנא סוידאן, למגינת ליבם של בני המשפחה.
בניין לשימור
הבניין נמצא ברשימה העירונית של הבניינים לשימור, אך לא מצאנו שלט בחזית הבניין שיעיד על כך, כמקובל. בהיותו בית מגורים, לא ניתן לבקר בו, אך אפשר להתרשם מהופעתו הייחודית הן מרחוב הצלבנים (החזית הדרומית) והן בעמידה על הגשר שמעל שדרות הצנחנים בתוך הגנים הבהאיים.
תודות
תודתי נתונה בזאת לגב' אמירה קהת, מהעמותה לתולדות חיפה, מומחית לאדריכלות חיפה ואדריכליה, על עזרתה בהשגת מידע חיוני לעריכת הכתבה.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים, ועלולות לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ"ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות, ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
מרתק
תודה לד"ר גם ד בראון. . לא ידעתי על הבית שלהם .כן הכרתי על חנויות בשוק על שם בוידאו. נם לפחות הצליחו לקבל את הבית שלהם. בחזרה. היהודים לעומת זאת לא זכו בחזרה לביתם שנאלצו לעזוב בתקופת השואה.
תודה על תגובתך, שבוע טוב!
מדהים ואני חברתה של סוריס למשפחת סוידאן
תודה על תגובתך, שירלי.
נראה כי החייפאים עוזבים את חיפה, וזה כואב….. רוב העסקים ברח' החלוץ למשל סגורים. המראה מפחיד בלילה , הכל חשוך.
כמה עסקים שרפו שם הקניבאלים האלה??? ומה עם בניין תנובה למשל? מדוע הוא לא הופך להיות מרכז מסחרי עם השטח הענק שלו.
מאד מאוכזבת נראה כעזובה גדולה.
ברצוני להוסיף תגובה לגבי הפילים הלבנים או האפורים בחיפה.
מדוע לא ינצלו בניינים אלה ויהפכו אותם למועילים יותר, כמו מרכזי קליטה, או דיור לחסרי דיור, הרי יש דם תשתיות קיימות של חשמל, מים, חדרים די גדולים, חדרי שירותים וכד'. אםשר גם להשכיר חדרים שם, כמו שעשו לבניין אמפי ברח' החלוץ.
כשפתחו את הגנים בשנת 2000 הבהאים הבטיחו שיהיו מדרגות בצד שיוכלו לרדת משדרות הנשיא עד המושבה לא דרך הגנים אז חלפו 25 שנה איפה המדרגות האלו?!?!
הכל נכון בכתבה ומה עם התקופה שהאנגלים גרו בבית????
וואו איזה זיכרונות . כילד הייתי מגיע לחברי שגרו ברחוב הצלבנים וזוכר היטב את המבנה המרשים ואת הסיפורים שסופרו עליו (השקיעה של המבנה והתאבדות הקבלן או המהנדס. עברו לא מעט שנים מאז . כל מי שהכרתי מאותה תקופה הלך לעולמו או עבר למקום אחר אבל הזיכרונות נותרו….מה שאני זוכר במיוחד זה את הנוף המרשים מהבית של חברי …
תודה על תגובתך, שבוע טוב!
משפחה נהדרת ואנשים טובים.
אני שמחה שחזרו לביתם והתיקון נעשה.
תודה על תגובתך, שבוע טוב!
ושוב תודה רבה לך, דוד, על תיאוריך ופועלך החשוב.
תודה על תגובתך, שבוע טוב!
אחד היפים אך כנראה לא היחיד שהיה על צלע ההר.המיוחד בו שהיה בגמר טיח ולא אבן כמקובל בבית ערבי.
תודה על תגובתך, שבוע טוב!
אני חושב יש להם משפחה גם בישוב עראמשה הם קרובים מאוד סיפור מעניין צריך לשאול יש קרבה משפחה חזקה
יש להם גם קרובים משפחה בישוב עראמשה גם משפחת סוידאן נראה לי יש קרבת משפחה לפני 70 שנה
אמא שלי גדלה שם כל ילדותה. בבניין סוידאן..
בין המשפחות היהודיות היחידות.
ושם נשאר סבי לגור (אביה של אימי) עד יומו האחרון ב-2010.
יש לה זכרונות ילדות מדהימים מהמגורים שם.
ולי זכרונות נפלאים מביקורים אצל סבא, מבית מיוחד, יפיפה, שונה עם נוף מרהיב.
תודה על הכתבה.
תודה על תגובתך, שבוע טוב!
אני זוכרת את המבנה מאז ומתמיד(80 שנה).
זוכרת היטב שהיה קל להבחין מהעיר בנטייתו של המבנה הענק לצד אחד.
חברותי גרו בבנין הקטן הסמוך והאגדה אכן התפשטה על המהנדס שהתאבד.
ילדה שגרה עם משפחתה,ניצולי שואה,בבית הצהוב הענק סיפרה שהגולות של אחיה תמיד מתגלגלות מעצמן לצד אחד של החדר.
הכרתי משפחות שהתגוררו בדירות פעוטות, עד שהעזיבו אותם כשתם החוזה עם הבעלים ובני המשפחת סואידן חזרו להתגורר שם. הכרתי את בני המשפחה ובמיוחד את הנשים.
היום חזית הבנין כבר פחות בולטת ,בתים שכנים נבנו והעצים גבהו. אבל עיניי תמיד מחפשות אותו בנוף החיפאי.
טירה צהובה בין בתים מודרניים והגן הבהאיי צמוד לו.
תודה על הציור המקסים והכתבה היפה.
נהנתי לקרוא. הצתת אצלי הדימיון את חיפה של פעם. מעניין לחקור על האדריכל של הבית….
ממש מרתק
משפחה טובה ועתירת ניסיון בתחום המסחר. אנשים טובים שכיף להיכנס אליהם לקנות.
אבא שלי זל מאוד אהב להיכנס
אליהם.
נותנים תמיד הרגשה טובה.
כיף לקרוא על משפחה יקרה
שעושה טוב לחיפה !
ארמון בקינגהאם . יושב על האדמה הכי יקרה בחיפה אולי בכל הארץ. מדהים
כל כבוד לך ידידי ד"ר דוד בר און עך הדיווח שלך כימדי פעם.מכל מלמדי השכלתי.שבת שלום ומבורך ממני.