מאת: כתב החדשות של האתר "חי פה"
באנדרטת הזיכרון ללוחמי מלחמת העולם השנייה הנמצאת ב"גן התותח" שבפינת הרחובות ששת הימים וסיני שבטירת הכרמל, התקיים הבוקר, (שלישי 9.5.2017), טקס צנוע, מכובד ומרגש ביותר שכלל שירי עם רוסיים ועמידה זקופה לזיכרם של הנופלים במלחמת העולם השנייה, עשרות וטרנים מטירת כרמל התייחדו והצדיעו ללוחמים הוותיקים שנפלו באותה המלחמה האיומה והקשה. אורחים רבים הגיעו לטקס, בהם היו גם עשרות בני הדור השני והשלישי של הלוחמות והלוחמים הוותיקים, שבאו להניח זר ופרחים על אנדרטת הזיכרון של הלוחמים הוטרנים בטירת הכרמל.
* בין הנוכחים בטקס היו ראש העיר טירת הכרמל מר אריה טל, וטרנים, לוחמות ולוחמים מוותיקי העיר, אישי ציבור, תושבי העיר, קהל של בני הדור השני והשלישי ללוחמים בהם תלמידי ביה"ס "אריאל", חניכי תנועת "הנוער העובד והלומד" ועוד.
את הטקס כיבד בנוכחותו גם ראש העיר של טירת הכרמל מר אריה טל, שלווה באישי ציבור ומנהלים בכירים בעירייה, נשא דברים בפני אחרוני הלוחמים הוותיקים שהשתתפו במלחמת העולם השנייה והדגיש את חשיבות הניצחון של הלוחמים הוטרנים במלחמת העולם הקשה והאכזרית, שבעקבותיו הגיעה תקומתו של העם היהודי ומדינת ישראל, ראש העיר טל, אמר בדבריו: "אנחנו עומדים כאן היום כדי להצדיע לכם, ללוחמים של הדור שלכם, אתם הם אלה הגיבורים האמיתיים והאמיצים של כולנו. חשוב ביותר שנכבד ב"יום הניצחון" את זיכרם של הנופלים באותה המערכה כי בזכותם אנחנו נמצאים ועומדים כאן היום. כולי תקווה כי גם בני הנוער שהגיעו היום לכאן להשתתף בטקס, ביום החשוב הזה של 9 למאי, לכבד את זיכרם של הנופלים במלחמת העולם השנייה, ישמשו בעתיד כחיילים של שלום ולא כחיילים של מלחמה, כולי תקווה שנמשיך להיפגש כאן כולנו גם בשנה הבאה".
עבור רובם המוחלט של הוטרנים, הוא היום הגדול והחשוב ביותר בשנה. זהו יום חג עצום המציין את ניצחונם על גרמניה הנאצית – לאחר 1,418 ימי לחימה בלתי פוסקים וזהו גם יום אבל כבד לזיכרם של חבריהם לנשק שמעולם לא חזרו משדות הקרב הגדולים ביותר בהיסטוריה – אלו שהקריבו את חייהם למען הניצחון.
בעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות, בשנות ה – 90, נוסף חג חדש ללוח החגים בישראל. "יום הניצחון" שחל ב – 9 למאי, אותו חוגגים יוצאי ברית המועצות לשעבר לציון הניצחון על גרמניה הנאצית בסיומה של "המלחמה הגדולה" בשנת 1945 כפי שמכונה ברוסיה מלחמת העולם השנייה. בישראל, נוהגים יוצאי ברית המועצות שנלחמו במלחמה – הוטרנים, לצעוד ברחובות הערים ולארגן טיקסי זיכרון, בהם ריכוז גדול של עולים במדי הצבא האדום כשהם עטורים במדליות רבות ובאותות מלחמה רבים. נציין כי בשורות הצבא האדום, נלחמו כחצי מיליון חיילים יהודים, רבים מהם מתגוררים כיום בישראל בהם מספר מצומצם גם בטירת הכרמל.
במועדון הוטרנים הקטן והצנוע של טירת הכרמל כ-40 קשישים, רובם ניצולי שואה, אשר רובם לקחו חלק כגיבורי מלחמה באחד הניצחונות הצבאיים החשובים ביותר, אם לא החשוב שבהם, בהיסטוריה המודרנית. וטרנים החיים ומתגוררים בטירת הכרמל ונושאים עימם זכרונות וסיפורים שלא יביישו סרט הוליוודי ואת הזכות שעומדת להם מן העולם כולו ומן העם היהודי בפרט. עולים רבים מבריה"מ השתתפו כלוחמים, פרטיזנים, אסירים ואזרחים במלחמת העולם השנייה, בעת שהעם היהודי סבל משואה שאיימה כמעט להשמידו כליל והעולם כולו עמד בפני מלחמה עקובה מדם אשר איימה על קיומן של מדינות רבות. במועדון, כיום, נמצאים ילדי וטרנים ו-8 וטרנים אשר היו בעצמם חלק מן החזית בצבא האדום. מועדון הוטרנים עוסק במפגשים חברתיים, חגיגת ימי הולדת לחבריה, חגים ואירועים ומאפשר למשתתפים להישאר פעילים גם בגיל השלישי, לטפח חיי חברה, לשתף, לתעד ועוד.
יש לציין כי במועדון הוטרנים נמצאת ספרייה ומוזיאון קטן המכיל חפצים אישיים שתרמו הוטרנים וכן מזכרות שונות ממלחמות הצבא האדום. במהלך השנים עמדו בראש המועדון וטרנים רבים פעילים, אך עם השנים רובם הלכו לעולמם בשנים האחרונות או לא מסוגלים מבחינת גילם המופלג ובריאותם למלא תפקיד כזה.
כיום, כיו"ר מועדון הוטרנים בעיר טירת הכרמל , משמשת הגב' תמרה מרגולין, תמרה נולדה ב-1940 בסטלינגרד (כיום וולגוגרד) וחוותה את המלחמה כתינוקת וכפעוטה.
ראשית חייה היו באחד מן הקרבות הקשים ביותר של מלחמת העולם השנייה – הקרב על סלטינגרד, במהלכו העיר הייתה תחת מתקפה במשך כחצי שנה והתושבים ספגו הפצצות ונכלאו במצור. חלק ניכר מתקופת המלחמה הם עשו בסיביר, זאת לאחר שנמלטו בדרך לא דרך כמה אלפי קילומטרים.
אביה של תמרה, אברהם מרגולין ז"ל, היה רופא וגויס עם תחילת המלחמה לשרת בחזית, שירת חמש שנים ושוחרר ב-1945, אז פגש כמעט לראשונה את ביתו תמרה. חזר מן המלחמה כרופא מעוטר, אך גם לאחר פציעה קשה ולאחר ששכל את אחיו, רופא צבאי גם הוא, שנהרג בקרבות.
הגב' תמרה מרגולין, הקריאה וציינה את שמות הוטרנים מהעיר שנפלו במלחמה, כשהיא כולה נרגשת, אמרה בטקס: "היהודים לא רק חוו את השואה כקורבנות, אלא גם השתתפו ונטלו חלק במלחמת העולם השנייה מול הצבא והצורר הנאצי, ברצוני להודות לכולם על שהגיעו להשתתף בטקס, חשוב לי שבני הדור הצעיר שעימנו כאן ברגע זה, ימשיכו לספר את סיפורי הוטרנים בכל דור ודור, עם שאין לו עבר וזוכר את עברו אין לו זכות קיום ועתיד".
בואו ותכירו גם את הוטרנית והלוחמת הוותיקה הגב' לובה בספלוב, בת 95, נולדה בבלארוס, כשבגיל 18 הייתה מדריכה במחנה קיץ במינסק, בירת בלארוס, תלמידה מחוננת אשר סיימה את לימודיה התיכוניים בגיל צעיר וכבר הספיקה לרכוש השכלה אקדמית רשמית בתחום החינוך. היא לא שיערה שמשרתה הראשונה בתחום תוביל אותה לאתגר ולהרפתקת חייה. העיר מינסק, עיר הבירה של בלארוס, נכבשה ע"י הצבא הנאצי ביוני 1941. חלק מחניכיה הספיקו להתאחד עם הוריהם, אך רבים מהם לא יכלו לעשות זאת – ההורים נכלאו או נמצאו באיזורים נצורים שלא ניתן היה להגיע אליהם. כך, לובה ומדריכים נוספים מצאו עצמם כמבוגרים האחראיים על חבורה של כ-20 חניכיה ממחנה הקיץ, מנותקים מן העולם ותחת מלחמה. לובה הובילה את חניכיה ממינסק, תחת הפגזות בלתי פוסקות, דרך יערות, רכבות משא ורכבות נוסעים ובדרך הקשה חלק מהילדים נפגעו וחלק נהרגו. לובה מספרת שחניכתה מתה מול עיניה, בעודה צועקת וקוראת לעזרה, קבורה תחת הריסות הפגזה אווירית.
בדרך לא דרך, לובה והילדים צלחו כמה מאות קילומטרים והגיעו אל קייב, בירת אוקראינה, רק כדי לגלות שגם לשם פלש הצבא הגרמני. הם המשיכו לדנייפרופטרובסק (כיום דניפו), אך לא מצאו מקלט בטוח. חלק מהילדים עמם הגיעה הצליחו להתאחד עם הוריהם וחלק פוזרו לבתי יתומים. לובה, אמה ואחותה החליטו להמשיך לסטלינגרד (כיום וולגוגרד), רוסיה. שם, לאחר כשנה וחצי של בריחה תחת אש ולאחר מסע של מעל ל-2000 ק"מ, לובה התגייסה כעוזרת אחות וסייעה לטיפול בפצועים. אחד מן הפצועים האלה היה לבן זוגה – קצין לוחם בצבא האדום, יחד איתו היא המשיכה מסטלינגרד עם הצבא האדום עד לאוסטריה ובעודה הרה, אף להונגריה. היא זכתה לראות שחרורן של ערים אירופאיות ואת סיום המלחמה בניצחונן של בעלות הברית. היא ילדה את בתה היחידה וחזרה עם בן זוגה לבלארוס, שם התגוררה וחזרה לתחום החינוך. הייתה מורה ולאחר מכן ניהלה בית ספר ואף עסקה בעיתונאות. בשנת 1998 עלתה לישראל ומתגוררת כיום בטירת כרמל. לובה הייתה מהמקימות הוותיקות של מועדון הוטרנים בעיר, אשר כלל בשנת 2000 מעל ל-70 וטרנים, לוחמים ולוחמות יהודים, והיתה פעילה בו. כיום במועדון הוטרנים של טירת כרמל נותרו 8 וטרנים בלבד, בכללם לובה, אשר תחגוג באוגוסט הקרוב את יום הולדתה ה-95.
היום בטקס המרגש, כשהיא נעזרת במקל הליכה, אמרה לובה, בדבריה: "חבריי הוטרנים, קהל יקר, אינני גיבורה כלל וכלל, גם היום אני משמשת לפה לכל יקירנו, אלו שאינם איתנו עוד שנפלו במלחמה האיומה, אלה שחוו את הזוועות והלחימה הארוכה, בהם גם בעלי ואחותי זיכרונם לברכה. עוד התרגשה והוסיפה בדבריה: "הגעתי כאן לארץ ישראל,
כדי לחזות בבנייתה של המדינה, שמבחינתי היא פלא, ברצוני לברך את כל הדור הצעיר, בני הנוער שהגיע לכאן היום לכבד אותנו ואני מאחלת לכם כשתתגייסו לצבא ההגנה של ישראל רק שלום ושלא תדעו מלחמה", עם סיום דבריה הקהל הרב הריע לה ומחא לה כפיים.
אחת ממארגנות האירוע וטקס הזיכרון המרגש היתה הגב' אורית אבירן, בת 30, נכדה למשפחת וטרנים, שבראיון לכתב החדשות של האתר "חי פה", אמרה: "חשוב ביותר בעיניי לדעת ולהכיר את ההיסטוריה של הוטרנים, בהם גם סבתי. אין לי ספק כלל שהם באמת גיבורים אמיתיים לא רק שלי אלא של כולנו, חשוב לדעת ולא לשכוח אותם ואת תרומתם וגם את חלקם בניצחון הגדול על הנאצים שהוביל עם הזמן גם להקמתה של מדינת ישראל. לכן גם היה לי חשוב ביותר לארגן שיגיעו כמה שיותר אנשים וגם מהדור הצעיר, לטקס הנצחה זה".
השנה הגיעו לטקס גם בני הדור הצעיר של הלוחמים הוותיקים, תלמידי כיתה ט' מביה"ס "אריאל" שבעיר, חניכי תנועת "הנוער העובד והלומד", הטקס אורגן בשיתוף עם עיריית טירת כרמל, מחלקת הרווחה ומחלקת החינוך, כשעל הנחיית הטקס היתה הגב' מדונה שץ, רכזת קליטה ופרוייקטים בעיריית טירת הכרמל, שהנחתה את הטקס בחן רב ובטוב טעם בשפה הרוסית וגם העברית. הטקס המרגש ננעל בהנחת זרי פרחים על אנדרטת הזיכרון ללוחמים הוטרנים שנפלו ובשירת התקווה. בתום האירוע, המשיכו הוטרנים לחגוג את יום הניצחון במועדון הוטרנים שבעיר, בארוחת צהריים חגיגית ובמופע עם שירה וריקודים, חג שמח וטרנים !
בין הנוכחים בטקס היו ראש העיר טירת הכרמל מר אריה טל, וטרנים, לוחמות ולוחמים מוותיקי העיר, אישי ציבור, תושבי העיר, קהל של בני הדור השני והשלישי ללוחמים בהם תלמידי ביה"ס "אריאל", חניכי תנועת "הנוער העובד והלומד" ועוד.
גלריית צילומים נרחבת ובלעדית לאתר "חי פה", צילומים: אדיר יזירף.
