הכותב הוא צלם חובב, כלכלן במקצועו מוסמך בפילוסופיה ולא אוהב גדרות והגבלות. בסדרת מאמרים זו אנסה להביא זווית ראיה אישית ועובדתית לקשר שבין הגדרות לקפיטליזם ואנסה להסביר מדוע הגדרות מפריעות לי ואמורות להפריע לכולנו.
חלק שני – מבוא לקפיטליזם וגדרות
שמדברים על גידור בהקשר של הקפיטליזם ושוק ההון הדבר הראשון שעולה בדרך כלל הוא קרנות גידור Hedge Fund – כלי פיננסי מתוחכם יציר המאה העשרים שמטרתו להרוויח בכל תנאי. אבל הגידור והקפיטליזם הולכים יחד שנים רבות לאחור. הגידור הפיזי, הגדרות אותן אנו רואים בכל מקום ומקום.
שלוש מאות אלף השנים האחרונות, בהן בני האדם כפי שאנו מכירים אותם כיום, מהלכים על פני כדור הארץ נקראות עידן האנתרופוקן – עידן האדם. בשש מאות השנים האחרונות התפתחה שיטה כלכלית אגרסיבית עד כדי כך שיש האומרים שאין זה עידן האנתרופקן אלא עידן הקפיטלוקן. כשאנו מסתכלים על הקפיטליזם בצורתו הגולמית, שווקים ומסחר, הוא נראה תמים וכאילו שהיה כאן אלפי שנים. ונכון, שווקים ומסחר בין בני האדם קיימים אלפי שנים אלא שהקפיטליזם איננו עוסק במסחר, הקפיטליזם עוסק בגידול כלכלי בלתי פוסק תחת משוואה אחת פשוטה: קחו יותר מאשר אתם נותנים בתמורה.
התקוממות כנגד הניצול
בראשית המאה הארבע עשרה החלו מרידות ברחבי אירופה כנגד השיטה הפאודלית. התקוממות כנגד הניצול. התקוממויות אלו קבלו חיזוק בלתי צפוי ב 1347 כשמגפת הדבר השמידה שליש מאוכלוסיית אירופה ונוצר חוסר בידיים עובדות. לאצילים לא הייתה ברירה והם נכנעו לדרישות האיכרים. האיכרים החלו להכיר בכוחם ורצו לשנות את יסודות הסדר החברתי-פוליטי. באנגליה של הנרי השישי, בשנת 1450 במחוז קנט, התקומם איכר בשם ג'ק קייד על שחיתות, ניהול לקוי וניצול כוח לרעה. קייד הצעיד צבא של איכרים ופועלים לעבר לונדון מתוך מטרה לאלץ את הממשלה לבצע רפורמות. כבר לא היה מדובר בשינויים קטנים בשכר, במיסים ובדמי שכירות הקרקע אלא במהפכה. האיכרים ופשוטי העם רצו לשים קץ לכוחם של האדונים.
לא בלי קרב ועם הרבה קורבנות ההתקוממות הצליחה בסופו של דבר. הצמיתות נעלמה מאירופה והצמיתים הפכו לאיכרים חופשיים בעלי גישה למשאבי קרקע חקלאית, אדמות מרעה יערות ומקורות מים. האיכרים החלו לבנות חלופה לפאודליזם – חברה קואופרטיבית המבוססת על שותפות ושוויון במשק סגור המספק לעצמו את כל צרכיו. היו אלו מאה וחמישים שנות תור הזהב של הפרולטריון האירופי. האליטות סבלו בתקופה זו מחוסר יכולת לצבור הון חדש והם השיבו מלחמה.
האצולה, הכנסייה והסוחרים גרשו באלימות את האיכרים מאדמתם הפרטית ואת השטחים הציבוריים – אדמות המרעה, היערות ומקורות המים – גידרו. האליטות הפריטו שטחים ציבוריים, באלימות, לצרכיהם והפכו אותם מנחלת הכלל לרכוש פרטי. האמצעי ששימש אותם לצורך זה היה גידור רחב היקף לאורכה ולרוחבה של אירופה.
האיכרים השיבו מלחמה ונוצחו. מאות אלפים נהרגו ובסופו של דבר תהליך הגידור הושלם והביא לאסון הומניטרי רחב היקף. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית שנשללה באופן שיטתי מפשוטי העם היכולת הבסיסית להגיע למקורות מים, מזון ומחסה. "הצבירה הקודמת" של אדם סמית, אותה צבירה ראשונית ההכרחית לעלית הקפיטליזם הייתה בעצם עושק וביזה. או "צבירה פרימיטיבית" בשפתו של קארל מרקס.
ידיים עובדות
הפיכת האדמות לרכוש פרטי תוך דחיקת קהילות האיכרים לרעב ועוני פתר לקפיטליזם המתהווה גם את הצורך השני – ידים עובדות. הרבה, ובזול. אנשים מכרו את כוח עבודתם על מנת לשרוד וכשרידות בסיסית מונחת על הפרק, המחיר יורד. כשאלו פני הדברים אפשר לומר שלא הקפיטליזם חיסל את הצמיתות, כפי שנטען לא אחת בנאיביות אלא שהקפיטליזם צמח על ידי חיסול המהפכה הפרוגרסיבית, זו שהביאה לסיום הצמיתות. חיסול אלים ומאורגן והרס שיטתי של כלכלת הקיום העצמי תוך ניכוס משאבי הכלל לטובת המעטים, האלימים והמאורגנים.
גם כאן היה מאבק, אלים ומדמם מהמאה השש עשרה ועד ראשית המאה התשעה עשרה, עד המהפכה התעשייתית. את המחיר הכבד שלמו כמובן האיכרים ופשוטי העם. באנגליה, שם בוצע מעקב מסודר על תוחלת החיים, ניתן לראות ירידה מתוחלת ממוצעת של מעל ארבעים שנה במאה השש עשרה לשלושים שנה בלבד במאה השמונה עשרה. זו תוצאה של רעב עוני ומחלות. במאה השבעה עשרה נרשם צמצום מסיבי באוכלוסיית אירופה. תומס הובס שטען שהחיים היו "רעים אכזריים וקצרים" בתקופתו (המאה השבעה עשרה) חשב שזה "מצב טבע" אך לא כך פני הדברים – זו הייתה תולדה ישירה של עליית הקפיטליזם.
באנגליה הייתה לתנועת הגידור "הצלחה" מסחררת, עד 1870 הועברו 95% מאדמות המדינה לידיים פרטיות ולא נותרו בה כמעט אדמות שהן נחלת הכלל. הנישול המסיבי של האיכרים מאדמתם דחף אותם, מתוך צורך קיומי, לערים. שם חיכו להם בתי החרושת האפלים של קדם המהפכה התעשייתית.
הפן השני של הגידור, הגרוע לא פחות, הוא קולוניאליזם. פלישת אירופה למדינות מרכז ודרום אמריקה לוותה בביזה מסיבית. בשלוש מאות השנים שבין ראשית המאה השש עשרה ועד ראשית המאה התשע עשרה הועברו עשרות מיליוני קילוגרמים של כסף מהרי האנדים לאירופה. גם זהב הועבר בכמות ניכרת. כסף זה, צבר הון ראשוני קפיטליסטי, מימן בעיקר את המהפכה התעשייתית ואת הצבא
שימשיך את תהליך הקולוניאליזם.
קלוריות זולות לפועלים
הניכוס באמצעות גידור נדרש גם עבור המטעים, הכותנה – חומר הגלם העיקרי של תעשיית הטקסטיל והסוכר – קלוריות זולות לפועלים. הכותנה והסוכר אינם גדלים באנגליה ולכן נכסו האירופאים אדמות בברזיל, בקריביים ובצפון אמריקה. תפעול המטעים הצריך כוח עבודה זול, וכך הגידור והקפיטליזם הובילו לרעה חולה נוספת. שלוש מאות שנים של סחר בבני אדם, עבדים מאפריקה. ניכוס של עבודה מקהילות ילידיות ואפריקאיות לכיסים העמוקים של התעשיינים האירופאיים.
תהליך דומה, מעט עדין יותר, עברה הודו תחת אנגליה. במאתיים שנות הקולוניאליזם הבריטי הועברו כספי מיסים לאנגליה בהיקף של טריליוני דולרים. כסף שאפשר לפתח את אנגליה קנדה ואוסטרליה. מה שהופך את "כתב ההגנה" של הקולוניאליזם הבריטי "שאנגליה סייעה לפתח את הודו" ללא נכון. הודו פיתחה את בריטניה הגדולה. אפשר להתחיל ולסכם את הקשר הישיר שבין הגידול לקפיטליזם. אנו למדים שהצמיחה התעשייתית נשענת על כוח עבודה זול וזמין של איכרים שנושלו בכוח על ידי גידור. של חומרי גלם הגדלים על אדמה שנגזלה על ידי גידור ועל ידי קולוניאליזציה שגידרה את העבדים וניכסה אותם כרכוש.
אבל לקפיטליזם חסר עוד מרכיב אחד על מנת לשגשג. שהרי לא מספיק לייצר, צריך גם לצרוך. הגידור סיפק גם כאן חלק ניכר מהפתרון. הגידור הרס את הכלכלות הקיום שהסתמכו על ייצור עצמי ויצר ביקוש להון. הון שיאפשר קניית מזון ובגדים וצרכי קיום הכרחיים נוספים. אבל המוני הפועלים היו רק חלק מהשוק הגלובלי. את השאר סיפקו מדינות המזרח על ידי הרס שיטתי של הייצור העצמי ושיעבוד לתוצרת אירופה.
תהליך הגידור הוביל, בצורה מכוונת ושיטתית, למחסור במשאבי קרקע, לרעב ועוני שהובילו ליצירת משאבי כוח אדם זול וזמין ולצריכה מוגברת שיצרה את הצורך הבלתי פוסק של הגדלת תפוקה, של יצור עוד ועוד מוצרים שלא על מנת למלא צרכים אלא לספק רווח. הגידור הוביל לייצור וצריכה על ידי ההמונים לסיפוק הרווח של המעטים. הגידור, בצורתו המוכרת לנו כיום, הורס גם את עולם החי. נדבך נוסף בדרכו של הקפיטליזם לבזוז את כל משאבי כדור הארץ ולשעבדם לטובת הרווחים האישיים של מעטים.
קפיטליזם הוא איש קש מרקסיסטי שמטרתו לקרוא להחרבת הדמוקרטיה הליברלית מבלי להכריז על כך בגלוי
קראו כל זאת ועוד ב "השאלה היהודית" של קארל מרקס
הדיבור על קולוניאליזם וקפיטליזם הוא שיח מיושן ולעוס.
אנגליה נכבשה על ידי פקיסטנים, אוסטרליה על ידי לבנונים וקנדה בדרך להיכבש גם. הגיע זמן לדבר על הרס העולם המערבי על ידי קולוניאליזם הפוך של מהגרים המנצלים את החופש והמשאבים בארצות המערב, לא משתלבים בחברות ויוצרים בתוכן תאים קיצוניים.
הקפיטליזם הוכחה כשיטה היחידה שהביאה לצמיחה ולשיפור הגדול ביותר בקרב כל שכבות הציבור. אין באמת שיטה אחרת טובה יותר, אלא אם אתם הוזים ומספרי אגדות אוטופיות.