"יומן רישומים של תקווה" – בשם הזה בחרה האומנית הילה חצב לקרוא לתערוכת היחיד שלה שנפתחה בתאריך 1/8/24, בבית יד לבנים בחיפה. הילה חצב בת 20 משדרות הייתה אמורה להתחיל ב-8/10/23 בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. כמובן שבוקר לפני כן ב-7/10/23 השתנו חייה כפי שהכירה אותם.
בוקר ה-7/10 ◄ צפו
הבית בשדרות כבר לא אותו הבית. ובעוטף עזה אין יותר תחושת ביטחון.
״אי אפשר לדעת״ ◄ צפו
הילה מפונית יחד עם משפחתה לאחר שהייה של 72 שעות בממ"ד. רכב של צה"ל מבקש מהם לעזוב מייד את הבית ולהתלוות אליו ברכבם אל מקום בטוח יותר מחוץ לעיר. הילה ומשפחתה נוסעים למשפחה בטבריה ואחרי כמה ימים עוברים לבתי מלון שונים בארץ. הילה נשארת בהתחלה בטבריה ומאוחר יותר מגיעה לחיפה.
72 שעות היינו בממ״ד ◄ צפו
לאחר כמה ימים הטכניון יוצר קשר עם הילה חצב, מרגיע אותה שהם ידאגו לה לכל דבר ומזמינים אותה לשהות במלונית בטכניון.
הטכניון יוצר קשר ◄ צפו
הלימודים בטכניון נדחים, המחשבות בראשה של הילה חולפות על מה שקורה בדרום, אי הודאות רק מתגברת ,היא מחפשת תעסוקה, מתנדבת, פוגשת אנשים חדשים, מכירה את חיפה ומתחילה לממש את כישרונה הרב בציור. לאט לאט מתחיל להתהוות בספר הרישומים שלה יומן אשר מתאר בצורה אמנותית ומאוד מדויקת את התקופה המטלטלת שהיא עוברת מה-7.10.
״רציתי לא לחשוב על מה יהיה, חוסר הוודאות רק הלך וגבר״ ◄ צפו
התנדבות בחמ״לים אזרחיים ◄ צפו
הילה רושמת מרצים בטכניון ◄ צפו
בשלב מסויים הילה כבר מבינה מצויין שיש לה קונספט לתערוכת יחיד והיא מתחילה לחפש בחיפה חלל מתאים. הילה שולחת הצעות למקומות שונים. מהר מאוד מגיע מייל מהילה גם לנטע דוברין מנהלת בית יד לבנים בחיפה, הילה חצב ונטע דוברין מספרות.
נטע דוברין מנהלת בית יד לבנים חיפה והילה חצב מספרות על החיבור בינהן ◄ צפו
לא נציג כאן את כל הרישומים של הילה. אני ממליץ מאוד לבקר בתערוכה בבית יד לבנים בחיפה רח הירקון פינת שד' הנדיב. התערוכה תוצג ע התאריך 4.11.24. בקשתי מהילה לספר על אחד הרישומים.
התנדבות במקלטים ◄ צפו
אני מדפדף בספר האורחים של הילה ומוצא שם אחת לפחות שאני מכיר הגב' דינה האן. גילוי נאות דרכה של דינה האן וחברים בסיעת הירוקים של חיפה נחשפתי לכל הסיפור המרגש של הילה חצב בת 20 שמכנה את עצמה מאז השביעי באוקטובר פליטה משדרות.
הילה קוראת מהספר ◄ צפו
עוזרים להילה בחיפה ◄ צפו
אני ממשיך להסתובב בתערוכה המרגשת כל כך וחושב לעצמי על מה עוד לא דיברתי עם הילה. אני מבקש ממנה בקשה לא הוגנת, שתוביל אותי אל הקיר בתערוכה שהיא אוהבת במיוחד. עכשיו אפשר לסכם, הילה מספרת לי על האמנות שלה, על הדרך שבא היא יוצרת.