מחקר: חשיפה לפייסבוק מעלה את הסיכוי של מתבגרות להפרעות אכילה

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא:
חשיפה לפייסבוק מעלה את הסיכוי של מתבגרות לפתח הפרעות באכילה
*קשר דומה נמצא גם לגבי חשיפה לתכני מוסיקה ואופנה באינטרנט ולחשיפה למגזינים ולתוכניות בעלות אופי פוגעני בטלוויזיה. עוד נמצא כי הורים שמעורבים בהרגלי הצפייה והשימוש במדיה של בנותיהן, ממתנים את הסיכוי לפתח הפרעות באכילה*

ככל שנערות מתבגרות נמצאות יותר זמן ב"פייסבוק", כך עולה הסיכוי שיפתחו מגוון של הפרעות באכילה דוגמת דחף לרזון, נטייה לבולימיה, דימוי גוף שלילי, עשיית דיאטות ועוד, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה.
המחקר הנוכחי, אותו ערכו פרופ' יעל לצר, פרופ' רות כץ וזוהר ספיבק מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, ביקש לבדוק את ההשפעה של שני גורמים על הפרעות באכילה בקרב נערות: חשיפה לכלי תקשורת והעצמה אישית. הפרעות באכילה הן טווח רחב של מחשבות והתנהגויות לא תקינות בנושא אוכל ומשקל, שהם גורמי סיכון משמעותיים לפתח הפרעות אכילה כמו אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה. לשם כך נבדקו 248 נערות יהודיות וחילוניות בגילאי 12-19 (גיל ממוצע 14.8). הנערות נשאלו לגבי הרגלי הצפייה שלהם בטלוויזיה, אינטרנט ומגזינים, כשבכל הנוגע לטלוויזיה, נבדקו בעיקר הרגלי הצפייה במספר תוכניות פופולאריות בעלות תכנים המציגים דימוי יופי מוקצן לנשים (מודל ה"בארבי"). הנערות מילאו שאלונים שבחנו דחף לרזון, בולימיה, חוסר שביעות רצון מהגוף, עמדות כלפי אכילה באופן כללי ושאלון העצמה.
מהממצאים עולה כי לזמן אותו מעבירות הנערות כשהן גולשות בפייסבוק יש את הקשר הישיר למספר הרב ביותר של הפרעות באכילה, כך שככל שהשימוש בפייסבוק עולה, כך עולות הרמות של בולימיה, דחף לרזון, אי שביעות רצון מהגוף, עמדה שלילית יותר של דימוי הגוף, עמדות שליליות יותר כלפי אכילה ורצון רב יותר להיות בדיאטה. גם החשיפה לתכני אופנה ולתכני מוסיקה ברשת הראו דפוס דומה, אולם רק לחלק מהמאפיינים של הפרעות באכילה שנמצאו בחשיפה לפייסבוק. בחשיפה לתכני אופנה נמצא גם קשר לדחף לאנורקסיה, כך שככל שהחשיפה לתכני אופנה באינטרנט עלתה, כך עלתה הרמה של הדחף לאנורקסיה. קשר ישיר זה בין חשיפה לתקשורת לבין ההפרעות השונות באכילה נמצא גם בחשיפה לתוכניות הטלוויזיה ולמגזינים עם תכני רכילות ופנאי.
עוד מצא המחקר כי לרמת ההעצמה האישית של הנערות היה קשר שלילי עם הפרעות באכילה, כך שככל שרמת העצמה הייתה גבוהה יותר, כך הסיכוי לפתח הפרעה באכילה ירד ודימוי הגוף נמצא כחיובי יותר.

הקשר המחבר בין תחושת העצמה של הנערות לבין החשיפה שלהן לתקשורת נמצא בדפוסי ההורות של הוריהן: לנערות שהוריהן היו מעורבים בהרגלי השימוש שלהן במדיה, ידעו במה הן צופות, גולשות או קוראות, צפו, גלשו או קראו איתן וניהלו עם בנותיהן שיח משתף וביקורתי על התכנים הייתה תחושת העצמה גבוהה יותר, שהיא כאמור גורם מגן מפני הפרעות באכילה. לעומת זאת, לנערות שהוריהן לא היו מעורבים בהרגלי השימוש שלהן באמצעי המדיה השונים, לא הכירו את התכנים שהבנות צורכות ובמקום להשתתף ולהכיר את התכנים הנצרכים נקטו בגישה של איסור והגבלת הצריכה, הייתה תחושת העצמה נמוכה יותר, שנמצאה כבעלת קשר חיובי עם מגוון של בעיות באכילה ודימוי גוף שלילי.
"הפוטנציאל הגלום בחיזוק תחושת ההעצמה של נערות כאמצעי לחיזוק דימוי הגוף וההכרה כי לסגנון ההורות יש השפעה על תחושת ההעצמה של בנותיהן הם בעלי השלכות חשובות לתחום המחקר והיישום הלכה למעשה של מניעת הפרעות אכילה בקרב מתבגרות, בעיקר בנוגע לפוטנציאל ההורים למנוע התנהגויות מסכנות ככלל והתנהגויות אכילה בפרט", ציינו החוקרות.