טכנולוגיה שתסייע לאם בדיכאון לאחר לידה לפרש את צרכי התינוק במטרה לחזק את הקשר ביניהם, פיתוחים לאבחון מוקדם של אי ספיקת לב ולזיהוי סמני שבץ מוחי, וטכנולוגיה פורצת דרך שתשנה את מהלך הלידה כפי שאנו מכירים, אלה הם חלק מהרעיונות שהוצגו לאחרונה בסיום המחזור השלישי של ביודיזיין ישראל. יש גם הצלחות משנים קודמות.
רמב"ם-ביודיזיין מפצחת את הנוסחה להצלחת מיזמים טכנולוגיים בתחום הרפואה
רמב"ם-ביודיזיין היא מתודולוגיה שפיתחה אוניברסיטת סטנפורד היוקרתית, לפיצוח הנוסחה להצלחת מיזמים טכנולוגיים בתחום ההנדסה רפואית, ביו-רפואה, בריאות דיגיטלית, מחקר וחדשנות ברפואה וזאת, על מנת לעודד חשיבה חדשנית, רעננה ויצירתית על בעיות שטרם זכו למענה.
ד"ר יונה וייסבוך, מנהל התכנית ביודיזיין וסגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון ברמב"ם מסביר:
השיטה היא להרכיב צוותי פיתוח וחשיבה מעולמות ידע שונים. כל צוות יוצא לשטח ואוסף במשך מספר חודשים מידע במטרה לזהות בעיה רפואית אקוטית ולגבש פתרון יצירתי ופורץ דרך, ובתנאי שהוא ישים מבחינה טכנולוגית ובעל מירב הסיכויים לקבל אישורי FDA וכיסויים ביטוחיים ולהצליח בשוק הבינלאומי. זאת השנה השלישית של התוכנית ביודיזיין ישראל בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת סטנפורד. השנה מסיימות 8 קבוצות את המחזור השלישי, שזכה להצלחה רבה הבאה לידי ביטוי לא רק בשיתוף פעולה עם החטיבה לטכנולוגיה של משרד הבריאות אלא גם בהתעניינות של מוסדות רפואה, אקדמיה ותעשייה. יש לנו הצלחות גם מהמחזורים הקודמים.
ניר זעפרני, סטודנט לרפואה שנה אחרונה, מספר על המיזם שלו, שנולד לאחר מפגש עם הצוותים בבית החולים:
דיכאון אחרי לידה הוא בעיה קשה איתה מתמודדות יותר מ-30,000 נשים בכל שנה, הזקוקות ליותר כלי אבחון וטיפול. מה קורה בזמן הזה עם התינוק? הבעיה היא שאישה שיולדת נמצאת עם התינוק לבד בחופשת לידה, לא תמיד מוקפת ולא תמיד מאובחנת בזמן, לאם הטריה מאוד קשה להבין מה התינוק צריך ורוצה ונוצר מעגל של חוסר הבנה, תסכול וקושי הולך וגדל של האם להיקשר לתינוק ולספק לו את כל צרכיו". לדבריו, כך נולד הפיתוח שנועד לזהות ולאבחן את סוג הבכי של התינוק ואת תנועות הגוף שלו, ויהווה כלי מסייע לאם לפרש טוב יותר את צרכי התינוק שלה. הטכנולוגיה תעמיד את האימא במרכז, תחזק את תחושת הביטחון והמסוגלות שלה ואת הקשר שלה עם התינוק בחודשים הראשונים לחייו.
מיזמים בולטים נוספים
לצד המיזם החדשני, ישנם מיזמים בולטים השנה, כשביניהם ניתן למצוא כלי מבוסס אולטרסאונד, שנועד לסייע למרדים להזריק אפידורל באופן המדויק ביותר אצל נשים הסובלות מהשמנה (Obesity) וזאת לאחר שנמצא כי נשים אלה, המהוות כ-30% מכלל היולדות, סובלות משיעור גבוה יותר של סיבוכים במהלך הלידה, ולאחר שנמצא קשר בין השמנת יתר ובין כישלון ההרדמה ומשך הפרוצדורה.
מיזם נוסף נולד מתוך הצורך למצוא פתרון לטיפול בחולים מונשמים המאושפזים לעיתים במשך שנים. הקבוצה מפתחת טכנולוגיה מתקדמת המבוססת על חיקוי של המנגנון הביולוגי שיאפשר סילוק אוטומטי של הפרשות ממכשיר ההנשמה במטרה למנוע זיהומים ולאפשר שחרור מאשפוז ממושך והעברה לטיפול ביתי, תוך חיסכון משמעותי גם בסבל של החולה וגם בשימוש בתשתיות אשפוז יקרות.
טכנולוגיה לזיהוי צירים
מיזם שמעורר התעניינות רבה מצד גופים בתעשייה ובאקדמיה, נולד בעקבות הצורך הרפואי לסנכרן בין נשים שקיבלו אפידורל וחוות צירים בשעה האחרונה לתהליך הלידה, לבין המיילדת. הקבוצה מפתחת טכנולוגיה שתסייע למיילדת לראות בזמן אמת את הציר ולמרות האפידורל, לסייע ליולדת לחוץ באופן שיפחית את הנזק המתבטא במקרים רבים מאוד בקרעים בשיעור של עד 40%, לייעל את זמן ההתערבות של המיילדת, לקצר את משך הלידה ולהפחית משמעותית את הלחץ של היולדת הנובע מחוסר שליטה. הסנכרון באמצעות טכנולוגיה יסייע להחלמה מהירה יותר, לחסכון בימי האשפוז ולייעול המשאבים של בתי החולים.
ביודיזיין מנביטה מיזמים רפואיים פורצי דרך
ביודיזיין היא שיטה המצליחה להנביט מיזמים רפואיים פורצי דרך, ותעיד על כך ד"ר יעל דרדיקמן אופיר שסיימה את המחזור הראשון של התוכנית. "קיבלנו את התעודה בטקס הסיום של מחזור 2021 ונשארנו יחד. הקמנו חברת הזנק בשם פרדימד ((PrediMed, השגנו מימון, קיבלנו גם תקציב מחקר ממשרד הבריאות שאפשר לנו לקדם את הפיתוח ולבצע מחקר קליני ראשון ברמב"ם. כעת אנחנו מכינים מחקר קליני נוסף בארה"ב, שכבר קיבל אישורים". הסטארט-אפ נועד לצמצם משמעותית את שיעור הילדים והפעוטות שעוברים הרדמה כללית בבדיקת MRI. "פיתחנו פלטפורמה מבוססת על בינה מלאכותית, הבנויה מאיסוף וניתוח מגוון רחב מאוד של נתונים אישיים ומסוגלת להתאים תכנים מותאמים אישית לכל ילד". הפתרון שהמיזם מציע יחסוך סבל מההרדמה ומההתאוששות, יחסוך אשפוז יום וייתר את הצורך במרדים, שיוכל להתפנות לחולה אחר.
פרופ' מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם:
אנחנו גאים להצמיח דור חדש של יזמים בתחום הביוטק, הביומד והחדשנות הרפואית. מדובר בתוכנית שנולדה כתוצאה משיתוף הפעולה האסטרטגי שלנו עם האקדמיה והתעשייה בכלל ובמיוחד עם הטכניון ועם אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, במטרה להביא מזור למיליוני חולים בישראל ובעולם.
לא מעט נחקרים נעשו בנושא פענוח סיבת הבכי של התינוק. אחד המוכרים הוא עבודת דוקטורט בתחום מחשבים של אם טריה באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב. בכל פעם שבנה בכה הקליטה אותו במחשב 20 שניות וציינה את הפעולה שנקטה שאחריה התינוק נרגע. בעזרת תוכנה שפיתחה המחשב איתר משך שבועיים 8 סוגי בכי ולכל סוג פעולה שונה להרגעה. בכי מסוג אחד לרעב, אחר לצמא, אחר להחלפת חיתול ועוד. היא אישית לא הבחינה בשוני אבל המחשב הבחין. שהבן החל לבכות הקליטה ותוך שניות ספורות המחשב איפיין והמליץ מה לעשות. בראיון אמרה שגידלה כך את ארבעת ילדיה.
מעניין ביותר. טוב לשמוע ולהחשף למידע וידע שהנגשתם בכתבה.
כחלק מהתרומה לקהילה – ולתושבי חיםה – רמבם צריך לשחרר את בניין מנזר זווארה, שישמש לפעילות עירונית ולא ייחסך מהרחוב יחד עם גדרות תיל ושומרים חמושים המפטרלים מול המנזר ועוצרים לתשאול מי שאפילו מצלם את הבניין ההיסטורי מבחוץ.
בניין מיוחד כזה לא צריך להיות אטום כלפי בת גלים. הוא צריך להיות חלון הראווה שלה, כמתנ"ס או מרכז תיירות ואכסניה.
הפקת הבניין לשימוש בית החולים פוגעת בחיפה וזאת כדיש לבית החולים מגדל חדש עם קומות משרדים גדולות בהרבה משטח המנזר. על עיריית חיפה ללחוץ על רמב"ם להחזיר את המנזר לציבור