חיפה עיר בטבע • מי זאת ג'יין ולאן היא הולכת? ○ ענבל חן ברגב

(חי פה בטבע)– פסטיבל הליכות ג'יין בחיפה, החל מ-2011

ג'יין ג'ייקובס

ב־1958 הביטה ג'יין ג'ייקובס (1916-2006) מחלון דירתה ברחוב הדסון 555 בגריניץ' וילג' בניו יורק, וראתה שהעיר הנהדרת שבה בחרה לחיות הולכת ונעלמת. ג'ייקובס, עיתונאית ועורכת חסרת כל הכשרה פורמלית בתחום התכנון, החליטה לחבר כתב מחאה נגד מה שתפסה כהתנכלויות חוזרות ונשנות של הממסד התכנוני המקצועי למקום שבו היא מתגוררת. ספרה "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות" (1961) שזכה לתרגום בשפות רבות, הוא ביקורת נוקבת על תכנון הערים המודרני, וחקירה מעמיקה של התופעה האנושית של חיי העיר.

לטענתה של ג'ייקובס, עיר אינה יכולה להיות מוצר מתוכנן עד היסוד, רציונלי וקל לניהול ולתפעול, אלא היא מערכת מורכבת של ניגודים משתלבים, שיתרונה בעושר ההזדמנויות ובפוטנציאל האינסופי והמפתיע שטמונים בה.

הליכות ג'יין

הליכות ג'יין הוא פסטיבל עירוני בינלאומי שנוסד לציון מורשתה של ג'יין ג'ייקובס, במטרה להתבונן בעיר בתשומת לב ולהבין אותה לא ממרומי משרדי תכנון ממוזגים ואטומים, אלא מגובה המדרכה, בהליכה, בשיחה ובמפגש עם אנשים.

על פי ג'ייקובס, תושבי העיר הם המומחים האמיתיים למקום בו הם חיים, והיא עודדה אותם לצאת ולספר את סיפור העיר דרך העיניים והחוויה האישית שלהם.

פסטיבל הליכות ג'יין בחיפה

פסטיבל הליכות ג'יין, המציין את מורשתה של ג'יין ג'ייקובס, מתקיים בחיפה משנת 2011. בשנות קיומו נערכו במסגרתו הליכות מרתקות במגוון נושאים שנגעו בתחומים רבים, בהם ארכיטקטורה, חיבורים בין אורבניזם לטבע, אמנות על סוגותיה השונות, היסטוריה, חינוך, קהילה, עסקים ועוד. הפסטיבל הוא אירוע אזרחי המופק בהתנדבות, מובל ע"י אנשים מהקהילה וההליכות פתוחות לכל אחד ואחת וללא עלות.

ואדי דובנוב

במסגרת פסטיבל הליכות ג'יין שהסתיים השבוע, הצטרפתי גם אני להליכות שעניינן ואדיות ונחלי חיפה. כך למשל, ההליכה לוואדי דובנוב שהובילה חגית וינר, הידרולוגית, אשר התמקדה במקטע פחות מוכר של נחל זיו – מראשיתו, סמוך לקו רכס הכרמל ועד שהוא "נבלע" במערכת הניקוז התת קרקעית, ברחוב בורוכוב, רמות רמז.

ההליכה שלנו התחילה בגן המשחקים בפינת הרחובות בירם ואגוז. שם קיבלנו סקירה על ואדיות חיפה ובעיקר על ההבדל בין הוואדיות המערביים המוכרים והמתוירים (שיח, עמיק, לוטם ועוד) ובין הוואדיות המזרחיים, שכולם (מלבד ואדי בן-דור בשכונת רמת אלון) הינם חלק מאגן ניקוז אחד גדול – אגן הניקוז של נחל גיבורים.

חגית וינר, הידרולוגית בחברת "אפיק הנדסת סביבה והידרולוגיה", מובילת ההליכה:

"הוואדיות המזרחיים הם עירוניים יותר, עוברים ממש בליבן של השכונות, בשיפועים מתונים יותר ובטופוגרפיה פחות חדה. הרציפות שלהם נקטעת ע"י כבישים ובניינים, והם מחוברים למערכת הניקוז העירונית ולכן נעלמים מהעין במקטעים שונים לאורכם בחלקים בהם הם קבורים בצינורות ניקוז העוברים מתחת לפני השטח."

מסלול ההליכה

מגן המשחקים בעמק השמש ירדנו במדרגות לרחוב חלמיש ומשם אל בריכת אגירה של חברת "מי כרמל" הצמודה לביה"ס אליאנס. בין רמת אלמוגי לצומת אינטרנציונל-בירם מקטע הנחל הוא של ואדי עמוק, עם צמחייה עשירה וסבוכה – יער בלב השכונה.

לאחר חציה בצומת המרומזר, נכנסים לערוץ שקיבל את שמו של הרחוב הסמוך – נחל דובנוב – בפינת הרחובות בירם ודובנוב.

בריכת האגירה

במורד מבריכות האגירה של "מי כרמל" (צמוד לבי"ס אליאנס) הנחל מקבל מראה אחר, שונה מאד מחלקו העליון ומהוואדיות המערביים. הנחל רדוד, בשיפוע מתון יחסית – שמאפשר הליכה קלה יחסית לאורכו גם מכיוון המורד למעלה. הליכה קלה אלמלא ההזנחה הפושה בנחל – פסולת, ענפים שבורים ושיחים סבוכים שמקשים על אלו המבקשים לטייל לאורך הנחל ולהינות מטבע ממש באמצע העיר.

מי שבכל זאת יצליחו להתגבר על המכשולים לאורך הנחל, במורד רחוב דובנוב, יגיעו לאטרקציה חביבה בדמות מעביר מים – צינור בטון שמאפשר לנחל להמשיך לזרום מתחת לצומת של רח' מאיר יערי ואינטרנציונל.

הליכה שפופה של 2 דקות תוביל אתכם לקצה רחוב דורות. שם, סמוך למתקן הנטוש של חברת החשמל, הנחל ממשיך בשיפוע מתון וניתן ללכת בתוכו או לצידו. מימין קיר התמך של רחוב מאיר יערי ומשמאל הרחובות דורות, שדרות הל"ה ולבסוף בורוכוב.
בנקודה זו ניפרד מהנחל, שנכנס למערכת הניקוז התת קרקעית שעוברת במורד רחוב נתן קומוי, ואמורה להגיע עד נחל זיו סמוך לסופר פארם.

הוואדי הוא חלק מהמרקם השכונתי

לשאלתי מה מניע אותה להתנדב בהובלת הליכות במסגרת הפסטיבל, השיבה חגית : "כשבתי הייתה בת 4, היא וחברים שלה מגן הילדים בשכונה טיילו בוואדי – גם במסגרת הגן וגם אחרי הצהריים איתנו ההורים. לילד בן 4, חציית מעביר מים זו הרפתקה של ממש. לצאת לטיול במגפיים אחרי הגשם, כשהוואדי מלא "גבים" נותן להם להרגיש כמו חוקרים צעירים. ואדי דובנוב וואדי חביבה היורד מרחוב זלמן שניאור נעלמים מהעין למרות מיקומם המרכזי באזור "הגגות האדומים" של רמות רמז. בקלות יכלו להפוך לחלק מהמרקם השכונתי ולאפשר גיבוש של קהילה מקומית סביבם."

אורה גזית, מנהלת פסטיבל "הליכות ג'יין"

ד"ר אורה גזית, מנהלת את פסטיבל "הליכות ג'יין" בחיפה מספרת:
"התאהבתי בחיפה ב-1986 כשהייתי בה בשנת שירות בתנועת השומר הצעיר, ובשנת 1993 קבעתי בה את ביתי. בהשכלתי אני ד"ר בחינוך, לפרנסתי עובדת כמנהלת פרויקטים של פיתוח ארגוני ברשויות מקומיות, ובשביל טעם החיים וההשראה צלמת ובעלת הבלוג הטיולים 'חלומות שמורים'.

אל הליכות ג'יין הגעתי בזכות פוסט שכתבתי בבלוג בנושא אמנות הקיר בחיפה. הוזמנתי להוביל הליכה באותו נושא, ושנה לאחר מכן הצטרפתי לצוות ההפקה. בשלוש השנים האחרונות אני מנהלת את האירוע".

להתבונן על העיר דרך הרגליים

"אחד המאפיינים שמייחדים את הפסטיבל שהוא מושתת על מתנדבים בלבד. הוא אינו נתמך תקציבית ואין לו זיקה לשום גוף. אירוע אזרחי מסוג זה מצריך לא מעט משאבים – של זמן, ידע ולפעמים גם כסף. למרות זאת, אני ומובילי ההליכות בוחרים שנה אחר שנה להתנדב למען הקהילה ולתרום מזמננו ויכולותינו. האירוע הזה, שמציג בסופו של דבר את פניה הרבים והמגוונים של העיר לקהל הרחב, הוא המקום שלי להשפיע ולתת מעצמי לאחרים. אני מאמינה שבאמצעות פסטיבל הליכות ג'יין אנחנו מצליחים ליצור שינוי וגורמים לתושבים להתבונן בעיר במבט אחר, לאהוב אותה, ולקחת אחריות ויוזמה בתחומים שקרובים לליבם.

השינוי הוא איטי ובצעדים מדודים, אבל הוא צומח ומתרחב משנה לשנה. חשוב לי לציין שמובילי ההליכות נדרשים בכל שנה לחשוב בצורה יצירתית ולהציע הליכות מקוריות וחדשות, הם פותחים בפנינו את עולמם, משתפים אותנו בסוגיות שמעסיקות אותם בעיר, מספרים על חוויות אישיות וחולקים ברוחב לב את הידע המקצועי שלהם. אני מסירה בפניהם את הכובע ובאמת מודה להם על כל הטוב הזה שהם חולקים איתנו ללא תמורה".

"הליכות ג'יין בחיפה" – המידע על הליכות ג'נין מתוך האתר. באתר ניתן ללמוד על סיורי העבר כמו גם על הסיורים שהסתיימו בשבוע זה – בקישור:

הבלוג של אורה גזית "חלומות שמורים" – בקישור: