" חלק 1-אהובי בעלי ואבי ילדי,הוא כל כך אוהב אותי ,נותן לי כסף בלי חשבון.הוא מאפשר לי להחזיק עוזרת,מטפלת ויש לי רכב חדיש.אינני יודעת איך להסביר לעצמי,למה הוא מנסה בכל פעם להקטין אותי ולציין כי בלי הכישורים שלו,כולנו נמות מרעב וכי כל מה שיש לנו הוא בזכותו,וזאת למרות שאני עובדת לצידו מבקר עד ערב".
היא יפה,חכמה,בעלת תושיה וחרוצה מאד ,אבל לאחר מס מפגשים ,התחילה להבין ,שהיא תלויה לחלוטין ופוחדת ממנו.
ובעיקר הבינה,שאיבדה את ביטחונה העצמי,שהיה הנכס העיקרי שלה בכל ימי חייה הלא פשוטים.
מעולם לא הורמה שם יד,מעולם לא היה איום מפורש לגבי עזיבה,נהפוך הוא,היו דיבורים על-כך שיש לו חשש להעזב,
ובכל זאת היא חשה מאויימת ,בלתי בטוחה בעתידם המשותף ועשתה הכל כדי לרצות אותו.הכיצד?
אלימות בזוגיות ובמשפחה,היא פתלתלה,נסתרת ורב שכבתית ובכדי להבינה צריך להכיר את המאפיינים של הריקוד הזוגי האלים.
בזוגיות אלימה אנו מדברים על אחריות משותפת ולא על אשם וצדיק.זהו ריקוד משותף,הנבנה סביב הצרכים הגלויים והסמויים של בני הזוג.
בסדרת מאמרים קצרים,אנסה לשתף אתכם בתיאוריה ובפרקטיקה של זוגיות אלימה.
נורית זבולון.
אלימות במשפחה- לא מה שחשבתם
כתבות קשורות לנושא זה
12 תגובות
הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף
לא מזמן התעמקתי בשאלה מהי אהבה. האם אהבה נובעת מהחומרים הכימיים – פרומונים שכולם מדברים עליהם או ממשהו שהוא מורכב יותר.
לדעתי, ואולי זה בגלל ההסתכלות שלי על ניהול החיים הפרטי שלי ושל חברים שסביבי אהבה אמיתית היא בעצם כיבוד הערכים שמתפתחים בין שני בני הזוג.
אני חושבת שאם לבני הזוג יש ערכים זהים, הם מזהים את ערכם בעיני בן/בת זוגם וערכו / ערכה עולה. ערכים ומוסריות אינם משתנים ברבות השנים, כמו למשל הגוף החיצוני, אלא רק באים לידי ביטוי בדרכים שונות וחדשות. ולדעתי זה מה שמקנה לבני זוג את המושג מהי אהבה.
וכן, יש עליות ומורדות, ונגה צודקת להגיד שלכל עליה יש סוף ואחרי כל ירידה עולים בחזרה. וזה לדעתי ממש קשור ליכולת שלנו להתמיד במציאת הערך המוסרי/ערכי שבן הזוג שלנו מייצג / משקף / משתף / מעניק.
הכל בטוב
תמר וייל
[quote="נורית":1no3ybg0][quote="נורית":1no3ybg0] חלק 2 -מהם מאפייני גבר/ אישה אשר יכולים להגיע לזוגיות אלימה?
נראה כי בבסיס, שניהם מאופיינים כבעלי חרדת נטישה גבוהה מאד,צרכי תלות שלא באו על פתרונם באופן קיצוני .בדרך כלל מדובר בחוויה מגילאים צעירים מאד,והסיבות לכשל ההורי,יכולות להיות :חולי או אישפוז של דמויות מטפלות,דכאון הורי,אם העסוקה בבעל מכור-(מכה/שתיין/מהמר )או הורים שאינם פנויים לילד ברמות מאד קיצוניות.
הנשים-בדרך כלל מצאו עצמן כבר בילדות "הוריות"-משמע למדו להיות קשובות לסביבתן ולהענות לצרכי הזולת,על חשבון צרכיהן וילדותן.כישור זה,העניק להן כח מדומה והן חשו רצויות דרך ההקשבה והטיפוח אותן השקיעו בסביבתן.הן הבינו שאם אחרים זקוקים להם ,אזי הן לא ינטשו,וטיפחו את האינטיליגנציה הרגשית שלהן ויכולות ההכלה וההקשבה.
הגברים-לעומתן,חוו גן-עדן נשי(אמא) גם אם לתקופה קצרה ואחר כך נדחו או ננטשו על ידי אותה אישה.מבחינתם נשים הן גם דיוות ומעניקות חיים וגם הרסניות ודוחות והם אמביוולנטיים לנשים כל ימיהם.אי אפשר עם ואי אפשר בלי.
מאחר ולא טופחו כמטפלים,רובם נעדרי יכולת למצוא פתרון חלופי כמו הנשים והם מסתובבים בעולם,נטושים ,אבודים וכמהים לקשר "מחייה" עם נשים.בהגיעם לגיל ההתבגרות ,הם שבים ומתחברים עם נשים,אבל הפעם הם נשמרים שלא להיפגע.את בנות זוגן המיועדות הם בוחרים בעיקר דרך 2 פרמטרים:מחד על האישה להיות חזקה מבחינה רגשית,מכילה שתוכל לשאת אותם על גבה,מאידך,עליה להראות כנועה ולאפשר להם לחוש בשליטה מוחלטת.
בכדי להשיג את השליטה המיוחלת ,הם מעבירים את אשת נעוריהם 2 תהליכים משמעותיים:אילוף ושבי-ועל כך בפעם הבאה.
חלק 3כיצד מבטיח לעצמו הגבר את הבטחון באשה הנבחרת?
כאשר גבר הסובל מחרדה וכמיהה לנשים ,פוגש את המיועדת,הוא מעביר אותה "סדרת חינוך" לא באופן מודע לגמרי,וזאת,על-מנת שיוכל להיות בטוח כי הפעם לא ינטש על-ידי האישה.
על מנת להבין את המנגנונים השונים הלוקחים חלק פעיל בזוגיות אלימה,אתן הסבר קצר לגבי אילוף או שבירה נפשית או יצירת טראומה.
אילוף נוצר על ידי יצירת קשר של בטחון אהבה ואז הפחדה ויצירת מצב של שבירה נפשית ובלבול.
טראומה נוצרת כאשר אנו חווים בהלה קיצונית מאיבוד איבר בגוף/השפיות/החופש או החיים .אולם,פחד קיצוני ככל שיהיה,עדיין אינו יוצר טראומה אלא אם כן מתלווה אליו בו-זמנית ,תחושת חוסר אונים לנוכח החוויה המפחידה.למשך חלקיקי שניה המערכות השונות בגוף מגיבות בקפיאה והחומרים המבהילים שחווינו,נשארים לא מעובדים ולא מעוכלים לעיתים למספר שבועות ולעיתים לשנים רבות.החומרים הלא מעובדים,עולים שוב ושוב גם ביקיצה בצורה של פלאשים של תמונות מרגע הטראומה,גם בשינה בצורה של חלומות.ככלל טראומות נשמרות באמצעות החושים:ריחות ,צלילים,צילום אזור,שעת הארוע,מזג האויר וכו'.אם הגוף לא הצליח להטמיע ולעבד את החומרים השונים במהלך 6 חודשים,אנו מדברים על פוסט טראומה שיכולה להשמר עשרות שנים אם לא מטפלים בה.
האדם הפוסט טראומטי מגלה רגישות יתר לרעשים,מתקשה לישון לעיתים מפתח התנהגות מתמכרת,מפתח תחלואי גוף ונפש שונים והוא נוטה להיות חרדתי ומרבה בהתפרצויות זעם.מכאן ואילך מנסה האדם הטראומטי להמנע מכל חוויה שיכולה להזכיר לו את הטראומה ובכך להציף חומרים מפחידים.המנעות זו מצמצמת את החיים ויוצרת מצב בו הטראומה מתחילה לשלוט בחיים.
איך כל זה שייך לזוגיות אלימה?
האשה שהחלו לחזר אחריה באינטנסיביות והפכו אותה לדיווה,חווה פתע הפחדה ,צעקות,מכות,האשמות,כליאה,איום בנטישה ומבחינתה יתכן ותחוש סוג של שבירה פסיכולוגית או טראומה.אם אינה ניתנת לאילוף יש סיכוי טוב שתעזוב לנוכח הארוע המשונה שלא הצליח להפחיד אותה.אם האישה חוותה טראומה או שבירה,הרי שמעתה כל מיקום שבו נחוותה הטראומה,כל גוון קול זהה,מבט עיניים מאיים או כל תזכורת אחרת לאירוע,יגרום לה מיד לעשות ככל שהגבר רוצה ובלבד שלא תסתכן בחוויה חוזרת של טראומה ממנו.מכאן ואילך, יש לו כלי לשליטה, רב עוצמה, בכל פעם שיש לו התפרצות נוספת ,הוא גורם לאישה להחלש ולהיות עושת דברו מתוך צורך השרדותי.
בפעם הבאה על השבי .
חלק 4
אולם,שבי חד פעמי אינו נותן שליטה מלאה והתרחקות מארוע טראומטי יכולה להכהות את ההשפעה,לכן,על הגבר להוסיף מימד שליטה ארוך טווח.
(ממחקרים ידוע לנו על תסמונת שטוקהולם-לפיה-השבוי "מתאהב" ומאמץ את תפיסת עולמו של השובה ומתחיל להטיל דופי או ספק במחשבותיו הוא.בבסיס התהליך עומדת העובדה שהשובה על אף היותו "הרע" מגלם גם את "הטוב" הוא זה שמאכיל,מאפשר לישון,מרגיע ,ובעיקר יכול לשחרר בדיוק כפי ששבה.מכאן שהטוב והרע גלומים באדם אחד והשבוי ,על מנת לשרוד מוחק את הדברים הרעים שעשה לו השובה ומתמקד בדברים הטובים ובעצם יוצר מיסגור מחודש למציאות ומכאן היכולת לראות את השובה באור חיובי ולהתחיל להזדהות עימו.)
גם בזוגיות אלימה,השבויה מאמצת את דפוסי החשיבה של השובה ומתחילה להאמין שהיא האשמה,הרעה,הבעייתית וכו'.סיבה נוספת לכך שהשבויה מאמצת את המחשבה שהיא אשמה,היא העובדה שלקיחת האשמה ,נותנת תחושה של שליטה במצב,בבחינת אם רק אעשה מה שצריך ,הוא לא יפגע בי,אבל אני לא עושה את מה שצריך אז אין פלא שהוא כועס/צועק/שובר/מפחיד/מכה.
אז מהו שבי הלכה למעשה-שליטה בפעולות הטבעיות והיומיומיות של השבוי:
1.שליטה במידע-השובה פותח את הדואר האישי של השבויה אולם אינו מתיר לה לפתוח את הדואר שלו.מידע לגבי משאבים של הזוג מצוי רק בידיו.החלטות לגבי הילדים נעשות רק על פי רצונותיו.אינו משתף אותה בהחלטות לגבי שינוי מקום מגורים ,אלא,כעובדה מוגמרת.
2.שליטה בכסף-האישה נותנת את הכסף שמרוויחה לבעלה וכל אימת שזקוקה לכסף צריכה לעבור טקס השפלה בו הוא מאשר לה או לא לקבל כסף ושולט על הסכום שיתן לה ועל הפירוט בו תשתמש בכסף.
3.שליטה על תוכניות וזמנים של השבויה-צורך לדעת בכל דקה מהיום ,היכן היא ,עם מי נפגשת ומה מתכננת הלאה.במידה ואינה זמינה מיידית כאשר מחפש אותה ,נכנס ללחץ ו"מראה לה מה זה "כאשר משיג אותה.
4.יחסי מין בכפייה או ללא התחשבות ברצונותיה,מצבה הרגשי,הגופני וכו'.
5.שימוש בילדים בכדי להכריח אותה להכנע ולהסכים להיות עושת דברו.
6.כל התנהגות נוספת שמטרתה,הקטנת השבויה ,מחיקת כח ההתנגדות שלה והאדרת כוחו בפניה וגם בפניו.
ככל שהיא הופכת כנועה יותר ,יש לו סוג של סיפוק ותחושה מזוייפת של כח ,אבל יחד עם זאת נכנס לאי שקט והחרדה שלו עולה ולא יורדת.
על מעגל האלימות בין בני זוג והקשר לחרדה וגבולות,בפעם הבאה.
[quote="נורית":2ws7xbsr] חלק 2 -מהם מאפייני גבר/ אישה אשר יכולים להגיע לזוגיות אלימה?
נראה כי בבסיס, שניהם מאופיינים כבעלי חרדת נטישה גבוהה מאד,צרכי תלות שלא באו על פתרונם באופן קיצוני .בדרך כלל מדובר בחוויה מגילאים צעירים מאד,והסיבות לכשל ההורי,יכולות להיות :חולי או אישפוז של דמויות מטפלות,דכאון הורי,אם העסוקה בבעל מכור-(מכה/שתיין/מהמר )או הורים שאינם פנויים לילד ברמות מאד קיצוניות.
הנשים-בדרך כלל מצאו עצמן כבר בילדות "הוריות"-משמע למדו להיות קשובות לסביבתן ולהענות לצרכי הזולת,על חשבון צרכיהן וילדותן.כישור זה,העניק להן כח מדומה והן חשו רצויות דרך ההקשבה והטיפוח אותן השקיעו בסביבתן.הן הבינו שאם אחרים זקוקים להם ,אזי הן לא ינטשו,וטיפחו את האינטיליגנציה הרגשית שלהן ויכולות ההכלה וההקשבה.
הגברים-לעומתן,חוו גן-עדן נשי(אמא) גם אם לתקופה קצרה ואחר כך נדחו או ננטשו על ידי אותה אישה.מבחינתם נשים הן גם דיוות ומעניקות חיים וגם הרסניות ודוחות והם אמביוולנטיים לנשים כל ימיהם.אי אפשר עם ואי אפשר בלי.
מאחר ולא טופחו כמטפלים,רובם נעדרי יכולת למצוא פתרון חלופי כמו הנשים והם מסתובבים בעולם,נטושים ,אבודים וכמהים לקשר "מחייה" עם נשים.בהגיעם לגיל ההתבגרות ,הם שבים ומתחברים עם נשים,אבל הפעם הם נשמרים שלא להיפגע.את בנות זוגן המיועדות הם בוחרים בעיקר דרך 2 פרמטרים:מחד על האישה להיות חזקה מבחינה רגשית,מכילה שתוכל לשאת אותם על גבה,מאידך,עליה להראות כנועה ולאפשר להם לחוש בשליטה מוחלטת.
בכדי להשיג את השליטה המיוחלת ,הם מעבירים את אשת נעוריהם 2 תהליכים משמעותיים:אילוף ושבי-ועל כך בפעם הבאה.
חלק 3-כיצד מבטיח לעצמו הגבר את הבטחון באשה הנבחרת?
כאשר גבר הסובל מחרדה וכמיהה לנשים ,פוגש את המיועדת,הוא מעביר אותה "סדרת חינוך" לא באופן מודע לגמרי,וזאת,על-מנת שיוכל להיות בטוח כי הפעם לא ינטש על-ידי האישה.
על מנת להבין את המנגנונים השונים הלוקחים חלק פעיל בזוגיות אלימה,אתן הסבר קצר לגבי אילוף או שבירה נפשית או יצירת טראומה.
אילוף נוצר על ידי יצירת קשר של בטחון אהבה ואז הפחדה ויצירת מצב של שבירה נפשית ובלבול.
טראומה נוצרת כאשר אנו חווים בהלה קיצונית מאיבוד איבר בגוף/השפיות/החופש או החיים .אולם,פחד קיצוני ככל שיהיה,עדיין אינו יוצר טראומה אלא אם כן מתלווה אליו בו-זמנית ,תחושת חוסר אונים לנוכח החוויה המפחידה.למשך חלקיקי שניה המערכות השונות בגוף מגיבות בקפיאה והחומרים המבהילים שחווינו,נשארים לא מעובדים ולא מעוכלים לעיתים למספר שבועות ולעיתים לשנים רבות.החומרים הלא מעובדים,עולים שוב ושוב גם ביקיצה בצורה של פלאשים של תמונות מרגע הטראומה,גם בשינה בצורה של חלומות.ככלל טראומות נשמרות באמצעות החושים:ריחות ,צלילים,צילום אזור,שעת הארוע,מזג האויר וכו'.אם הגוף לא הצליח להטמיע ולעבד את החומרים השונים במהלך 6 חודשים,אנו מדברים על פוסט טראומה שיכולה להשמר עשרות שנים אם לא מטפלים בה.
האדם הפוסט טראומטי מגלה רגישות יתר לרעשים,מתקשה לישון לעיתים מפתח התנהגות מתמכרת,מפתח תחלואי גוף ונפש שונים והוא נוטה להיות חרדתי ומרבה בהתפרצויות זעם.מכאן ואילך מנסה האדם הטראומטי להמנע מכל חוויה שיכולה להזכיר לו את הטראומה ובכך להציף חומרים מפחידים.המנעות זו מצמצמת את החיים ויוצרת מצב בו הטראומה מתחילה לשלוט בחיים.
איך כל זה שייך לזוגיות אלימה?
האשה שהחלו לחזר אחריה באינטנסיביות והפכו אותה לדיווה,חווה פתע הפחדה ,צעקות,מכות,האשמות,כליאה,איום בנטישה ומבחינתה יתכן ותחוש סוג של שבירה פסיכולוגית או טראומה.אם אינה ניתנת לאילוף יש סיכוי טוב שתעזוב לנוכח הארוע המשונה שלא הצליח להפחיד אותה.אם האישה חוותה טראומה או שבירה,הרי שמעתה כל מיקום שבו נחוותה הטראומה,כל גוון קול זהה,מבט עיניים מאיים או כל תזכורת אחרת לאירוע,יגרום לה מיד לעשות ככל שהגבר רוצה ובלבד שלא תסתכן בחוויה חוזרת של טראומה ממנו.מכאן ואילך, יש לו כלי לשליטה, רב עוצמה, בכל פעם שיש לו התפרצות נוספת ,הוא גורם לאישה להחלש ולהיות עושת דברו מתוך צורך השרדותי.
בפעם הבאה על השבי .
נורית תודה
בהמשך לשאלה
איך יוצא שאחרי שהורים (אמא) שכל חייה הקריבה לילדים ביום בו היא צריכה תמיכה הילדים מפנים גב
האם זו לא אלימות? אדישות, התעלמות, חוסר איכפתיות
מה התקלקל בדרך? האם הילדים מתנהגים היום כמו אבא?
הי תמר
טרם הגעתי להסבר על המלא על האמביוולנטיות,הסבר בקרוב.
לגבי השאלה השניה שאינה קשורה לזוגיות אלימה ,אלא לזוגיות בכלל,אני מעדיפה שלא לענות בפינה הזו,אבל אין ספק שמה שנגה כתבה,רלוונטי ותקף.
נורית זבולון.
הי נגה
בעצמך אבחנת את התפקידים השונים שהיו לכל אחד מהוריך.אבא היה המפונק,ואמא הייתה האמא שידעה להתמודד עם הכל.כעת משהוא חולה ומרוכז בעצמו עוד יותר(כדרכם של חולים),בודאי שאינו יכול לפתח אמפטיה לצרכיה של אמא.לא הייתי מגדירה זאת כאלימות נפשית ,אלא,עוד מאותו הדבר שעשה תמיד.
יחד עם זאת יתכן ואמא הגיעה לקצה גבול היכולות הפיזיות והנפשיות,ואתם הילדים אמורים לעזור לה במספר מישורים:
*לתת תוקף למצוקתה ,שכן לא בטוח שהיא מאמינה בזכותה להחלש/ליפול.
*לשבת איתה ולראות איזה מהתפקידים היא מוכנה לשחרר ולהעבירם לאחרים(משפחה או עזרה בתשלום),תוך שאתם מדגישים כי צריך לשמור על כוחותיה למען הטיפול הרגשי באבא.
*יש להניח שלאמא אין זכות קיום מתוכה ,כאשר אינה עסוקה בלטפל במישהו/משהו(8 ילדים,משק חי וכו)ולכן צריך למצוא ביחד איתה ,מה היא מזהה כדבר החשוב הנותן לה את זכות קיומה ולהשאיר לה אותו.
*וגם בין האחים לבין עצמם,תמיד יש כאלו שלוקחים על עצמם את מרבית הנטל (כמו אמא),אז זהו זמן טוב לכנס את כולם ,להציג את הבעיה ולא להתנדב לפתור אותה לבד.שהרי מי שעסוק מאד בעצמו,לא יבין לבד שהאחרים זקוקים לעזרה.
בברכת בריאות
נורית זבולון.
[quote="weil tamar":382709f5]הי נורית,
קראתי את המאמר שכתבת לגבי ההבדלים בין גברים ונשים, וההתייחסות של הנשים אל הגברים, והגברים את נשותיהם.
איך באים לידי ביטוי היחסים האמביוולנטיים? מה יכול לסייע לזוגות שנשואים הרבה שנים, לא לאבד את הניצוץ, ואת התקווה – שהרי התקווה לשיפור היא שמאפשרת המשך הקשר והמשך החיים המשותפים.
תמר
אם נזכור שלכל ירידה יש גם עליה יהיה קל לנו ל'קבל את "הירידות" בזוגיות ולטפח את העליות
אם נשכיל להבין שזוגיות זה לא דבר מובן מאליו וכמו כל דבר גם זוגיות צריך לתחזק(כמו רכב,דירה וכו…) חיינו יהיו כייפים ובזוגיות טובה .
האם רכבינו יכול לנסוע ללא דלק ? אז למה הזוגיות כן !
נורית
שאלה לי אליך ואשמח לקבל תגובה
הורי נצולי שואה נשואים 55 שנים הביאו לעולם 8 ילדים
בחצי שנה האחרונה אבי עבר 3 אירועי ראש וכיום הוא מוגדר "קשיש סיעודי"
אימי כל חייה ניהלה בית ומשק חקלאי בגבורה שמעטים מבינים הכיצד
לאחר האירוע ראש השלישי אמא לפתע נחלשה ומצב בריאותה "על הפנים" ואני שומעת מפיה משפטים שמעולם לא נאמרו :
"אני אמות כדי שלא אראה אותך כך"," אחרי שאבא ימות אין לי בשביל מי לחיות " וכו..
אבי אדם מפונק שכל חיו אימי דאגה לכל חסרונו איך יתכן שכיום הוא אינו רגיש/אדיש לצרכים שלה.
סוג של אלימות נפשית,לא?
הי נורית,
קראתי את המאמר שכתבת לגבי ההבדלים בין גברים ונשים, וההתייחסות של הנשים אל הגברים, והגברים את נשותיהם.
איך באים לידי ביטוי היחסים האמביוולנטיים? מה יכול לסייע לזוגות שנשואים הרבה שנים, לא לאבד את הניצוץ, ואת התקווה – שהרי התקווה לשיפור היא שמאפשרת המשך הקשר והמשך החיים המשותפים.
[quote="weil tamar":184gbpmq]הי נורית,
איך מגלים את האלימות ששוכנת בתוכנו? איך בחורה צעירה, לפני נישואיה יכולה לבדוק אם בעלה יהיה בעל אלים או אוהב? האם זה אפשרי בכלל?
תמר וייל
הי תמר בהמשך המאמרים אתייחס לשאלותייך.
חלק 2-מהם מאפייני גבר/ אישה אשר יכולים להגיע לזוגיות אלימה?
נראה כי בבסיס, שניהם מאופיינים כבעלי חרדת נטישה גבוהה מאד,צרכי תלות שלא באו על פתרונם באופן קיצוני .בדרך כלל מדובר בחוויה מגילאים צעירים מאד,והסיבות לכשל ההורי,יכולות להיות :חולי או אישפוז של דמויות מטפלות,דכאון הורי,אם העסוקה בבעל מכור-(מכה/שתיין/מהמר )או הורים שאינם פנויים לילד ברמות מאד קיצוניות.
הנשים-בדרך כלל מצאו עצמן כבר בילדות "הוריות"-משמע למדו להיות קשובות לסביבתן ולהענות לצרכי הזולת,על חשבון צרכיהן וילדותן.כישור זה,העניק להן כח מדומה והן חשו רצויות דרך ההקשבה והטיפוח אותן השקיעו בסביבתן.הן הבינו שאם אחרים זקוקים להם ,אזי הן לא ינטשו,וטיפחו את האינטיליגנציה הרגשית שלהן ויכולות ההכלה וההקשבה.
הגברים-לעומתן,חוו גן-עדן נשי(אמא) גם אם לתקופה קצרה ואחר כך נדחו או ננטשו על ידי אותה אישה.מבחינתם נשים הן גם דיוות ומעניקות חיים וגם הרסניות ודוחות והם אמביוולנטיים לנשים כל ימיהם.אי אפשר עם ואי אפשר בלי.
מאחר ולא טופחו כמטפלים,רובם נעדרי יכולת למצוא פתרון חלופי כמו הנשים והם מסתובבים בעולם,נטושים ,אבודים וכמהים לקשר "מחייה" עם נשים.בהגיעם לגיל ההתבגרות ,הם שבים ומתחברים עם נשים,אבל הפעם הם נשמרים שלא להיפגע.את בנות זוגן המיועדות הם בוחרים בעיקר דרך 2 פרמטרים:מחד על האישה להיות חזקה מבחינה רגשית,מכילה שתוכל לשאת אותם על גבה,מאידך,עליה להראות כנועה ולאפשר להם לחוש בשליטה מוחלטת.
בכדי להשיג את השליטה המיוחלת ,הם מעבירים את אשת נעוריהם 2 תהליכים משמעותיים:אילוף ושבי-ועל כך בפעם הבאה.
הי נורית,
איך מגלים את האלימות ששוכנת בתוכנו? איך בחורה צעירה, לפני נישואיה יכולה לבדוק אם בעלה יהיה בעל אלים או אוהב? האם זה אפשרי בכלל?
תמר וייל
נורית יקרה,
ברכות על ה"יציאה לאור".
אין אפשרות להגזים בחשיבות הנושא.
אמתין לפרסומים הבאים.
שלך,
גיל