היסטוריה חיפאית חוצה דורות • 85 שנים להקמת ביה"ח רמב"ם ◄ צפו

פתיחת חגיגת שנת ה-85 לקריה הרפואית רמב"ם

אירוע מכונן בקרב היישוב העברי בארץ ישראל המנדטורית אירע בחורף שנת 1938. היה זה יום חורפי שמשי בשכונת בת-גלים הצעירה שבליבה מנזר, במהלכו התקיים אירוע פתיחת פעילות בית החולים הממשלתי בחיפה, בבניין שבנייתו נסתיימה על ידי חברת 'סולל בונה'.

באירוע שהתקיים בנוכחות הוד מעלתו הנציב העליון, הרולד מקמייקל, ושאת הקמתו יזמה ממשלת המנדט, זוכרים עד היום באמצעות סרט נדיר ויחיד מאותו האירוע.

היום, ערב חג החנוכה תשפ"ג, כ-85 שנים לאחר מכן, נתכנסו מאות מעובדי רמב"ם בעבר ובהווה לציין את פתיחת שנת ה-85 לאותו יום היסטורי, במהלכה עתידים להתקיים אירועים, טקסים, ופעילויות מגוונות.

◄ 85 להקמת ביה"ח רמב"ם • צפו

ציון שנת ה-85 התקיים לפני שעה קלה (א' 18/12/22) באירוע מרגש באודיטוריום ספנסר שברמב"ם, במהלכו הוקרן תיעוד נדיר משנת 1938 לרגע חנוכת בניין בית החולים הראשון ונקרא כיום בניין לרפואה פנימית ע"ש שמואל והרטה עמיר.

את ההנחיה חלקו ד"ר מיכל מקל, סגנית מנהל רמב"ם כשלצדה ד"ר צבי בן-ישי, מי שהיה אמון בעבר על התקשורת וקשרי החוץ מטעם בית החולים והעניק הרצאה במהלכה חשף את גלגוליו השונים של הסמליל, לוגו בית החולים, עד לגרסתו המוכרת.

לאחר מכן, התקיימו מספר הרצאות זוגיות תחת הנושא "עבר והווה", כאשר כל אחד מהמרצים מייצג תקופה: פרופ' משה רוח חלק את הבמה עם פרופ' מיקי הלברטל – שני מנהלי בית חולים אשר שיתפו את הקהל על ניהול בית החולים תחת שרביטו הוא, פרופ' אורן זינגר וד"ר מריאל קפלן הרצו על השינוי שעבר על מעבדות בית החולים, עולם חדרי הניתוח בעבר אל מול זה המודרני מאת הגב' מרים (מריוש) וייסקופ ומאשה בוז'קו, הגב' רבקה אבן וזיו שרון שיתפו על ניהול מחלקת הגזברות של בית החולים ופרופ' משה ברנט לצד פרופ' דניאלה מגן, חלקו מהיכרותם עם עולם בית החולים לילדים.

במהלך העשורים שחלפו יש לא מעט נקודות ורגעים מכוננים – הנה 10 נקודות ציון מרכזיות בתולדות רמב"ם:

1. בשנות ה-30 של המאה העשרים הושלמה הקמת בית החולים הממשלתי ובו 220 מיטות, מגורי אחיות, מרפאות יום ומעבדה;
   
2. בשנות ה-40 של המאה העשרים התמודד צוות בית החולים הצעיר עם חידושים והמצאות מדעיות כמו הפניצילין, כשברקע התקיימה פעילות מחתרתית וממודרת של ארגון "ההגנה" בתוך בית החולים ומתחת לאפם של הקצינים הבריטים, בהובלת ד"ר אלפרד יונגמן ז"ל, הרדיולוג הראשי באותה התקופה לטובת מפעל ההעפלה ארצה;
   
3. בשנות ה-50 בית החולים קיבל את שמו הרשמי "רמב"ם", מספר המיטות גדל ל-400, מוקמים ארבעה בתי ילדים להתמודד עם גלי העלייה הצעירה, נפתחו לראשונה מגוון מחלקות: אורולוגיה, אורתופדיה, כירורגיה פלסטית, עור, נוירולוגיה, כירורגית כלי דם, כירורגית ילדים, פסיכיאטריה ונוירו-כירורגיה. נוסף על כך, נפתחו מרפאות מקצועיות לצד מחלקות האשפוז, ביניהן ניתן למצוא את המכון לאודיומטריה, תפקודי ריאות ו-EEG. באותן השנים הוקם המערך הקרדיולוגי, מה שיהפוך לימים למערך המוביל בישראל לרפואת הלב;
   
4. בשנות ה-60 הוחל לראשונה באזור הצפון בביצוע ניתוחי הלב והחזה, בוצעה השתלת הכליה מן המת הראשונה בישראל, מספר המיטות עלה ל-520, נפתח המכון הראשון לחולים אונקולוגיים עבור תושבי הצפון, והוקם מנחת המסוקים, מה שהפך את בית החולים לאתר הקליטה הרשמי של הפצועים מחזית הצפון בתיאום מלא מול פיקוד הצפון בצבא. בשל הצפיפות הרבה, הוחל בתכנון והנחת אבן הפינה להקמת בניין אשפוז מתקדם בלב בית החולים;
   
5. בשנות ה-70 נפתח בניין האשפוז המרכזי, מה שהעלה את מספר מיטות האשפוז ל-760, כאשר ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, הוכשרו אגפים שבנייתם עמדה בפני סיום, לטובת קליטת זרם הנפגעים הרבים מהחזית. בשנים אלו הופעל לראשונה בישראל מאיץ החלקיקים הקווי, נפתחה היחידה לטיפול נמרץ לב, דבר שיחד עם האדריכלות והמקצועיות, הפך אותה למרכז הדרכה עולמי לתחום זה, נפתח מרכז המידע הארצי למידע ברעלים והרעלות לצד המחלקה הראשונה בישראל לכירורגית פה ולסתות;
   
6. בשנות ה-80 הוחל בביצוע הפריות המבחנה הראשונות, החל מחשוב בית החולים, הוקמה קרן המחקרים – הזרוע הכלכלית של בית החולים מה שאפשר פעילות נוספת מעבר למה שתקציב משרד הבריאות איפשר. עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 הופעל מנחת המסוקים באופן תדיר היישר משדה הקרב, ונרשמו לזכות רמב"ם הישגים היסטוריים ברפואה צבאית, שחלקם אף יושם בצבא ארה"ב ובצבאות נאט"ו, מה שהוביל להכרה בינלאומית ברמב"ם כמרכז טראומה מתקדם. הוחל ברכש מתקדם לאגף המעבדות והתאמת בית החולים לתקופה החדשה בה מצד אחד תשתיות בית החולים החלו להזדקן והצורך לשירותיו הלך וגבר. במחצית השנייה נפתח בית החולים לילדים בבניין מאייר;
   
7. בשנות ה-90 הושלמה מהפיכת המחשוב של בית החולים מה שסייע לרמב"ם להדק את הקשר עם חברות ההזנק שצמחו בתקופה זו, הועמק הקשר בין רמב"ם, כמרכז טראומה על-אזורי לעמיתיו ברחבי העולם, פורסם בעולם על הצלחת בידודם של תאי גזע עובריים, מה שפתח עידן חדש ברפואה המודרנית בכל העולם וקידם את עולם הרפואה בדרך למציאת פתרון קליני לבעיות מולדות;
   
8. בראשית שנות ה-2000 גובש "חזון אדם" – תוכנית אב שתמזג את המבנים הוותיקים של בית החולים עם הצורך בצמיחה לתוך העשורים הבאים, נחנך מכשיר ה-PET-CT המתקדם בעולם לאחר שחוקרי רמב"ם היו בין מפתחיו, ושופר הממשק בין רמב"ם לבתי החולים בתחום המחשוב, מה שסייע רבות להתמודד עם גל הטרור בשנים אלו. בשנת 2005 נחנכו 12 חדרי ניתוח חדשים, רחבי ידיים וממשוכללים, תשתיות רבות שופצו לרווחת המטופלים, והוקמו חדרי לידה נוספים. בשנת 2006 הותקף בית החולים יחד עם כל צפון מדינת ישראל על ידי טילים מלבנון ולראשונה מצא את עצמו בית החולים פועל במתכונת חרום על פני זמן ממושך. כחלק מלקחי המלחמה, בשנת 2009 נחנך חדר המיון הממוגן בבית החולים;
   
9. בעשור השני של המאה ה-21, הושלמה בניית בית החולים הממוגן והתת-קרקעי הגדול בישראל, לצד השלמת בניית בית החולים ע"ש רות רפפורט לילדים, שלד בניית בניין לרפואת הלב ע"ש אייל עופר ושלד בניין המרכז האונקולוגי ע"ש יוסף פישמן. במקביל הונחו היסודות למגדל המחקר ע"ש הלמסלי, מה שבעתיד יאפשר לקרב עוד יותר את המוסדות המחקריים המובילים בחיפה כטכניון ואוניברסיטת חיפה לתוך מיטת המטופל, בשנת 2010 הוחל בפיתוח ומסחור הקניין הרוחני שנוצר בהתאם לנהלי משרד הבריאות, ובשנת 2013 הוחל השימוש בטכנולוגיה פורצת דרך באולטראסאונד ממוקד לטיפול ברעד (פרקינסון);
   
10. בעשור השלישי של המאה ה-21 בית החולים התמודד עם נגיף הקורונה, נפתחה פעילות בית החולים לרפואת הלב במשכנה החדש, שפוצו מחלקות אשפוז, נרכשו מכשירי MRI חדשים, ותנופת הבנייה לא עוצרת: שני חדרי ניתוח חדשים נבנים בימים אלו ויתווספו לעיבוי שדרת חדרי הניתוח הקיימים;