רואים שהם לא מפה…
באחר הצהריים של יום שני אחד, עמדה קבוצת רכיבה של תיירים גרמנים על המדרכה במושבה הגרמנית. ראיתי אותם באחת מרכיבות האופניים שלי מבת גלים לבית הקפה הקבוע בעיר התחתית. הם הסתכלו עלי בחיוך והיה ברור שהם לא מפה. עצרתי, והם סיפרו לי שהם באו מגרמניה על ספינת קרוז ורוכבים כאן מהבוקר. מסתבר שאני רוכב האופניים הראשון שהם רואים בעיר.
אופניים ביופי החיפאי
התיירים סיפרו שהם מנסים להגיע לגנים הבהאיים. אבל מדובר במשימה לא פשוטה, לא רק בגלל העלייה אלא בגלל שאין תשתיות אופניים בחיפה (אפילו לא מתקני נעילה). שאלתי אם אני יכול לצלם אותם, כי אני פעיל למען שבילי אופניים בחיפה. ברגע שהמדריך תרגם להם שאני פעיל לשבילי אופניים הם הריעו. הם הריעו כי כאירופאים שמכירים בנכס האדיר של ערים נגישות לאופניים ויחד עם היופי של חיפה, הם יודעים כמה מדהים השילוב הזה יכול להיות.
עוד נחזור אליהם בהמשך, אבל קודם, אציג כמה צעדים צנועים וכמה פחות צנועים שאפשר לעשות כדי להפוך את חיפה לשם דבר עולמי בתיירות אופניים.
מי מפחד מעליות?
אבל רגע, אתם בטח שואלים את עצמכם מה עם העליות המטורפות של חיפה? איך התיירים יעלו למעלה? אז נתחיל בזה שהתיירים מגרמניה לא היו מוטרדים מהעלייה ונראו שמחים לאתגר הרכיבה, אם רק היה שביל אופניים, אבל נניח שמדובר בתיירים אחרים שפחות מעוניינים להזיע. הפתרון נמצא לא רחוק מהמושבה הגרמנית, בכיכר פריז, שם שוכנת הכרמלית שלפני כמה שנים הוצבו בקרונותיה מתקן ל-4 זוגות אופניים. אבל אם תגיעו לתחנת הכרמלית תופתעו לגלות שאין מעלית באף אחת מהתחנות, לכן תאלצו לסחוב למטה את האופניים.
דברים טובים
אך יש גם כמה דברים טובים שנעשו בכרמלית. למשל, כשתגיעו לרציף תראו שלט קטן של אופניים שמסמן את המקום מולו תפתח הדלת שבה ניתן להכניס את האופניים. זה מעולה, כי זה חוסך את הלחץ של חיפוש הדלת בה נמצא מתקן האופניים כשהכרמלית מגיעה לתחנה.
בנוסף, באחת הנסיעות שלי עם אופניים על הכרמלית פגשתי את אריאל שעלה לארץ לפני 6 שנים מקולומביה. אריאל ציין שאחד היתרונות העצומים של הכרמלית הוא האפשרות להעלות את האופניים בכל שעות הפעילות, בשונה מרכבת ישראל, שמאוד מגבילה את השעות בהן ניתן להעלות אופניים. אריאל גם סיפר לי שהוא רוכב מידיי פעם מהעיר התחתית עד לסטלה מאריס (ומאוד מקווה שיסללו שם שביל אופניים), אבל כשהוא עייף הוא לוקח את הכרמלית עם האופניים עד לתחנת גן האם, כדי לדלג על הרכיבה בעלייה.
מתחת לאף
אז הפתרון ממש מונח לנו מתחת לאף (או בעצם מתחת לאדמה), רק צריך להוסיף מעליות לכרמלית, להוסיף עוד מתקן ל-4 אופניים גם בקרון השני, שזה דבר אפשרי מבלי לגרוע אפילו כיסא אחד. כך, בהשקעה קטנה, יש לנו כלי תחבורה נגיש ואמין לאופניים, שיכול לשמש 8 זוגות אופניים של תושבים ותיירים, ושנוסע כל 12 דקות.
טיול ותחבורה ציבורית
רוכבי האופנים יוכלו לחזור לנמל מתחנת הרכבל התחתון דרך שביל האופניים שעתיד להיבנות בטיילת בת גלים וטיילת חולדה ועם המשך שלו עד לנמל, יש לנו את מסלול יפה נוף. המסלול הזה כמובן ישרת גם את כל באי העיר בתיירות פנים שיגיעו לתחנת מרכז השמונה ויאפשר טיול מדהים תוך שימוש בתחבורה ציבורית, ע״י הגעה עם אופניים לרכבת השמונה (אבל לצערנו רק בשעות שרכבת ישראל מאפשרת העלאת אופניים לרכבות, בינתיים).
מהנמל ליערות הכרמל
שביל אופניים נוסף יכול להתחבר לרכבלית החדשה במרכזית המפרץ ולעבור דרך נחל סעדיה (בתקווה שהעירייה תטפל בזיהום שבו). הרכבלית מאפשרת להעלות אופניים על הקרוניות, אבל בשונה מהרכבל הקטן בסטלה מאריס, הרכבלית נמצאת בתנועה מתמדת וצריך לברר לגבי הבטיחות שבעניין.
דוגמה לסכנה הבטיחותית אפשר למצוא בתגובה של אריאל מרגלית בכתבה שפרסמנו בחי פה לפני כמה שבועות:
״עלינו היום עם הרכבלית לאוניברסיטה. היינו 14 רוכבי אופני שטח. כל זוג אופניים תפס קרון שלם. מצאתי שהעלייה והירידה מהקרון אינן בטיחותיות כלל, עד כדי סיכון אמיתי הכרוך בפציעה של בעל האופניים הנמצא בקרון. יש להבין שהקרון בתחנה נמצא בתנועה מתמדת ללא עצירה! בירידה מהקרון מצאתי את עצמי מחוץ, ללא יכולת היחלצות מהקרון. רק כשעובד שנכח במקום משך בחוזקה את האופניים, הצלחתי לצאת. ממליץ מאד למנוע לחלוטין את כניסת האופניים לקרונות!״
לעשות את זה נכון
אני לא חושב שצריך על פי מקרה אחד לאסור באופן מוחלט העלאת אופניים, אבל בהחלט צריך לבדוק איך הדבר נעשה בשאר המקומות בעולם, להסיק מסקנות מהמקרה וגם ולוודא שיש אנשים ברציף שמסייעים כמו שצריך, כדי להבטיח שמקרה כזה לא יישנה בעתיד ושחלילה לא נגיע למצב של פציעה. אבל אם נתגבר על העניין הבטיחותי, קישור הרכבלית עם שביל אופניים רציף עד לנמל, ינגיש את המסלולים המהממים בכרמל לכל באי העיר בקלות ונוחות.
מהנמל ליקב ובחזרה
מכפיל רווח לתיירות של חיפה יכול להיות ע״י קישור של העיר ליישובים בסביבה. למשל המשך של שביל האופניים מחוף הכרמל עד לעתלית ואפילו עד לזיכרון יעקב, יאפשר לתושבים ותיירים לרכב לאורך החוף המהמם, לראות פלמינגו בבריכות ליד עתלית, להינות מכוס רוזה צונן בסוף הרכיבה ביקבים למרגלות זכרון ומשם להמשיך לתחנת הרכבת בנימינה (או תחנת רכבת זיכרון שעתידה להיבנות) ולחזור לחיפה.
כמו בווינה
דבר דומה קיים בווינה שבה אנשים לוקחים רכבת לעמק ווכאו ורוכבים על אופניים לאורך נהר הדנובה (מרחק כמו מחיפה לזיכרון) בין הכרמים, עוצרים לשתות יין וחוזרים בסוף המסלול לווינה. הקישור הזה מעודד תיירים להישאר עוד לילה בווינה וכך גם יכול להיות בחיפה. לחיפה יש אפי לו יתרון, בעוד בווינה צריך לקחת רכבת לעמק מחיפה אפשר לצאת ישר לשביל האופניים לאורך החוף.
אם תרצו
נחזור לקבוצת הרכיבה הגרמנית שלנו. עוד כמה שנים נוכל לראות קבוצות רכיבה שמגיעות בקרוזים וקובעות מראש להישאר יותר זמן בחיפה. הם רק מתלבטים האם קודם לעלות לשביל האופניים ביפה נוף, או לרכוב במסלול החוף, או בכלל לעלות ברכבלית ולעשות סינגל בכרמל יחד עם חיפאים וישראלים מכל הארץ שבאו להנות ממסלולי האופניים היפים ביותר באגן הים התיכון.
רק מחכה…
התוכניות האלה הם לא חלום רחוק ויכולות להתממש בעתיד הקרוב. כדי ליישם אותן צריך ראש עיר ועירייה עם חזון ותמיכה של משרדי הממשלה, בפרט משרד התחבורה. אבל מעל הכל צריך תושבים שמבינים ומכירים בנכס העצום של העיר שלהם, שרק מחכה להתנער ולהפוך לפנינת האופניים של הים התיכון.
מהנהלת הרכבלית נמסר בתגובה:
בדיקות וניסויים בנושא אופניים התבצעו בעבר, במסגרת ההיערכות להפעלתה, לכן התאפשר להעלות רוכבים עם האופניים עד כה. אנחנו מסבירים לבעלי האופניים את התהליך ועוזרים להם, גם בעלייה וגם בירידה. לפעמים קורה שאנשים נלחצים בעלייה או ביציאה, וגם אז אנחנו מסייעים להם בכך. לא היו לנו מקרים חריגים.
חיפה יכולה – חיפה לא יכולה.
התושבים אדישים ומאפשרים לעירייה של 4,500 פקידים לשתות כמשכורות הוצאות מתנות חגים ופנסיות ענקיות את תקציבי הפיתוח של חיפה.
עובדי העירייה מקבלים מאות שקלים יותר מכל עובד ציבור אחר בתלושי שי לחג. למה? ככה. יש השתוללות ברכב חברה צמוד במקום להעמיד רכבים מחלקתיים, למה? ככה. יש חוזים אישיים ושדרוג משרות ותקנים במאות אלפי ש' הוצאה לכל תקן בכיר.. למה? כי ככה. כי הם יכולים, והציבור – אדיש. אדיש להכל.
כסף לשבילי אופניים הולך להעסיק משרד חקירות עבור ראש העיר למצוא לכלוך על ראש ועדת התקציב במועצת העיר.. 2 מליון שקל לחקירות. על זה יש כסף תמיד להוציא. לא יאמן מה שקורה בעיר הזאת.
פנינת האופניים של הים התיכון….
כמו שישראל היא המעצמה העשירית.
"חיפה יכולה" זו מילת המפתח של העיר הזו.
החיפאים לדעתי, לא מעריכים כלום ורק מתלוננים.
לכן לדעתי, רק עוד דור או 2 יהיה שווה לעשות משהו כלכלי בחיפה.
כתבה מענינת שעשויה לעורר בני אדם(משתמשים ומקבלי החלטות) לעשות מעשים בשביל העיר היפה שלנו.הייתי מתרכז תחילה על פרויקטים קטנים,בשכונות,כחלק מתוכנית אב אשר כוללת גם האפשרויות הכלולות בכתבה..כדי להדגיש את חוסר המעש בנושא שביל אופניים אציין את חוסר המעש בשכונה שלי,נווה שאנן,בה לא פעם,נתקלתי במקרים של כמעט תאונה כאשר משתמשים צעירים כמעט התנגשו בי על המדרכה.דרושה גם תוכנית פעולה של "משוגעים לדבר" אשר יעוררו את ענין תשתית האופניים אצל מקבלי ההחלטות.אם אין אני לי….אני,למשל,מוכן להתנדב לפעילות כזאת.
חד משמעי, עם היו מסלולי יעודיים לרכיבה לא הייתי נוגע. רכב בתחומי חיפה חבל שאין ולא רואה את זה גם בעתיד?
ואיפה להחנות כשאני חוזר מעבודה/ טיול/ בילוי?
אולי למכור את האוטו של אישתי?.. גם שלי? אולי כותב הכתבה ימכור את שלו?…
מישהו חייב לך חניה? בהחלט רצוי שתמכרו את האוטו לפחות אחד ממכם, רצוי שגם אתה תסע לעבודה בתחבורה ציבורית. מי שגר בציר מרכזי מלא תחבורה ציבורית לא צריך חניה לאורך הרחוב בדיוק כמו שעשה חולדאי באבן גבירול בתל אביב. אף אחד לא צריך לחנות במוריה וחורב להשאיר רק כמה חניות של 20 דקות . להרגיל את הציבור בכלל לא להגיע אליהם באוטו.
רכב פרטי זאת הבעיה לא הפתרון.
באמת מכרתי את הרכב. אני נוסע לעבודה ברכבת יש ראיון איתי על זה בדה מרקר מוזמן לקרוא
נכון הדבר. בהחלט. מסכים. שבת שלום ומבורך.
הפעולה הראשונה שראש עיר שרוצה לייצר איכות חיים בחיפה צריך לעשות זה לבטל חנייה לכל אורך ציר מוריה, חורב ואבא חושי. לעשות מדרכות עם נתיב אופניים וחניה רק למשאיות ספקים כמו במרכז הכרמל. לאלץ את כולם לבוא באוטובוס, ברגל, באופניים ובמונית. אם יהיה מדרכה נעימה ונתיב אופניים בין מרכז הכרמל לאוניברסיטה דרך חורב זה ישפר את איכות החיים
בכל הכרמל וגם ימנע פקקים שנוצרים מכניסה ויציאה מחניות לאורך מוריה וחורב.
כל דור המפונקים עם הפנסיה התקציבית והג'יפ הצמוד תשאירו אותו בבית. הולכים לסינמטק? תלכו. לסינמטק. קופצים לחורב? קחו מונית ותקפצו לחורב. להפסיק את החניה לאורך הכבישים הראשיים בחיפה, בדיוק כמו בכל הערים היפות בעולם שאנחנו טסים אליהן ומתפעלים איזה יפים ושקטים ומטופחים הרחובות וכמה נעים ללכת שם. למה? כי העיפו את הרכבים ואין חניה ברחובות האלו.
זאת כתבה סופר חשובה על חזון רכיבת אופניים ראוי ואף חיוני לעיר חיפה!
חבל מאד ..כל העולם עובר לנהיגה אופניים ..רק בישראל עולם שלישי..
רבים וטובים ניסו לפעול ולדרוש רשת שבילי אופניים. אפילו תוכנית אב בחיפה הוכנה. הוכנה למגירה, כמובן. כמו הרבה יוזמות וכוונות – התוכנית לשבילי אופניים נותרה כסיסמת בחירות, וכותרת לרגע במקומונים. את הטריק הזה בכלל התחיל יהב. לפני עשור, הכריז על סלילת שביל אופניים מעתלית לחיפה (תיירותי לפחות, אם לא בעיר). לעיתון נשלחה הדמיה של זוג אופניים מעל גשר מעל תעלת ניקוז בחוף. נהדר. שביל כזה מעולם לא בוצע. יונה יהב לא הסתפק בזה, בכנסים שלו הצהיר שכל החופים בחיפה יכללו שבילי אופניים והצביע על פארק דדו בתור המקטע הראשון. זה ממש נחמד, אלא שמאז פשוט אין מקטעים אחרים. לא רק זה, יונה יהב פיזר שלטים לאסור על רוכבי אופניים להשתמש בטיילות דדו ובת גלים. ככה ללא ספק מקדמים תיירות אופניים.
עוד הזדמנות נפלאה הייתה למר יהב כששיפץ, כמובן בשנה לפני הבחירות (אלא מה) חצי קילומטר של מדרכות במרכז הכרמל. אפילו התכנון היה נכון: מדרכות רחבות יותר על חשבון נתיבי חניה. אלא מה? שבילי אופניים לא שמו שם. או במוריה. או באף רחוב בכרמל, וזאת למרות שתיראו עשרות רוכבי אופניים לאורך מוריה, בכל יום בבוקר ובערב משתמשים בהם ללימודים ולעבודה. אותו הדבר ליד הטכניון. או במושבה ליד ויצ"ו. או בקמפוס הנמל. הכל, מלבד שבילי אופניים. עוד חניות לרכב הפרטי, עוד חניון לרכב הפרטי, עוד סגירת רחוב לכסאות מסעדות, ורוכבי האופניים? מנודים מחיפה.
היה זה מאבק סיעת הירוקים, שהביא לפתיחת הכרמלית לאופניים. מה שתואר כאן, כבר קיים. רק מה? מה עושים בכל התחנות עם זוג אופניים? יש שביל בגולומב? יש שביל ברחוב הנביאים? יש שיפוע להורדת אופניים ידנית בגרמי המדרגות?
לא, לא ולא.
החלום על עיר אופניים, ישאר חלום. הוא ישאר כזה, כי בכל דיון "שולחנות עגולים" עם נציגי שכונות, ראש העיר חיפה שומעים על מצוקת חניה, מצוקת פקקים, מצוקת חניה, ומצוקת פקקים. בעלי הרכב הפרטי משתיקים כל נושא אחר. "סדרו לנו חניון נוסף על חשבון…," אלו ההצעות. על חשבון גינה שכונתית. על חשבון רחבת משחק או פינת כיכר. ואם אין חניה, הם יעלו עם הרכב ג'יפ המכוער שלהם על המדרכות וישברו וישחירו אותן. למה כי אם הם קנו אוטו, אז אצלם הם קנו את הכביש, וגם המדרכות וגם הרחוב כולו "שייך רק לדיירי הרחוב" כמו שחושב קיריל קרטניק ממועצת העירייה בבעל שם טוב. עכשיו לא רק שבעלי הרכב קנו חניות ברחוב, ובמדרכות, עכשיו הם בעלי הרחוב כולו. הידעתם? הוא כבר לא שייך לכלל הציבור.
כשזו המגמה, אפשר להבין שאופניים ימשיכו להיות בחיפה כלי ספורט בכביש 4, בין לבין ארועי דריסת רוכבים. גם בכביש 4 אין נתיב אופניים. מישורי. יפה. תיירותי. אבל אין. לממשלות זה לא חשוב. מליארדים למחלפים וגשרים לבעלי הרכב הפרטי. לאופניים זורקים פירור פה, פירור שם. במרכז, כבר יש ניצני שינוי. אבל זה כי במרכז מיישמים עירוניות, ובפריפריה מיישמים אנטי-עירוניות, וחיפה היא פריפריה נחשלת במיוחד (ואחת הסיבות היא מדיניות התחבורה המעודדת רכב פרטי על פני כל אמצעי אחר, בעודה מצופפת בתמא 38 את השכונות ומוסיפה בהן 30% יותר כלי רכב, עם 0% תוספת קוי תחבורה ציבורית ב-20 השנים האחרונות).
אינני יודע לאן נעלמו הבטחות קליש ואנשיה, הכל התפוגג כאילו לא היה. התוכנית לשבילי ונתיבי אופניים במגירות מנהל ההנדסה. משרד התחבורה והעיריה זרקו לפח האשפה 300 מליון שקל על רכבל שנוסע כמעט ריק, ועוד צובר הפסדים שרק ילכו ויגדלו. עלות סלילת קילומטר שביל אופניים היא כ-2-3 מליון שקל בממוצע. כלומר: ניתן היה לסלול 150 ק"מ של נתיבי אופניים בחיפה ולחבר אותה לקריות, לנשר, לטירת הכרמל, לעתלית ולעוספיה בשבילי אופניים – כל זה בעלות הרכבל. לשם השוואה, בתל אביב יש 160 ק"מ והיא מוסיפה עוד 100 ק"מ בשנתיים הקרובות. וכמה יש בחיפה? בחיפה יש 8 ק"מ שבילי אופניים לאורך החוף ובתוכנית "הראווה" שהוצגה, דובר על סלילת 32 ק"מ שבילים בלבד.
אנחנו לא נהיה עיר לאופניים. אנחנו נהיה עיר לפקקים, זיהום וצפיפות כלי רכב בכל רחוב בכל פינה ועל כל מדרכה.
הוצאת לי את המילים מהפה. מסכים עם כל מילה.
הלוואי שיבוא יום ויהיה כאן שינוי אמיתי בנושא ולא רק סיסמאות בחירות ריקות מתוכן.
תענוג לקרוא את הכתבות שלך. תושב שהכפת לו ורוצה שגם אחרים ירצו לשנות דברים בעיר שלנו היפה. כל הכבוד !