מים סוף אל הים התיכון
הזמן: יום שישי 10/6/22 • המקום: חוף אשקלון
אירינה, אשקלונית חובבת ים מושבעת, מתייצבת בכל יום בחוף הים לפעילות ספורטיבית, הליכה, שחיה ועוד. בבוקר יום שישי האחרון, 10/6/22, נתקלה אירינה בדג כלשהו, מפגש שהותיר אותה עם חוויה בלתי נעימה, בלשון המעטה.
אירינה סיפרה: "יצאתי כהרגלי לחוף הים באשקלון, הלכתי להנאתי במים אפסיים בעומק של כעשרים ס"מ. לפתע ראיתי דג יפה, דמוי צלחת, עם כתמים כחולים עזים. התכופפתי אליו, הוא כנראה הבחין בי וניסה להימלט. התכופפתי אליו שוב והרמתי אותו כדי להתרשם מיופיו ואף קראתי לקבוצת שחיינים שהתכוננה להיכנס למים, כדי שיבואו גם הם לראות את הדג היפיפה", היא מספרת.
כאב חד
"עוד לא הספקתי לסיים את המשפט כשפתאום חשתי כאב חד וראיתי המון דם על כפות ידיי. רצתי אל החובש שהבין מה קרה ואמר כי עלי להגיע במהירות לבית החולים. אמרתי לו שאגיע בכוחות עצמי אחר כך, אך הוא עמד על כך שעלי לעשות זאת המהירות האפשרית, וכך התפניתי לבית החולים 'ברזילי' בעיר".
כאבים שהלכו והתגברו
"לאחר כשעה לערך התחלתי לחוש בכאבים חזקים שהלכו וגברו ככל שחלף הזמן, עד כדי שהפכו בלתי נסבלים. בשלב זה החליטו בבית החולים לתת לי מורפין כדי להקל על הכאב.
היד הלכה והתנפחה והצוות הרפואי טיפל בכך בהתאם, תוך שהם מסמנים את התפשטות הארס על גבי האזור הפגוע לשם מעקב. (כך נוהגים במקרים של הכשות ועקיצות – מ"מ).
לאחר יומיים שוחררה אירינה מבית החולים, כשהיד עדיין נפוחה והיא ממשיכה ליטול אנטיביוטיקה, אך היא כבר היתה במצב די טוב.
זיהוי הדג
אירינה התקשרה אלי לאחר שחיפשה מידע על מה שקרה לה. כך הגיעה לכתבות בחי פה ובמוצאי שבת צלצלה ונשמעה כבר די מאוששת ומצב רוחה היה די טוב, בעיקר כששלחתי לה מספר תמונות של בטאים, חלקם צולמו בים סוף, חלקם בים תיכון וגם כאלה שצולמו ברחבי העולם, כדי שתזהה את הדג ממנו נפגעה. מכל התמונות שראתה, חזרה אירינה והצביעה על מחבטן הספירים. במקביל, יש לציין, לא הפסיקה לומר עד כמה יפה וחמוד הדג…
גם בחיפה
מקרים כאלו התרחשו גם בחיפה. צולל חופשי נפגע בידו ותיאורו נשמע דומה מאוד לתאורה של אירינה. לדבריו, בשל קרבתו למכון לחקר ימים, הזעיק אותם כדי שיבואו לסייע לו. גם הוא סבל מכאבים עזים ופונה לבית החולים, שם טופל.
מקרה אחר קרה לחיפאית בשם ימית, לפני כמעט כשלוש שנים (עליו כתבנו בחי פה), כשישבה עם אמה על מזרוני ים ורגליהן משכשכות במים. לפתע הבחינו השתיים בדבר מה מתרומם מהקרקעית (ככל הנראה נבהל מתנועות רגליהן) ונמלט. בדרכו שפשף את רגלה של האם ופגע קשה יותר ברגלה של ימית.
ימית
ימית תארה כאב עז שתקף אותה, ודם רב שניגר ממקום הפגיעה. המקום בו התרחש המקרה מוכר לצוללים כמקום בו מצויים בטאים, כקילומטר וחצי צפונית לחוף מרידיאן.
כך או כך, דג זה, שהגיע אילנו כמהגר מים סוף, כבר מצוי בים התיכון ונצפה מספר פעמים ע"י צוללים. אני ראיתיו לפני כשנתיים בחופי חיפה.
חמוד ותמים למראה
פעמים רבות אני שומע מאנשים שנפגעו מדג כלשהו כי הדג כל כך הקסים אותם ביופיו, ונראה כזה חמוד, תמים ולא מזיק, עד שמבלי לחשוב הרבה הושיטו את ידם כדי לגעת בו.
והאמת היא שהדגים אכן נראים חמודים, יפים ותמימים, ובמובן מסוים הם אכן כאלה. אך דג שחש מאוים יגן על עצמו באמצעים העומדים לרשותו, במקרה זה הדג שחש בסכנה השתמש בקוצו החד המכוסה בלוטות עור ארסיות.
שלווים מטבעם
נציין כי הבטאים הם חיות שלוות ואינם תוקפנים מטבעם, אך אין להטרידם, להתקרב אליהם או לנסות ללטפם או להאכילם, כי בכל זאת, מדובר בחיית פרא ויש לשמור ממנה מרחק.
אילת זה כאן
הכוונה היא שהרבה דגים – "מהגרים לספסיים", כבר הגיעו אלינו, כפי שכבר הוזכר רבות בכתבות קודמות. מה שנשאר לנו זה ליהנות מהקיים.
הצוללים שלנו בהחלט עשויים לשטוף את העיניים בשלל צבעי הקשת של היצורים הימיים השונים שהגיעו אלינו ועשו את הים התיכון אטרקטיבי אפילו יותר מתמיד.
מרתק
תודה לחוקר הימי המצויין. מוטי מנדלסון. שמאיר את עייננו, בנושאים של ים ודגים.מעל ומתחת לים. תבורך. יישר כח.
כמו הטיפשים שמלטפים חזירי בר.
לומדים בדרך הקשה, תרתי משמע
כתבה זו כמו האחרות מפרי עטו של החוקר הימי מוטי מנדלסון חשובה ביותר ומחכימה את ציבור הקוראים.