מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ובדק את ההישגים של מחוננים בגיל מבוגר:
התלמידים המחוננים ירוויחו בבגרותם יותר מהתלמידים הרגילים
*עוד עולה מהמחקר אותו הציג פרופ' ברוך נבו בכנס בנושא "מחוננים בישראל" שנערך באוניברסיטת חיפה כי אין הבדלים בין מחוננים ללא מחוננים מבחינת שביעות הרצון מהחיים בגיל הבגרות*
אנשים שאובחנו כמחוננים בבית הספר היסודי ולמדו בכיתה ייעודית למחוננים השתכרו בבגרותם יותר מתלמידים שלמדו בכיתה רגילה כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה והוצג בכנס שנערך היום (יום ב') בנושא חינוך מחוננים בישראל.
במחקר ש הציג פרופ' ברוך נבו מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, נבדקו בוגרי שתי כיתות מחוננים שסיימו את לימודיהם בשנות ה-80 וכיום הם בני 35-40, אחת מבית ספר בחיפה והשנייה מבית ספר בפתח-תקווה. קבוצת הביקורת כללה תלמידים מאותו בית הספר ומאותו שכבת גיל שלמדו בכיתות רגילות. שתי הקבוצות – המחוננים והביקורת – היו מאותו רקע סוציו-אקונומי.
במחקר נבדק כאמור אם יש הבדלים ברמת השכר בין הקבוצות. הנבדקים יכלו לבחור בין שבע רמות שכר שונות כשכל רמה ייצגה טווח השתכרות בשקלים. מהממצאים עולה כי תלמידי כיתות המחוננים השתכרו בממוצע ברמה של 4.38 ואילו הלא מחוננים השתכרו בממוצע ברמה של 3.35.
לדבריו של פרופ' נבו, הנחת המחקר הייתה כי הבדלי השכר הגבוהים בין גברים לנשים ייעלמו או יצטמצמו באופן ניכר בקבוצת המחוננים, אולם הנתונים הראו שגם מחוננות אינה יכולה להשפיע על חוסר השוויון בתחום זה. בעוד שהגברים המחוננים הרוויחו בממוצע ברמת השכר 5, הנשים המחוננות הרוויחו בממוצע ברמת השכר 3.5. פער דומה נרשם גם בקרב הלא מחוננים, כשהגברים הרוויחו בממוצע ברמת השכר 4.28 והנשים הרוויחו בממוצע ברמת השכר 2.92.
"חשוב להדגיש שהתייחסנו בניתוח שלנו גם להיקפי משרה ולכן העובדה שבאופן ממוצע יותר נשים עובדות במשרות חלקיות לא השפיעה על התוצאות. גם נשים מחוננות משתכרות פחות מגברים באופן אבסולוטי", ציין פרופ' נבו.
המחקר גם בדק את שביעות הרצון בפן התעסוקתי, המשפחתי והאישי והתברר כי אין הבדלים בין הקבוצות. מקום נוסף שבו לא נמצאו הבדלים הוא בהשכלה האקדמית לתארים שני ושלישי. לדבריו של פרופ' נבו, גם כאן הממצאים הפתיעו, אולם בכל הקשור בתואר שלישי, ייתכן שעוד מוקדם מדי לקבוע.
מקום שבו כן נמצאו הבדלים הוא בתחום השירות הצבאי. תלמידי כיתות המחוננים סיימו את שירותם בדרגות גבוהות יותר, מה שמעיד על כך יותר מחוננים המשיכו לתפקידי קצונה, והוענקו להם במהלך השירות יותר פרסים או אותות.
ומה חושבים המחוננים עצמם על תקופת בית הספר? הנקודות החיוביות שעלו מהמחקר הן שהלימודים בכיתה הומוגנית הפגישו אותם עם ילדים מחוננים אחרים, שהלימודים גרמו להם לחבב את בית הספר ועודדו אותם להציב לעצמם רף גבוה. הנקודות השליליות הן הניתוק החברתי מהחברים לשכונה ותחושת התחרות והלחץ להישגים. מכאן אפשר אולי להבין מדוע 79% מהמחוננים ענו שהיו מרוצים מאוד מהלימודים, אבל רק 67.4% יישלחו גם את הילדים שלהם, במידה ויאובחנו כמחוננים, לכיתה ייעודית.
ממצא כל כך מפתיע. לא ייאומן!!!