בניינים מסקרנים בליאון בלום וההשפעות האדריכליות של לה – קורבוזיה

רחוב ליאון בלום בחיפה ויבוא המודל המודרניסטי לחיפה

רמת הדר ממוקמת בחלקה הדרומי-מזרחי של שכונת הדר העליונה. רחובה הראשי של רמת הדר הוא רחוב לאון בלום. רוב המבנים בשכונה הוקמו במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת ובשנות ה-90 הצטרפו אליהם בתי מגורים חדשים רבים.

לֵאוֹן בְּלוּם, על שמו קרוי הרחוב, היה פוליטיקאי יהודי-צרפתי, מנהיג מפלגת SFIO (קודמתה של המפלגה הסוציאליסטית) וממקימי החזית העממית. כיהן כראש ממשלת צרפת שלוש פעמים והיה ראש הממשלה היהודי הראשון של צרפת.

הדבר שמייחד את הרחוב הוא מסת בניינים מאסיביים במיוחד, שהם ניסיונות של אדריכלים ישראליים לממש את החזון המודרניסטי של האדריכל לה-קורבוזיה, אשר פיתח את תפישת "מכונת המגורים" המתבטאת בבניית קומפלקסים של דירות במבנה גדול, המציע מגוון שירותים לדיירים.

יבוא המודל המודרניסטי לישראל ולחיפה בפרט, התמודד עם בניה בטופוגרפיה הררית של שיפועי הכרמל החיפאי והתוצאה לכך היא מפלס רחוב שנמצא בערך באמצע גובה הבניין, כשהגישה אליו נעשית באמצעות גשר, כמו בשיכונים נוספים שנבנו בעיר בתקופה זו.

הבניינים עצמם כוללים אלמנטים כמו בטון חשוף, חלונות בולטים, מספר גדול של דירות, קומה מפולשת (קומת עמודים) ומפלסים בתוך הדירות.

לאחרונה נבנה בית הספר העל יסודי 'חוגים' במשכנו החדש, שנחנך בשנת 2019 ומשתרע על פני שטח במפגש הרחובות ליאון בלום וחנה סנש. ביה"ס תוכנן ע"י עוזי גורדון – אדריכלים ומתכנני ערים. קומפלקס המבנים והתכנון העיצובי הוא בשורה לחדשנות ולקדמה, בניגוד לאופי הבניינים מסביב.  

ליאון בלום 2

כל חיפאי מכיר את הבניין האדום המזדקר לגובה ומושך את העין, בנין מגורים עצום בגודלו, ומיקומו בקרבת צומת הרחובות האסיף, ליאון בלום וקיש. הבניין ניצב מול אחד הוואדיות של הכרמל. בניגוד לפרויקטים אחרים של מגורים ציבוריים, הבניין הזה לא הפך, עם השנים, ל"סלמס", ועדיין מעורר עניין וביקוש.

המתחם תוכנן על ידי האדריכלים שלמה גלעד ודניאל חבקין ונבנה על ידי החברות רסקו ושיכון ופיתוח. זה אחד הבניינים המסקרנים, בשל אופי הדירות הבנויות במפלסים שונים וזאת למרות שהמראה החיצוני שלו הוא כמעין קופסה מלבנית אחידה ומונוטונית.

ליאון בלום 4-24

 גרסה ישראלית נוספת  לסגנון הקרבוזייני הוא הבלוק הגדול מבין הבלוקים שנבנו ברחוב  שתכננו האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב בסוף שנות החמישים. בניגוד לבניין האדום כאן הדירות במפלס אחד.

גם כאן יש בבניין כל האלמנטים  שלה קורבוזיה תכנן, כולל הקומה המפולשת שמשמשת כמרפסת משותפת לבעלי הדירות. המבנה במקור הוא  בטון חשוף ולאחרונה עבר שיקום ומעטפת הבניין מבטון נצבעה. 

ליאון בלום 28-36

הוא ניסיון נוסף לסגנון הבניינים ברחוב. מלבד המראה המונומנטלי של מבנה הקופסה ריבוי המגורים ופרוזדור כניסות לבניינים, הוא חוטא לעקרונות  הסגנון הקורבוזייני. בניגוד  לאחרים המעטפת שלו בחזית מחולקת בקווים אורכיים ולא אופקיים שהם אחד העקרונות של  לה-קורבוזייה.  הדיירים מאסו במראה הבטון המשמים ויזמו מראה חדש למעטפת הבנין כמעין גלים ענניים בצבע הכחול לגווניו שעוטפים את החזית. תשאל כל חיפאי על הבניין הכחול הגלי והוא ידע לזהות. לאחרונה קיימת היענות מצד הדיירים לשקם את החזית ומעטפת המבנה.