איך נלמד את ילדינו ללמוד באופן עצמאי? | דר' הדס שלי-הובר • המכללה האקדמית גורדון

טיפוח לומד עצמאי – איך עושים את זה?

גם בתקופת משבר, כמו זו הנוכחית, יש מי שמרוויח: לצד הביקורת על מערכת החינוך, אחד היתרונות שיצרה התקופה היא פיתוח יכולת למידה עצמאית אצל התלמידים. כשרוב התלמידים נדרשים ללמוד למידה עצמאית בבית מול מחשב, אפליקציות, אתרי למידה ולעיתים בקבוצות למידה קטנות. למידה עצמאית מסוג זה דורשת מהילדים מיומנויות גבוהות של הכוונה עצמית בלמידה. כלומר, יכולת לעבד מידע לידע, יכולת לשאול שאלות הקשורות למשימה, להיות בעלי מוטיבציה פנימית, מיומנויות של שיתופיות ויכולת שיח מקדם למידה עם החברים המורה וההורים. 

איך מפתחים מיומנויות כאלו בבית או בבית הספר?

מה ההורים יכולים להתחיל לעשות כדי לטפח ילד שהוא לומד עצמאי אחראי, שאינו תלוי בדרך בו יועבר שיעור מסוים, סינכרוני או א סינכרוני, ויהיו בו דרישות כאלו או אחרות? 

תהליכי הכוונה עצמית בלמידה מורכבים משלושה שלבים עיקריים: יכולת תכנון, ביקורת ומיומנות משוב עצמי. כדי ששלבים אלו יצאו מהכוח לפועל והילד יוכל לבצע אותם בקלות ובחכמה, דרוש מבוגר מתווך שיעזור לו להגיע אליהם. 

אוצר מילים וסגנונות למידה

ראשית, יש להעשיר את אוצר המילים ע"י שימוש במילים נרדפות. כן, לשים לב גם למילות קישור פשוטות, ולהשתמש בהם בשיח הפשוט בבית. גם כשמבקשים להניח נעליים במקום, לעטות מסכה ולהדיח כלים. במקביל, בודקים עם הילד איך הוא לומד באופן המיטבי למקצועות מסוימים. האם הוא רושם כל דבר? האם הוא רושם רק את עיקרי הדברים? האם הוא מצייר תוך כדי ההקשבה למורה? כלומר, מאבחנים מהו סגנון הלמידה המאפיין את הילד ובאילו מקצועות.

חשוב לשוחח על המשימות שניתנו בבית הספר ועל אופן פתרונן. בדרך זו מפתחים ביחד מודעות עצמית לדרכי הלמידה האינדיבידואליות של הילדים.

קשיים תובנות ואסטרטגיות

בשלב השני, מבקשים מהילד להסביר קשיים, תובנות ואסטרטגיות עבודה במהלך פתרון משימות.

לבסוף ובמקביל, מפתחים מיומנויות גבוהות יותר ומארגנים משימות הדורשות תכנון, בתוספת משפט מאתגר המייצר מוטיבציה. למשל, בעוד יומיים יגיע לביקור… ועלינו לארגן את… מה אתם מציעים? תוך כדי ביצוע המשימה לשאול שאלות ביקורתיות כמו למשל: האם אני מארגן כפי שתכננתי? האם אני פועל לטובת הרעיון? 

לאחר מכן בודקים איך ביצענו את המשימה המאתגרת: האם פעלנו נכון? מה היה טוב? מה היינו עושים אחרת? מה עזר לי? מה פחות? 

גם עם ילדים צעירים

להורים לילדים צעירים אני מציעה לא לחכות לגילים הבוגרים יותר, אלא כבר לשכלל מיומנויות הכוונה עצמית, תוך כדי ההתנהלות היומיומית. לא לפחד לשאול שאלות ולתת לילדים מרווח זמן לחשוב ולענות. לדוגמה, גם יציאה לחצר עם ילד בן חמש יכולה לכלול את שלבי התכנון, הבקרה והרפלקציה העצמית. לפני היציאה לחצר, ניתן לבחון בחינה משותפת ולקיים שיח סביב מה כדאי לקחת לחצר? מי יהיה אחראי על בקבוק המים או הפירות? מי ייקח את התיק לחצר? ובחזרה ממגרש המשחקים, לשוחח על מה היה מועיל ומה פחות וכיצד היינו רוצים ללכת מחר לגן המשחקים?

המסר פשוט – פיתוח לומד עצמאי, זהו תהליך המתחיל בבית ובגילים צעירים מאד

נכון, לעיתים כחברה, אין לנו שליטה על השינויים שהעולם שלנו עובר. למשל, התפתחות הטכנולוגיה ואופן ומהירות העברת המידע. אך יש לנו, כמבוגרים, את האחריות הגדולה והעצומה לתווך להם את ההתנהלות במסגרת השינויים המואצים, בכך שנעניק לילדינו מיומנויות של לומדים עצמאים ובלתי תלויים. לפתח ולטפח בהם גמישות מחשבתית ויכולת שיח פנימי עצמאי, שיביאו להתנהלות מיטבית בעולם משתנה. 

הכותבת היא ראשת החוג לתקשורת במכללה האקדמית לחינוך גורדון