להיות או לחדול
רבע גמר גביע המדינה, רוממה, חיפה מארחת את חולון למשחק של להיות או לחדול. בעונה בא הקבוצה נאבקת בתחתית הליגה, דווקא הגביע יכול היה להוות נקודת אור.
לפני שריקת הפתיחה, ווילי וורקמן, שהיה שחקן המועדון במשך 4 עונות, מתוכן פעמיים תיפקד כקפטן הקבוצה, קיבל זר פרחים סמלי מהקבוצה.
חיפה, עם רוטציה של 7 שחקנים, עולה בחמישייה עם דונטה סמית, טיילר ברון ומנזודה בגזרת הזרים, שאליהם מצטרפים רומן סורקין ונאור שרון.
מהצד השני, בחמישיה של דדס אפשר למצוא חמישיה נטולת צברים הכוללת את ווילי וורקמן, איסייה מיילס, כריס ג'ונסון, טיירוס מגי ומקסים דה זאו.
רבע ראשון
חולון, קבוצת הגנה קשוחה, פותחת עם ריבאונד התקפה אופייני של ג'ונסון ועולה ראשונה ללוח התוצאות. מנגד, דונטה סמית עם סלים בתוך הצבע ושלשה של טיילר ברון, מעלים את חיפה ליתרון ראשון, 7-4.
עצירות טובות של חולון בצד ההגנתי וקצב גבוה בצד ההתקפי מאפשרות למגי וג'ונסון סלים קלים והם רושמים יתרון חולוני ראשון, נאור שרון, עם שלשה ראשונה במשחק מצמק את התוצאה, 14-11.
סוואנה זורק לפרקט את צ'וברוביץ ובריסקר, האחרון, שנמצא בכושר מעולה, מחזיר לו בסל ועבירה, אבל זה לא מספיק מול רבע בשליטה של האורחים, 19-16 לחולון.
פניני, שעלה מספסל רק התקפה קודם, רושם 2 שלשות רצופות, אבל בריסקר, עם פעולה הגנתית טובה, לא נותן לחולון לברוח. 25-23 כשנותרו דקה וחצי לסוף הרבע הראשון.
עוד שלשה אחת של ג'ונסון משאירה עוד התקפה בידיים של מנזודה שסוחט עבירה, מדייק מהקו וקובע תוצאה של רבע עם סקור גבוה, 30-27 לסגולים מחולון.
רבע שני
ריצת 4-0 מהירה של האורחים שולחת את סאוונה לעשות חושבים ולדבר עם השחקנים כאשר התוצאה מראה יתרון שיא 34-27 סגול.
אחרי שתי דקות מבולבלות בהם חולון מחטיאה ולוקחת ריבאונד, דדס לוקח זמן כדאי לעשות סדר. ביציאה מפסק הזמן, דדס מסדר תרגיל לפניני, שקובר עוד אחת מקשת השלוש כדאי לעלות את חולון ליתרון דו ספרתי ראשון במשחק. 39-28 סגול.
מסירה נהדרת על כל המגרש של דונטה מסיימת בסל פלוס עבירה של טיילר ברון, אך חולון בהתקפה שוטפת ומסודרת שמסתיימת בליי אפ קל של וורקמן, שומרת על מרחק מהירוקים. 44-33 לאורחים.
אבי בן שימול, שלא משחק בגלל פציעה בגב, לקח אחריות על פסק הזמן האחרון אחרי פיצוץ בין המאמן דניאל סאואנה לבין רומן סורקין שחילופי דברים ביניהם נגמרים בהרבה עצבים ובספסולו של האחרון. כל זה לא תורם למכבי, שלמעט בריסקר עם 12 נקודות אישיות, נראית כמו צל חיוור של עצמה.
החטאות ליי אפ פשוטות של הגבוהים משתי הקבוצות ומשחק מבולגן שולחות את דדס להזעיק פסק זמן ולתכנן התקפה אחרונה של החצי הראשון שנגמרת בהחטאה של בורדיון וקובעת את תוצאת המחצית על 51-42 חולון.
רבע שלישי
חולון פותחת בסערה את החצי עם 2 שלשות , אחת של מיילס ועוד אחת של ג'ונסון שמקפיצות את ההפרש ל15, מנגד חיפה בלי נקודות, 3 דקות לתוך הרבע. 57-42 חולון.
בריסקר, ממשיך להיות נקודת האור היחידה בקבוצה מעלה את מאזנו האישי ל19 עם סלים יפים אך מגי מן הצד השני, מגיע לצבע מתי בא לו ומשאיר את היתרון דו ספרתי. 63-51.
דקות התקפיות טובות של חיפה ברבע השלישי, דונטה נכנס לעניינים עם אסיסט יפה לסורקין ואחריו עוד שלשה משל עצמו ומוריד את ההפרש לחד ספרתי בפעם הראשונה מאז הרבע הראשון, אבל רכות הגנתית מאפשרת לבורדיון לקלוע על הבאזר ולהוריד את הקבוצות בתוצאה 76-66 סגול.
רבע רביעי
10 דקות מכריעות של כדורסל נפתחות לא טוב עבור מכבי, איבוד כדור ירוק ושלשה של מגי מעלות את חולון חזרה ליתרון דו ספרתי. 79-66. חולון רוצה יותר, כל לוז בול נגמר ביידים סגולות, ככה לא מנצחים משחק שהוא נוק אאוט.
הנעת כדור קבוצתית יפה של הירוקים נגמרת בשלשה מהיידים של נאור שרון ושולחן את דדס לשולחן המזכירות לבקש פסק זמן. 79-69 סגול.
מכבי חוזרים טוב מפסק הזמן עם מהלך של סל ועבירה של טיילור ברון שמוריד את ההפרש למינוס 7, עוד שתיים של שרון מקרבות את מכבי קרוב קרוב עד 5 הפרש, 5 דקות לסוף המשחק אבל זה הכי קרוב שהגיעה. איבודי כדור טיפשיים, דווקא בזמן הכי חשוב, מתרגמים לנקודות קלות של חולון בצד השני, סל ועבירה של ג'ונסון ושלשה של מגי שמות סוף לתקוות של מכבי לנצח במשחק ולעלות שלב כשלוח התוצאות מראה 94:84, 1:40 לסוף המשחק. אם חיפה רוצה להיראות אחרת להמשך העונה, היא צריכה לחשב מסלול מחדש.
מכבי עוד מנסה ללחוץ, אבל שום דבר כבר לא ייקח מחולון את המשחק. בסיום, מכבי מפסידה 96-88 ומודחת מהגביע.
קלעים בולטים בחיפה: בריסקר – 22, סמית' – 18, ברון –-14, סורקין ושרון – 12 כל אחד.
קלעים בולטים לחולון: פניני -19, ג'ונסון – 18, מגי -17, דה זאו – 15
דניאל, התקפית שיחקתם לא רע. מה היו הבעיות בהגנה?
"עשינו המון טעויות, אפשרנו להם ברבע הראשון לקלוע 25 נקודות, אפשרנו זריקות פנויות שהם קלעו. אחת המטרות שלנו הייתה שלא יקלעו מעל 25 שלשות ונכשלנו בזה".
היו המון עצבים על הספסל, מה קרה?
"אני לא קורא לזה עצבים, בעייני זה אגרסיביות – לגרום לקבוצה שלי להתעורר, לשנות את הקצב, להיאבק יותר. העצבים הם לפני המשחק, לא במהלכו".