שופרות של המועדון הירוק, כתבי חצר ואוהדים שהתנתקו מחללית האם, היו שקועים לאחרונה בפנטזיות וסיפרו לעצמם סיפורים.
ביום שני בערב הבחנתי באצטדיון סמי עופר, באוהדים ירוקים שחבשו כובעים. מעט ביזארי בהתחשב ברדת החשיכה ושעון החורף. גם הם הסתנוורו כנראה מפתיחת העונה המופלאה וקצב צבירת הנקודות המסחרר למדי. ממש כמו שופרות המועדון למיניהם, כתבי חצר ואוהדים שהתנתקו מחללית האם, השתעשעו לאחרונה בפיקציות וסיפרו לעצמם סיפורים.
התבוסה המחפירה להפועל באר שבע השבוע, מעין סולידריות חיפאית עם האדומים שגם הם ספגו השבוע כמו טיטול, החזירה את הפנטזיונרים לפרופורציות. ההגרלה הנוחה להפליא הולידה אשליות
מתוקות, בלבלה את הסובבים, וניפחה בלון של ציפיות עוד בטרם הירוקים פגשו יריבות בפרופיל גבוה.
צריך להודות על האמת, מכבי חיפה המתחדשת עדיין לא בנויה לאליפות. יש סממנים של יצירתיות, יש חלק התקפי מרשים, אבל הסגל בכללותו לא איכותי ועמוק מספיק. גם אם ייעשו חיזוקים נקודתיים בינואר, היעד הריאלי אינו השתכנות בפנטהאוז. לכל היותר השתלבות בדירות העליונות.
מכבי חיפה עדיין לא שם באותה מידה שהאוהדים המתוסכלים בסמי עופר, כבר לא היו שם בסביבות הדקה ה-70.
מצביעים ברגליים
רק 100 אוהדים ירוקים קנאים הטריחו את עצמם השבוע להיכל הספורט ברוממה כדי לצפות בקבוצתם האהודה, גוברת על מכבי הוד השרון במסגרת משחקי הליגה השלישית בטיבה. עם מחירי כרטיסים שנעים בין 50 ל-100 שקל האוהדים משוכנעים ש"מנקנקים" אותם, בלי קשר להוט דוג במזנון וממשיכים להדיר את רגליהם מההיכל ברוממה.
בתגובה, ראשי הקבוצה בחרו לגלגל את הכדור לעבר האוהדים, ולטענתם אלה חזרו בהם ממתווה מחירים עממי עליו סוכם עימם ולכן הוחלט לחזור למתווה המקורי בהתאם להוצאות והעלויות
הכרוכות בכך.
למרות הרצון לראות את הקבוצה חוזרת במהרה בימינו לקדמת הבמה, אוהדים רבים לא מוכנים להגיע בכל מחיר גם אם מדובר בכדורסל כחול-לבן ונטול עובדים זרים. איך שלא מסתכלים על זה, המצב לא מעודד והסיפור הזה גורם נזק לכל מי שהקבוצה יקרה לו.
עוטר לפרסום
וידוי קטן, אני לא נוהג לצפות בתחרויות התעמלות, כי המתח הורג אותי. מצד שני, אי אפשר להתעלם מזה שארטיום דולגופיאט, מתעמל ישראלי מהולל עם שם מורכב, שב ומוכיח שהוא מגדולי הספורטאים בישראל בכל הזמנים אם לא הגדול ושבהם.
הארון של האלוף האולימפי דולגופיאט עמוס. הפעם הוא זכה במדליית ארד בתרגיל קרקע באליפות העולם, אחרי שזכה בעבר באותה מסגרת בשתי מדליות כסף ומדליית זהב. הבחור מעוטר עד העצם: זהב אולימפי בטוקיו, כסף אולימפי בפריז, ארבע פעמים אלוף אירופה. "אני חושב שיכולתי לעשות קצת יותר טוב אבל זה כבר מאחורינו", אמר אחרי ההישג המתעמל העניו, שממשיך להיות עם רגליים על הקרקע.
הכותב: דויד ראט, עיתונאי חיפאי ותיק ועורך ברשת "ידיעות תקשורת" לשעבר, הומוריסטן, סאטיריקן, עוסק בכתיבה קומית. מחבר הספרים "כל מילה מיותרת", "עם הלשון בחוץ" ו"עושה צחוק.
האם הכתבה עניינה אותך?