הכירו את חברת מועצת העיר יעל שנער, הצעירה המרשימה שעברה לא מזמן לחיפה מתל אביב, וכבר בולטת בזירה המקומית

חברת מועצת העיר יעל שנער, הצעירה המרשימה שעברה לא מזמן לחיפה מתל אביב, וכבר בולטת בזירה המקומית בראיון מיוחד לחי פה.

יעל שנער, בת 33, ילידת מושב מכמורת, נשואה לשי מיכלסון, מהנדס תוכנה שעובד במרכז הארץ ואמא לשני בת השנה. עברה לשכונת בת-גלים בחיפה לפני שנתיים וחצי אחרי שמונה שנים של מגורים בעיר הגדולה תל-אביב.

בעברה כיהנה שנער, כיועצת של השרה לשעבר לימור ליבנת במשך 3.5 שנים וכעיתונאית בעיתון דה מרקר ובעבודתה האחרונה כמנהלת פרויקטים במכון הישראלי לחדשנות. כיום היא עובדת עם אביה בעסק המשפחתי בתחום התיירות לצד פעילותה הציבורית כחברת מועצה בסיעת "הירוקים של חיפה" בראשותו של אביהו האן, אשר הכפילה את כוחה במועצת העיר בבחירות האחרונות וזכתה לארבעה מנדטים.

שנער, למדה תואר ראשון בסוציולוגיה-אנתרופולוגיה ובמנהל עסקים, באוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה בה כיהנה גם כנציגה של החוג למנהל עסקים וחברה בוועדת ביקורת באגודת הסטודנטים. בנוסף, למדה באוניברסיטת תל אביב תקשורת ומזרח תיכון להעשרה. כמו כן היא בוגרת המכללה למדינאות בירושלים.

מה גרם לך להיכנס לפוליטיקה?

מרגע שידעתי קרוא וכתוב נמשכתי למעורבות חברתית, ובהמשך לאקטואליה ופוליטיקה. שלוש וחצי שנים עבדתי לצד לימור לבנת כיועצת שלה, למדתי ממנה הרבה. הכהונה במועצת העיר היא המשך טבעי למסלול אותו עברתי: פעילות באגודת סטודנטים, עבודה בעיתונות ובממשלה וכעת שליחת ציבור בעיר שאני גאה לקרוא לה בית.

חיפה בשבילי היא אהבת אמת, מרגע שעברנו לכאן 'הורדתי נעליים' והרגשתי פה כאדם בביתו. נכנסתי לפוליטיקה מאינטרס אישי, אני רוצה שהבית שלי יהיה טוב יותר. כל דבר שנעשה על ידי בני אדם, יכול להשתנות על ידי בני אדם, ואני מאמינה שהתעשייה המזהמת שיש פה לא נפלה מהשמיים, וכך גם מצבה של העיר ותחלואיה אינם גזירת גורל.

מה הנושאים שהצבת על סדר היום עם בחירתך כנציגת ציבור?

   הוצאת בז"ן מחיפה ואפס סובלנות למפעלים מזהמים

• קשר עם הממשלה – לתעל את כל מה שלמדתי בעבודה בממשלה ובכנסת בכלל, ובוועדת שרים לחקיקה בפרט למען העיר
•  חינוך ותרבות – כי הם מעשירים את נפש האדם ומניעים תמורות חברתיות
• הגברת השקיפות – אם אין שקיפות יש שחיתות, חד וחלק

איך את מתרשמת ממועצת העיר החדשה והנהגתה החדשה?

מהנהגת העיר – כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. כבר בעת בניית הקואליציה ראש העירייה, עינת קליש רותם, אכזבה רבים כאשר חיבקה את מי שהכפיש אותה בנבזיות ולהותיר בחוץ את הירוקים שקרובים אליה בדעות, זכו לארבעה מנדטים, וחלקו איתה אופוזיציה בקדנציה של יונה יהב. אותי מדאיג בעיקר חוסר הירידה שלה ושל הצוות שלה לפרטים: לו היתה בודקת את האותיות הקטנות היו נמנעות ממנה רבות מהדרמות שאפיינו את החודשים האחרונים, מינוי רג'א זעתרה לסגן, הבג"צ שכמעט ומנע ממנה להתמודד בבחירות והניסיון הכושל למנות מנכ"ל שלא עומד בדרישות הסף של השכלה. למרות שהיא ניצחה את הבחירות בנוקאואט, היא מתנהגת כאילו עדיין יש בחירות וזה כולל עלייה תדירה להתקפה, אמירות פרובוקטיביות, התקרבנות וסימון אויבים, חבל מאוד.

לגבי מועצת העיר – אני שמחה לראות פטריוטים של חיפה מכל הסוגים במועצה, ועומדת בקשרי ידידות ושיתוף פעולה מצוינים עם כמעט כולם, למעט בודדים שלא ארחיב עליהם. בכללי אני אדם של עבודת צוות ומאמינה כי השכל והיצירתיות נמצאים במגוון.

איך את רואה את העתיד של חיפה?

אם חיפה תמשיך להידרדר או לצעוד במקום היא תגיע לדעתי לנקודת האל-חזור. בהרבה מובנים יש לעיר השלישית בגודלה מאפיינים של פריפריה: זיהום האוויר, התבגרות האוכלוסייה ש-21% ממנה הם מעל גיל 65, העדר מקומות תעסוקה איכותיים במגוון משלחי יד, הגירת צעירים ועוד. בשביל לעצור את כדור השלג הזה נדרשים הליכים דרסטיים: לוח זמנים קרוב להוצאת בז"ן מהמפרץ, תקציבים ממשלתיים, בנייה והתחדשות עירונית.

איזה שינוי את מתכוונת להביא עם כניסתך לתפקיד מתוך האופוזיציה?

האופוזיציה, נכפתה על הירוקים, אך היא הזדמנות. מה שקליש תעשה טוב, נחזק את ידיה כאילו שאנחנו לא באופוזיציה. לגבי כל מה שהיא עושה ותעשה גרוע – אנחנו מחויבים אך ורק לתושבים, ויכולים להפעיל לחץ ציבורי על ההנהגה. אחד הדברים שאני פועלת לגביהם הוא חיזוק הקשרים של חיפה עם הממשלה, ולאחר הבחירות כאשר תקום הממשלה החדשה יהיה בכך צורך ביתר שאת.

מפלגת העבודה ואבי גבאי, הפטרון הפוליטי של קליש, צפויים להתרסק בבחירות הקרובות. עמוס עוז ז"ל אמר שמפלגת העבודה סיימה את תפקידה ההיסטורי, אך אני חושבת שהשמועות על מותה מוגזמות. בכל מקרה מתוך הקואליציה העירונית שקליש בנתה עם חד"ש, מר"צ וישראל ביתנו – היא תתקשה להביא תקציבים לעיר, ואני אשמח לסייע מכישוריי וקשרי. דבר שני הוא חיזוק החינוך האיכותי והייחודי בעיר. אמא שלי היא אשת חינוך, מנהלת ביה"ס אגדית בנתניה, ואני יודעת שמערכת חינוך טובה היא עוגן משמעותי בעיר. בנוסף, אני רואה זכות לשמש פה ואוזן לכל התושבים, לא להירתע מנושאים גדולים וסבוכים, ויחד עם זאת לא להימנע מעיסוק בדברים פשוטים.