גלגולו של פסאז' שתמהיל הבילוי והפנאי הועתק למתחמי בטון עם קומות ודרגנועים סגורים וממוזגים – הקניונים.
ברחוב נורדאו נבנו מגוון של סגנונות בניה אדריכליים משנות ה 30 של המאה הקודמת.
הסגנון האקלקטי והבין-לאומי "הבאוהאוס". עשרות שנים שקק הרחוב חיים והיווה מוקד קניות ובילוי. הוא איכלס חנויות רבות, ובלטו בו חנויות לבדים וטקסטיל וכן צורפים ותכשיטנים. פעלו בו גם בתי קפה ותיקים, ובהם "וינה", "שטרנהיים", "קפה ריץ" ו"קפה יורדן. שכנו בו גם משרדים ומרפאות.
ואז החלה בניית הכרמלית והמעבר לבנייני משרדים.
בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת שהחלו לפתח בניני משרדים באזורים אחרים של העיר ופתיחת הכרמלית ב-1959, חווה הרחוב לראשונה ירידה במסחר. רחוב הנביאים שממוקם כקילומטר ממערב לרחוב נורדאו הפך למרכזי יותר. בתגובה לכך הוקמה ועדה של סוחרים בשיתוף העירייה לפיתוח הרחוב על מנת ליצור הפעלות ופעילות בידור ואירועים לשם משיכת הקהל כולל הארכת שעות פעילות המסחר מה שהחזיר ואושש במעט את החיים של הרחוב.
בשנות ה-80, בעקבות שינויים דמוגרפיים שעברו על שכונת הדר הכרמל, החלה שוב דעיכה של הרחוב ועוד רחובות סמוכים. תושבים רבים ומבוססים של השכונה נטשו אותה אל רמת הדר והכרמל ולקחו איתם את תרבות צריכת הפנאי והקניות מה שהוריד את קרנו של הרחוב. בתגובה ראש העירייה אריה גוראל יזם את הפיכת רחוב נורדאו למדרחוב. בתחילה היתה הצלחה והותר למסעדות ובתי הקפה לפעול בשבת, אך לאחר מחאה של תושבים דתיים נאסר על העסקים להוציא כיסאות ושולחנות לרחוב בשבת. בשנים הראשונות המדרחוב שקק חיים והיו בו אירועי תרבות חגיגות פורים ופסטיבלים להצגות ילדים בחסות העירייה.
שנות ה-90 יבוא מודל בניית הקניונים וקליטת עולי חבר העמים לארץ.
באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, חלק גדול מבתי העסק והחנויות שפעלו בו נסגרו ועברו לקניונים החדשים שנבנו בתקופת,"קניון חיפה" וה"גרנד קניון" ומתחמי קניות באזור המפרץ. בשנים אלו של שנות ה-90 החל גל עלייה ממדינות חבר העמים ועולים רבים התגוררו בשכונת הדר והביא איתם תרבות צריכה ופנאי שהיו כמעט בלעדית לאוכלוסיות העולים. הקונים הוותיקים שהיו מבוססים יותר והורגלו לתרבות צריכה אחרת החלו לקנות במקומות אחרים ולצרוך במתחמי הקניונים. עם הזמן עזבו את השכונה משפחות עולים צעירות שעזבו בעקבות המעבר לחיפוש מקומות עבודה מרוחקים מהסביבה ולמבנים עם דירות מגורים מרווחות וגדולות וחניות צמודות אשר קרובות לגנים, לבתי ספר ומרכזים חיוניים שלא היו להם ובעקבותם עזבו אח"כ גם האוכלוסיה המבוגרת שחששו להישאר בסביבה.
את מקומם תפסו אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ועובדים זרים. שינויים אלו ותהליכים אורבניים נוספים המיטו מכה אנושה על המדרחוב.
התחדשות עירונית
משנת 2012 הקימה עיריית חיפה מנהלת ציבורית להתחדשות מדרחוב נורדאו. לצדה פועלת בהתנדבות "קבוצת מ.ק.ס" מתכננים, קהילה, סביבה ושמה מנציח את שמו הפרטי של מקס נורדאו שעל שמו קרוי הרחוב. הקהילה כוללת מתכננים ואנשי תרבות המתגוררים או פועלים בשכונת הדר. המנהלת עוסקת בכל ההיבטים של התחדשות עירונית שיקום ושיפוץ בניינים וייזום אירועי תרבות ואמנות ופסטיבלי רחוב.
להחזיר עטרה ליושנה
כיום נשארו השרידים והסיפורים של המדרחוב פסאז' ההולנדי שמשולב יחד עם מסלול נסיעה של מכוניות במרכז ולצידיו מקומות חניה בשל אילוצים וגדילה של האוכלוסיה והשימוש בתחבורה פרטית. קיימות עדיין מספר חנויות מצומצם שממשיכות לפעול במקום כדוגמת תיירות רובין. מי שירצה להיזכר בקונדטוריות ובבתי הקפה ילך לקצה הרחוב לכיוון ארלוזרוב שם יקנח בקונדטורית ליבל שנוסדה משנת 1969 ששומרת על מסורת קינוחים עוגות ומאפים אירופאים.
הרבה ילידי חיפה שעוברים ברחוב, כל פעם נחמץ ליבם מחדש על אובדן היופי ההוד ההדר והצבעוניות שאבדו עם השנים.
הציור כמדיום לשיח ותרבות
ניסיתי דרך הציור עם המדיום של המרקרים הצבעוניים לתת נופח ומבע חדש ואופטימי למקום.
כולי תקווה שראש העיר הנבחר והצוות שפועל עמו יכללו לסדר היום את שיקום המדרחוב ע"י תמהיל חדש ורעיונות שיחזירו את העטרה ליושנה כפי שכבר קיים ומצליח ברחוב סרקין הסמוך לשוק תלפיות תודות לשיתוף ועידוד של מיזמים פרטיים ע"י תמריץ והקלות לעסקים.