(חי פה) – תושבי אחוזה ופעילים סביבתיים נאספו אתמול (ראשון 25/8/24) כדי לשמוע על התכנית החדשה להקמת שכונת מורדות לינקולן-תל אהרון ולהחליט על צעדי הפעולה שלהם. המפגש חשף את האתגרים והקשיים שמציגים המתנגדים לתכנית, ביניהם פגיעה בסביבה ובוואדיות, כריתת עצים, בעיות ניקוז והצפות, וכן את התסכול מהתמודדות עם הרשויות בנוגע לקידום התכנית.

כזכור, בשנת 2013 הופקדה תכנית לבניית השכונה, שכללה למעלה מ-3,000 יח"ד. בתכנית התגלו מספר ליקויים משמעותיים ולכן הוועדה המחוזית דחתה אותה. בשנת 2015 הוועדה אישרה חלק מהתכנית, החלק של מורדות פרויד, ושני החלקים הנוספים של התכנית לא אושרו. העירייה ניסתה לתכנן מחדש את שני חלקי השכונה שלא אושרו.

4 שנים מאוחר יותר, הגישו חלק מבעלי הקרקע הפרטיים עתירה נגד העירייה, בדרישה לקדם את התכנית. לטענת העירייה בתכנית נכללות פחות יח"ד לעומת התכנית המקורית, ולכן אינה כלכלית (כלומר גרעונית). הוועדה המקומית קיבלה את הדברים והחליטה שלא לקדם את התכנית. יחד עם זאת, בית המשפט שדן בעתירה החליט כי העירייה מחויבת לקבוע לוח זמנים לטיפול בתכנית.

**היסטוריה מורכבת של תכנית מורדות לינקולן-תל אהרון

על אף שהעירייה המשיכה לקדם את התכנית, בשנת 2023 הגישו בעלי הקרקעות הפרטיים עתירה נוספת נגד העירייה. העתירה אמנם נדחתה, אך בית המשפט קבע כי על העירייה להגיש את התכנית עד לחודש אפריל 2024. העירייה עמדה בדרישה והגישה תכנית לבניית כ-2,800 יח"ד לוועדה המחוזית. בתחילת אוגוסט הוצגה התכנית בפני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אך לא נערכה הצבעה בעניינה, על מנת לאפשר למשתתפים ללמוד את פרטיה טרם קבלת ההחלטה. בנוסף, בתאריך 5/9/24 קבעה העירייה לערוך מפגש לגבי התכנית, בהובלתה של סגנית ראש העיר ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובניה, שרית גולן שטיינברג, לקראת הדיון בוועדה המחוזית.

"כביש פרויד (ויינשל) יהיה בנוי משני צדדיו"

הפעיל הסביבתי בני איתן הציג את התכנית בפני הנוכחים בכנס על אף שרובם הכירו את התוכנית מבעוד מועד, הופתעו כאשר ראו לנגד עיניהם כמה משטח ההר יהפוך לשכונה החדשה.

איתן הסביר כי לא כל השטח יהיה בנוי, אלא שחלקו יישאר ירוק. בתכנית נכללים גם מספר כבישים חדשים, שאמורים לשרת את תושבי השכונה ותושבי אחוזה.

בסופו של דבר, אמר איתן, כביש פרויד (שחלקו התחתון נקרא ויינשל ולא פרויד) יהיה בנוי משני צדדיו, בצדו האחד שכונת נאות פרס ב׳ ובצדו השני מורדות לינקולן-תל אהרון. הוא ציין עוד כי על מנת לבנות את השכונה, יהיה צורך לחצוב את ההר, כשבנקודה העמוקה ביותר תגיע החציבה ל-20 מ', וצפוי קושי להוציא מהשכונה את כל המשאיות. בנוסף ציין כי בהתאם לתכנית יכרתו כ-3,300 עצים.

עלתה השאלה באשר לכמות יחידות הדיור ביחס לשטח השכונה הכללי, לאור הטענה כי לא קיימת פרופורציה בין כמות היח״ד ושטח השכונה, דבר שיביא להרס נרחב של ההר עבור כמות בינונית של יח״ד. אחד המשתתפים טען כי ודאי בהמשך יבנו יח״ד נוספות היות שיישאר מקום שיאפשר זאת.

איתן הוסיף גם שסגנית ראש העיר, שרית גולן שטיינברג, פועלת לפתיחת התכנון הנוכחי להערות התושבים במטרה שיתאפשר להם להצביע על כשלים ולהעיר הערות. לגבי התכנית, זאת לצד העובדה שבוועדה המחוזית ישנם אנשי מקצוע שיכולים על דעת עצמם לבצע בה שינויים.

"הטיעון שהעירייה מחויבת לקדם את התכנית אינו נכון"

אח"כ דיבר עו״ד אסף בן לוי מהחברה להגנת הטבע שטען שעל אף ששטענת העירייה היא שהיא פועלת לקידום הקמת השכונה, זאת בהתאם למחויבותה המשפטית, האמת היא שאין זה כך. "הוגשו שתי עתירות על ידי בעלי הקרקעות נגד העירייה. כרגע העירייה בפיגור כשההסבר שהיא מספקת לעיכוב הוא המלחמה. לדברי בן לוי, הדבר שבאמת מפחיד את העירייה הוא שאי עמידה בלוחות הזמנים עלול לחשוף אותה לתביעות פרטיות של בעלי הקרקע. לטענת העירייה מדובר בסכום תביעות כולל של 300 מיליון ש״ח".

◄ "צריך כמה שיותר אנשים למאבק" – בן לוי בכנס • צפו

בן לוי הסביר שאם העירייה היתה טוענת שמדובר בתכנית טובה זה דבר אחד. לטענתו הוא מלווה שכונות ממג׳דל שמאס ועד אילת כחלק מפעילותו בחברה להגנת הטבע ומעולם לא היה מצב שבית המשפט הכריח עיר לבנות שכונה שהיא לא היתה מעוניינת בה. בן לוי הוסיף ודיבר על תביעות משפטיות אפשריות: ״אי אפשר לקחת איום של 300 מיליון ולהקים שכונה ולגלח בשבילה את ההר. תביעות אפשר לנהל. העירייה יכולה לקבל החלטה שלא להמשיך בקידום השכונה, כי אחרי הכול השכונה היא יוזמה של העירייה".

בן לוי המשיך: "העירייה אינה מכחישה את בעיות התנועה והפגיעה בנוף שייגרמו לתושבי אחוזה. דוגמאות לניהול מאבקים כאלה קיימות, כמו מה שקרה עם מגדלי חוף הכרמל. מתוך 6 מגדלים נבנו שני מגדלים והעירייה עמדה על רגליה האחוריות ובהתנגדותה לבנות את המגדלים, גם אחרי שהפסידה במחוזי. בסופו של דבר העירייה ניסתה להגיע לניוד זכויות מול בעל הקרקע, יצחק תשובה. יש מקרים שעל מנת לא להקים תכנית, העירייה רוכשת את השטח מהבעלים הפרטיים (למשל גבעת האירוסים בראשון לציון). דרך נוספת היא לפתוח במאבק ציבורי״.

בן לוי אמר שלצורך המאבק נדרשים כמה שיותר אנשי מקצוע שיכתבו חוות דעת. ״צריך כמה שיותר אנשים למאבק, כל אחד יכול לסייע, עפ"י רצונו ויכולתו להשקיע, זאת בנוסף לכך שיש לשקול איסוף כספים״.

"התכנית בעייתית ולא נותנת מענה לסוגיות קריטיות"

אדריכלית הנוף ומתכננת היערות לשעבר בקק"ל, חנה יופה, מתריעה על בעיות חמורות בתכנית החדשה, אשר לדעתה מצריכה בדיקה מעמיקה יותר לפני יישומה. יפה, שהייתה מעורבת בתכנית קודמת בשנת 2011, הזכירה כי אז הועלו שתי סוגיות מרכזיות בתסקיר השפעה על הסביבה: כמות החציבה האדירה בהר, שהופכת את כולו למחצבה, ונושא הניקוזים, שעלול לגרום להצפות חמורות במורד. "התייחסתי בתסקיר לשתי שאלות דרמטיות… קיבלנו תשובה שנתמודד עם זה תוך כדי ואחר כך," אומרת יפה, אך כעת היא מזהירה שהבעיות הללו לא זכו לפתרון מספק ואף חוזרות על עצמן בתכנית הנוכחית.

◄ אדר' הנוף חנה יופה: "הרבה היבטים קשים בתוכנית" • צפו

חשש כבד מהשפעת הבנייה על מערכת הניקוז

אחת הדאגות המרכזיות שהעלתה יופה היא בנוגע להיקף עבודות העפר הצפויות, שלדבריה, לא קיבלה תשובה ברורה ממהנדס העיר, אריאל וטרמן, לגבי היקפן. "אם אנחנו מדברים על היקף של 200,000 קוב, אפשר להבין בכמה כלי רכב מדובר כדי לקחת את העפר," הסבירה והוסיפה: "השפעת הבנייה על מערכת הניקוז מעוררת חשש כבד.

יופה הזהירה עוד כי בשל איטום הקרקע, עלולות להיווצר הצפות במורדות ההר, כאשר המים ינסו לחדור לשטחים הפתוחים. יפה ציינה באוזניי הנוכחים כי הקמת סכרים בוואדיות לשיכוך עוצמת המים, כפי שמוצע בתכנית, היא בעייתית במיוחד: "זה לא מתוכנן בצורה מיטבית. הוואדיות הן חלק מרכזי בעיר. יש כאן חוסר הבנה של משמעות הדבר."

בנוסף, התייחסה לנושא קריטי נוסף המטריד את תושבי רחוב הרופא: הכביש המתוכנן מאכסניית הנוער דרך רחוב הרופא ולרחוב סמולנסקין. יופה ציינה כי הכביש בתכנית נראה ענק, אך ללא מידות ברורות, דבר שמעלה שאלות רבות לגבי מטרתו וייעודו. אם הכביש מיועד להיות מוצא לשכונה כלואה, אמרה, הוא לא צריך להיות דו-כיווני. "על זה יהיה מאבק גדול," הזהירה. גם התכנית להקמת דרגנוע בתל אהרון, שעליו מתוכננת שכונה שלמה, מעוררת סימני שאלה לדבריה. "התכנית לא בשלה ויש בה דברים שלא נבדקו."

"זה יהיה הסוף של הוואדיות"

"זה נושא גדול שההחלטה לגביו תשליך על כל יתר התכניות בעיר" אמרה יופה, "מדובר בנושא ציבורי משמעותי וכבד", אמרה והדגישה כי כשנבנית שכונה חדשה, השכונה הקיימת לא תקבל חידוש ושיקום. "האם חסרים לנו פילים לבנים בתוך חיפה?" שאלה. "עכשיו צריך לחשוב על הפניית כוח אדם לשיקום הצפון ולא על קידום השכונה הזו. עלויות הפיתוח לא יפלו על האנשים אלא על העירייה".

על תכנית הניקוז אמרה יופה שהיא תפגע מאוד בנחל אזוב. ״אין התייחסות למה שיגרם אם המים יעלו על גדותיהם. אין בתכנית הניקוז שום דבר טבעי. יש תמונה שמראה מה יהיה בוואדיות. אני לא יכולה לסמוך על זה, זה יהיה סוף של הוואדיות. ביקשתי להיפגש עם המתכננים, אבל זה לא קרה. מתכנני הניקוז עובדים במנותק מהאדריכלים. בתכנית יש תמונה של קשישים על אופניים, אבל לאיפה הם רוכבים? בכל השכונה יש כביש אחד מישורי״.

הפגיעה בוואדיות והמאבק הציבורי

אחד הנושאים הבולטים שנדונו במפגש היה הנושא אודותיו דיברה יפה ומעסיק תושבים רבים בחיפה – הפגיעה הצפויה בוואדיות. התכנית, שמנוגדת למדיניות העירונית לחיזוק הוואדיות כשלד ירוק עירוני, מעוררת דאגה בקרב המשתתפים. האפשרות לפגיעה בנחל אזוב והסתירה בין התכנית הזו לבין תכנית האב לוואדיות בחיפה הם נושאים שדורשים תשומת לב ציבורית רחבה.