בית בלוג

בית התעשייה במלחמת השחרור בחיפה

0
בית התעשייה (איור: ד״ר דוד בר און)

לכבוד יום העצמאות, נספר על הקרבות סביב בית התעשייה במלחמת העצמאות. הבניין שוכן ברחוב הרצל 92, בואכה גשר הגיבורים או גשר רושמיה דאז.

בית התעשייה, בניין בסגנון הבינלאומי

בית התעשייה הוקם בשנת 1946, ע״פ תוכניותיו של מיודענו, האדריכל משה גרשטל. הבניין, בקצה המזרחי של הדר הכרמל,  נועד להיות מרכז לתעשיה זעירה, בתי מלאכה ומשרדים. הוא כלל 3 קומות מעל קומת עמודים ומתחתיה קומת מרתף. ברבות הימים שכן שם בית החרושת לנעלים הידוע ״ברמא״, בית דפוס, מפעל תרופות של קופת החולים ההסתדרותית, מוסך ועוד.

הבניין נושא מאפייני הסגנון הבינלאומי (הבאוהאוס). הוא מורכב מ-2 אגפים סימטריים תיבתיים פשוטים וביניהם גוף אנכי מעוגל שהוא גרם המדרגות המרכזי. החזיתות נטולות קישוטים ופסי החלונות ההמשכיים מדגישים את הקוים האופקיים של הבניין. החלונות השקועים, היוצרים הצללה והגנה מפני השמש, מעידים על התייחסותו הנכונה של האדריכל לאקלים המקומי. גם בצד האחורי, המרפסות משוקעות ומוצלות מאותן הסיבות ואף הן מדגישות את אופקיות הבניין. גימור הבניין הוא טיח גס בגוון בהיר.

בית התעשייה במלחמת השחרור

בניין בית התעשיה חלש על ציר התחבורה היחיד מהדר הכרמל מזרחה וצפה אל שכונת חליסה הערבית. האנגלים הבינו את חשיבותו האסטרטגית של הבניין ולכן הקימו בו עמדת תצפית שתפקידה היה לאבטח את התנועה בגשר רושמיה. ביום ה-21 באפריל  1948, בעקבות פנוי העמדה ע״י הבריטים, אנשי ״ההגנה״ תפסו את בית התעשיה. ביום זה התחולל הקרב המכריע על השליטה על המבואות המזרחיים של שכונת הדר הכרמל.

מחלקה של 31 לוחמי ״הגנה״ יצאו מבית התעשיה עם משוריינים ואחרי קרב קשה השתלטו על ״בית הנג׳אדה״ סמוך לקצהו המזרחי של גשר רושמיה. בית זה היה בידי הערבים ששלטו על הכניסה אל הגשר מכוון ממזרח. לאחר כיבוש הבית, חיילי ה״הגנה״ שהתבצרו בו סבלו מחוסר מזון ותחמושת בהיותם נצורים ע״י הכוחות הערביים הממוקמים בשכונת חליסה. רק למחרת, ב-22 לאפריל, הצליחו לוחמי ה״הגנה״ לחבור אל החיילים הנצורים ולחלצם. בקרב נהרגו 7 לוחמים ו-21 נפצעו. בעקבות קרב זה החלה מנוסתם של תושביה הערביים של שכונת חליסה.

משה גרשטל, אדריכל הבניין

האדריכל משה גרשטל, מיודענו מכתבות קודמות, נולד בפולין ב-1886 ולמד אדריכלות בוינה. בראותו את הנולד בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ולמרות קריירה מצליחה באוסטריה וברומניה, עלה ב-1933 לארץ ישראל. הוא השתקע בחיפה ובה נהנה מהערכה רבה, מצד לקוחותיו הערבים והיהודים כאחד. בית התעשיה הוא הבניין הציבורי השלישי שתכנן גרשטל בחיפה, מלבד בניין שוק תלפיות ובניין בית חולים כרמל הישן.

בית התעשייה – בניין לשימור?

על לוח הזכרון המותקן על קיר הבניין נכתב:
״ בית זה היה העמדה הקיצונית ל״הגנה״ במלחמת השחרור עליו לחמו ונפלו חברי ההגנה. השלט הוצב בשנת החמישים למדינת ישראל״.

אין שלט מטעם עירית חיפה שמעיד על הכרזתו של הבניין כ״בניין לשימור״ למרות היותו ראוי לכך ע״פ כל אמת מידה. כתוצאה מכך, דיירי הבניין הנוכחיים עושים בו שנויים כראות עיניהם ופוגעים באופיו המקורי . למשל, באגף המזרחי, נסגר המעבר המקורה בקומת הקרקע.

תודתנו נתונה בזאת למר י. גרייבר וצוות העמותה לתולדות חיפה על עזרתם בהשגת מידע חיוני להשלמת כתבה זו.

קוראים יקרים,

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.

לחזור הביתה משדה הקרב • על האתגר והסבלנות עד השתלבות מחדש

0
רונן סידי מטפל בטראומה (צילום: אלבום אישי)

החזרה מהחזית לא פשוטה. חיילים שחזרו הביתה מהמלחמה עוברים תהליך מורכב כדי להשתחרר מההשפעות הפיזיות הרגשיות והרוחניות של האירועים שעברו. בשיחה עם רונן סידי, פסיכולוג קליני, מומחה בטיפול בתגובות קרב ובפוסט טראומה צבאית במרפאה של משרד הביטחון ובבית חולים העמק, הוא מדבר על טראומה ופוסט טראומה ומסביר איך נכון לקבל את החיילים שחוזרים מהחזית. רונן סידי שירת בצבא ביחידת דובדבן בתקופה של פעילות אינטנסיבית, בעצמו ניפגע בפיגוע, ולדבריו הוא מכיר פוסט טראומה ברמה האישית וזה עוזר לו בטיפולים להתחבר לחיילים.

דריכות שמעלה את סיכויי ההישרדות

כך מספר סידי: "כשמדברים על חיילים שחוזרים מהלחימה מדברים על מערכת עצבים מתוחה, עוררות מאד גבוהה של מערכת העצבים. יש דריכות, הדופק עולה, הגוף מגיב בצורה אינטנסיבית על מצבים שיש בהם סכנת חיים וזה עוזר להגן על הלוחם. כשנמצאים במצב הזה במשך שעות וימים, יורים עליך ואתה יורה בחזרה, יש דריכות גבוהה שמעלה את סיכויי ההישרדות של החייל.

אחרי תקופה כשחוזרים הביתה מערכת העצבים לא מחזירה את עצמה באופן מידי למצב מאוזן. זה טבעי. הדריכות הגבוהה מאד ממשיכה להתקיים תקופה עד שזה מתייצב. בינתיים ולעתים למשך זמן ארוך, קולות רעשים ופיצוצים דורכים את מערכת העצבים בכל פעם מחדש. גם אם רק נפל משהו על הרצפה ונשמע רעש פתאומי, יש דריכות שמחזירה את המערכת לתחושת שדה קרב. קוראים לזה ניתור יתר של סיכונים וסכנות. חיים במתח מאד גבוה.

זה צפוי שהגוף של הלוחם שחזר משדה הקרב יהיה דרוך, וזה לקוח זמן אבל באופן טבעי לאט ובהדרגה, רמת העוררות יורדת, והעוררות שנותרת לא גורמת לשיבוש בניהול חיים. כשאין ירידה של המתח ורמת העוררות העצבית, כדאי לשקול תהליכים שיעזרו להתאזן כמו מדיטציה, הליכות בטבע או על חוף הים, יוגה, דברים שיעזרו לכייל מחדש את מערכת העצבים, שיתנו את ההרגשה שאני בטוח ושהסביבה בטוחה.

עבור הלוחם המחשבה שצריך אותי ואני יכול לעזור לאחרים, יכול להציל ולתת, יוצרת יותר רווחה נפשית מאשר התרחקות והתנתקות. הידיעה שהחברים שלי ממשיכים להילחם ואני לא מתסכלת ויוצרת מצבים נפשיים לא קלים. יחד עם זה כאשר נמצאים בשטחי לחימה, נכון להגיד ללוחמים בדקות שאחרי מצבי לחימה, שזה עבר, שאתה בטוח עכשיו, שהסכנה עברה. לעזור למערכת להבין שעכשיו אני בטוח ואין צורך להיות בדריכות גבוהה מידי שמפריעה לתפקוד, אלא לשמור את האנרגיה לאתגר הבא".

החיילים שלנו בעזה - הפעולה הקרקעית - 30/10/23 (צילום: דובר צה"ל)
החיילים שלנו בעזה – הפעולה הקרקעית – 30/10/23 (צילום: דובר צה"ל)

לשמור על הבובה שלא תפחד

מחקרים רבים עסקו באפקטים של החזרה מהמלחמה והשפעתם על החיילים והקהילה שסביבם. חזרת חיילים מהמלחמה עשויה להביא לפיתוח תסמונת טראומה לאחר מלחמה, אשר מתבטאת בסימפטומים כמו חרדה, דיכאון, וזיכרון של רגעי סכנה שאינו מרפה, לעתים רבות יחד עם תחושת אשמה ומחשבה שמא היו יכולים לפעול אחרת ולהציל את החברים שנפגעו ונהרגו.  חיילים שחזרו מהמלחמה עשויים להתמודד עם פציעות פיזיות ופסיכולוגיות שנגרמו במהלך השירות הצבאי, אתגרים בהתארגנות לחיי שגרה אזרחית ואתגרים בתהליכי התחברות רגשית במערכות יחסים.

מחקרים שנעשו באנגליה על חיילים שחזרו מהקרבות באפגניסטן ובעירק מצאו שהחזרה לשגרה מבקשת תמיכה רגשית ומרחב בטוח בו יוכלו לשוחח על מה שעברו כדי לשחרר את הטראומות. המחקרים העלו קשיים במשפחות החיילים, בקשר עם הילדים ובני ובנות הזוג של הלוחמים שחזרו.

בניסוי שנעשה אחרי ה 7 לאוקטובר על ילדים בסביבה בה יש אזעקות וסכנות, חולקו לילדים בובות. לחלק אמרו שהבובה תשמור עליהם, שיחבקו אותה ויחזיקו אותה קרוב, ולחלק אחר אמרו שעליהם לשמור על הבובה, לחבק אותה כדי שהיא לא תפחד. לאחר הניסוי הסתבר שהילדים אשר התבקשו לשמור על הבובה פתחו חוסן גבוה יותר מאלה אשר הבובה שמרה עליהם.

לא להתבייש לבקש עזרה

יוסי שירת ביחידה קרבית וכאשר חזר מהחזית היה מדוכא ולא רוצה לדבר על מה שעבר. מאוחר יותר הסביר שחשב שלא יבינו מה שהוא עבר, שאסור לו לספר על הפחד, על האימה. אחרי זמן הסכים לשתף את הסיפור שלו.

"אני לא ארצה לדבר על הפרטים המדויקים, אבל אני יכול לספר על כמה מחשבות ותחושות שהיו לי כשחזרתי משטחי הלחימה. החזרה הייתה קשה מאוד עבורי. בתקופת השירות, התרגלתי לחיים שונים לחלוטין, חיים שבהם כל רגע יכול להיות הרגע האחרון שלי. הסכנה, המתח, המשימתיות, כל אלה היו חלק מהחיים שלי ימים ארוכים וכאילו הגוף לא הצליח לשחרר את זה.

כשחזרתי הביתה היה לי קשה להתמקד במשימות יומיומיות כמו ללמוד, לחזור לעבודה, ליהנות מהמשפחה. כל מיני דברים קטנים נראו לי משמעותיים ופיתחתי חרדה ותחושת חוסר ביטחון. כשאני הולך ברחוב אני כל הזמן מסתכל לראות שאין אף אחד שמסכן אותי או את המשפחה בסביבה, אני דרוך מאד, כל דבר מקפיץ אותי, כל דבר מרגיז אותי, אני מרבה להסתגר, להתרחק, מרגיש לא שייך.

הדבר החשוב ביותר שלמדתי מהחוויה הזו הוא לא להתבייש לבקש עזרה. לבקש תמיכה מחברים שהיו איתי ביחידה, מאנשי מקצוע, אנשים שמבינים מה עובר עלי ויכולים לעזור לי להתמודד. היום אני יודע שאני לא לבד ושיש מי שעוזר."

מה לעשות כשהחיים קצרים

סידי ממשיך לספר: "בתקופה הראשונה של החזרה מהמלחמה, קשה לרבים להיות בחברת המשפחה והחברים שלא עברו את הלחימה. אנשים שחזרו ממלחמה, היו בסכנה להיהרג, ראו חברים נהרגים ובעצמם השתתפו בקרבות, יושבים עכשיו סביב שולחן ושומעים אנשים מדברים על מתכונים ועניינים שבשגרה, ולא מבינים מה הם עושים שם. אנשים נהרגים ואתם מדברים על הטחינה שבסלט? הפער הוא עצום, לוקח זמן לחזור.

אי אפשר להימנע מהפער הזה, והמון פעמים במשפחה, כמו גם בזוגיות, צריך עם המון סבלנות, לאט ובעדינות ליצור מחדש את החיבורים ולא ללחוץ. אנשים שעברו סכנת חיים, שהרגישו שבכל רגע חייהם יכולים להסתיים, שואלים את עצמם שאלות לגבי איך הם רוצים להמשיך את החיים שלהם אם החיים כל כך קצרים. מה נכון להם, מה כדאי להם, מה הם רוצים. זה מאד מבלבל ומתסכל. לוקח לזמן להרגיע את החרדה, את תחושת הסכנה, את הטווח הארוך."

המצב הטראומתי, החשיפה לאירועים בהם יש סכנת חיים, יוצרים מתח רגשי גבוה בנוסף למתחים הפיזיים. יהיו כאלה שיתחברו לחדשות, ירצו לדעת כל מה שקורה, יצפו בסרטונים שמתעדים את זוועות המלחמה, ויהיו אחרים שירצו להתנתק לחלוטין, לא לראות ולא לשמוע דבר מכל מה שמתרחש. גם המשיכה למידע וגם ההתנקות אינם עוזרים לשחרר את הטראומה. רבים מהאנשים שחוזרים ממצבי לחימה ומצליחים לחזור לשגרה, מתארים מצב שנקרא "צמיחה פוסט טראומתית", אנשים שמתארים שהתמודדות עם הקושי, עם המוות ועם הכאב, הוליד בתוכם יכולות והתפתחות נפשית שלא היתה קוראת בלי האתגרים האלה.

לחזור ולבטוח במציאות

סידי: "בתקופה האחרונה החלו להתייחס גם למה שנקרא פצע מוסרי, מצב שבו במהלך לחימה פוגעים באוכלוסייה של בלתי מעורבים. הפגיעה באזרחים, הירי בשוגג, ההפצצה בה נהרגה משפחה יחד עם המחבלים, כל אלה יוצרים תחושה קשה אצל הלוחמים, ובמסגרת הטיפול צריך לעבד את החוויה הקשה מאד בה לא רק אתה יכול להיהרג, אלא אתה גם הורג.

זה מאד מורכב ושונה בין הלוחמים הצעירים יותר לבין הלוחמים הבוגרים שיש להם ילדים. במלחמה הזאת לא תמיד ברור מי אזרח ומי מחבל, והלוחמים שחוזרים נושאים איתם אשמה, בושה, מצבים מאד טרגיים. בתהליך הטיפולים אנחנו פותחים את זה לאט, במרחב תומך ומוגן, מקום בו הלוחם יכול לשחרר את הגנות, האשמה או הבושה, ולחזור להאמין בעצמו וביכולותיו."

הפחד מהתקשרות וקושי לבטא רגשות עלול לפגוע ביכולת ליצור קשרים רומנטיים. במערכות יחסים משפחתיות, אצל ההורים של הלוחם, החברה, האישה, מי שנשאר מאחור והיה בדאגה ליקרים שלו שיצאו לקרב, בדאגה לילדים, בחוסר האונים בגלל חוסר היכולת להגן על האדם היקר שלך שיצא למלחמה, מרגיש את הקושי וצריך שיקשיבו לו, שיבינו אותו ויתמכו בו. זה מתסכל וזה כואב לשני הצדדים. גם ללוחמים שחוזרים וגם למי שנשאר בבית.

שני הצדדים עלולים לשאת את התחושה של 'לא מבינים אותי', וגם את החוויה ש'אני לבד בכאב ובחוויות הקשות'. צריך הרבה סבלנות כדי להכיל אחד את השנייה, להכיל מחדש את החיים בלי מלחמה, לחזור ולבטוח במציאות. בלי לחץ, בלי לדחוק לספר מה היה, רק להציע את עצמנו להקשבה בכל רגע שיתבקש, ולהיות שם, לתת לאחר להגיש שאנחנו שם בשבילו. חשוב ליצור מעגלי תמיכה בקהילה, להיעזר באנשי מקצוע, לא לחשוש לבקש עזרה, לבקש תמיכה, ולחזור להאמין בחיים.

היהודי התשיעי – פרק 8

0
היהודי התשיעי - רומן מתח היסטורי (קולאז' תמונות בינה מלאכותית)
היהודי התשיעי - רומן מתח היסטורי (קולאז' תמונות בינה מלאכותית)

תקציר

ב- 30 באוקטובר 1942, הודיעה משטרת פינלנד למפקד הגסטאפו באסטוניה השכנה, שבכוונתה להסגיר לידיהם בימים הקרובים, תשעה פליטים יהודיים. 

כשבוע לאחר מכן הוסגרו לידי הנאצים שמונה פליטים יהודיים בלבד.

לאן נעלם היהודי התשיעי?

הצופן שמגלה נדב, צלם טבע ישראלי, רגע לפני שקפא למוות בלפלנד הקפואה, מאפשר לו ולהיידי, ידידתו הפינית, לחשוף את הסיפור המוזר סביב העלמותו של היהודי התשיעי. עלילת הספר חושפת אט אט את המסתורין סביב פרשיה עלומה זו, תוך מרדף אחר אוצר מסתורי ועימות עם נכדו של קולונל נאצי ששרת באותה תקופה בפינלנד. האם יגלו את זהותו של היהודי התשיעי?

פרק 8 – מדינות אחיות

בדלפק הקבלה התרגשו מאוד כשגילו שאני הוא נדב, הישראלי שהלך לאיבוד. מסתבר שמאז ליל אמש, במהלך כל הלילה ועד לשעות אלה ממש, פרושים צוותי חיפוש במרחב שבו אבדו עקבותיי. אפילו מסוק של כוחות ההצלה סרק אתמול בערב את האזור וממשיך גם הבוקר לעשות זאת בניסיון לאתר אותי.

הגברת בקבלה דיברה בהתרגשות לתוך פומית הטלפון וכשסיימה, הדהימה אותי כשפנתה אליי בעברית.

"הודעתי לתחנת המשטרה שהאבדה נמצאה וכי הגעת בשלום למלון." היא דיברה עברית במבטא זר וצחקה בקול למראה פרצופי המופתע.

"מה קורה כאן?" שאלתי מופתע.

"אתה מתכוון לעברית שלי?" שאלה בחיוך. הנהנתי והיא המשיכה, "קודם כל שמי נינה," אמרה והושיטה את ידה ללחיצה, "גרתי כמעט שנתיים בישראל. התנדבתי בקיבוץ כפר מסריק בצפון. מכיר?"

"בטח מכיר," עניתי, "והעברית הטובה שלך היא משם?"

"בעיקר משם, אבל לא רק. הכרתי בקיבוץ את בעלי זאב ואנחנו משתדלים לדבר בבית גם עברית. יש לנו שני ילדים שנולדו בפינלנד ואנחנו רוצים שיוכלו לתקשר עם הסבא והסבתא שלהם שחיים בישראל. אנחנו גרים ברובניימי מאז שחזרנו לפינלנד."

"את רק במקרה נמצאת עכשיו במשמרת?" שאלתי, משום שצירוף המקרים התחיל להיות מוגזם.

"לא, ממש לא במקרה," ענתה, "כששמעתי שישראלי שהיה צריך להגיע למלון הלך לאיבוד, ביקשתי לקבל את המשמרת הזאת ולנסות לעזור. הקבלה כאן הפכה לחדר המבצעים של החיפוש." אמרה.

נגיעה בכתפי קטעה את השיחה שלי עם נינה.

"נדב, אני חייבת לזוז, היה לי הכבוד והעונג לפגוש אותך ולהציל אותך."

אוי, שכחתי לרגע מהמושיעה שלי. סַבְתי לאחור כדי להיפרד מהיידי וכדי לוודא שנשמור על קשר. הפינית הזאת מצאה חן בעיניי ואני אפילו לא יודע אם היא פנויה.

"אשמח מאוד להיפגש איתך נדב. נהניתי מאוד מהנסיעה המשותפת. אגב אני לא נשואה ואין לי חבר," אמרה בחיוך, דומה קראה את מחשבותיי.

החלפנו מספרי טלפון ואז, ללא כל אזהרה מוקדמת, הדביקה לי נשיקה על הלחי ויצאה לדרכה.

ללא כל אזהרה מוקדמת (תמונת בינה מלאכותית)

הייתי כל כך מופתע שלא הספקתי להגיב, אבל הסמקתי וחייכתי נבוך כמו נער מתבגר.

"אם לשפוט לפי המפגשים שלי הבוקר, ישראל ופינלנד הן מדינות תאומות." אמרתי לנינה, צחקתי והנדתי בראשי לעבר הדלת ממנה יצאה היידי.

"זה די נכון," ענתה, "הפינים אוהבים את ישראל."

"בכל מקרה," אמרתי, "כדאי לעדכן את מדריך קבוצת הצילום שלנו, שחזרתי בשלום. יש אפשרות לחבר את הסמארטפון שלי לחשמל?"

יונאס ממש התרגש כששמע את קולי.

"נדב! אתה לא יכול אפילו לדמיין איזו הקלה זו בשבילי לשמוע את קולך. הייתי בטוח שאתה קפוא למוות מתחת לאיזה עץ. כל הלילה ניסיתי להבין לאן נעלמת. אתה לא מעלה בדעתך מה עבר עלי מאז שהשארתי אותך לבד שם על הגבעה המושלגת עם האייל שלך. אבל עזוב את זה עכשיו, יהיה לנו מספיק זמן לדבר על זה. לך תאכל ארוחת בוקר טובה, תפשיר בסאונה ותמתין לי בלובי של המלון. אני לא רחוק. תוך שעה אהיה אצלך." אמר וניתק.

עצתו של יונאס להפשיר בסאונה הייתה שווה זהב. ישבתי עירום, סופג בהנאה את החום לתוך גופי, מרגיש את עצמותיי מפשירות אט אט ומבין מדוע הסאונה היא חלק בלתי נפרד מאורח חייו של הפיני.

עצה ששווה זהב (תמונת בינה מלאכותית)

ישבתי ושחזרתי את האירועים הדרמטיים של היממה האחרונה. הפעם באמת נחלצתי בעור שיניי. במבצעים שבהם השתתפתי במלחמת לבנון ולאחריה, מצאתי את עצמי לא אחת בסכנת חיים, אבל אז הסיכון היה מוצדק. הפעם כמעט קיפחתי את חיי בגלל התעקשות מטופשת להשיג עוד צילום.

בשעות בהן הייתי לבד בקור ובחושך, לא הפסקתי לנסות ולהבין מה בדיוק קרה ואיך בדיוק נקלעתי למצב הזה. קיוויתי שהשיחה עם יונאס תפתור את התעלומה.

לא טעיתי.

"יש לך הסבר איך איבדתי אתכם תוך זמן כל כך קצר?" שאלתי את יונאס אחרי שהתנפל עליי בחיבוק שאיננו אופייני לפינים, הסתכל עליי ונרגע.

"לא ישנתי כל הלילה מרוב דאגה," אמר.

"מצטער," אמרתי, "אבל אני באמת לא מבין איך זה קרה."

"אני חושב שאני מבין."

"נו?"

"אחרי שהתפצלנו, גלשנו די לאט כדי שתוכל להדביק אותנו בקלות. כשלא הגעת, התחלתי לדאוג. עצרנו, ביקשתי מהקבוצה להמתין, וחזרתי על עקבותיי, למקום בו השארתי אותך."

"תוך כמה זמן חזרת?"

"אחרי לא יותר מעשר דקות. הופתעתי כשלא נתקלתי בך בדרך חזרה ועוד יותר היה תמוה שאתה כבר לא היית שם. סרקתי את המקום ואז גיליתי עקבות מגלשי סקי שלא היו שלנו."

בינגו, חשבתי. זה מסביר הכל!

בינגו! (תמונת בינה מלאכותית)

"אני באמת נזכר שכשהגענו לגבעה הזאת, בדיוק אז עזבה את המקום קבוצה אחרת." אמרתי.

"נכון מאוד," אמר יונאס, "העקבות שלהם התחילו לא רחוק מהנקודה שממנה אנחנו יצאנו, אבל פנו לכיוון מעט שונה."

"פשוט גלשתי בטעות על עקבות מגלשי הסקי של הקבוצה השנייה."

"בדיוק," אמר יונאס, "כשהבנתי את זה, החלטתי להדביק אותך, אבל אז החלה לנשב רוח חזקה ולהרים אבק שלג. כשזה קורה, כל העקבות נמחקים. החלטתי לא לוותר בתקווה להשיג אותך לפני שתתרחק, אבל תוך זמן קצר לא ידעתי לאיזה כיוון להתקדם. השמש החלה לשקוע והייתי חייב לחזור לקבוצה שהמתינה לי. התקשרתי לכוחות ההצלה והודעתי על האירוע. לא הבנתי מדוע אתה לא מתקשר והרגשתי ממש חסר אונים. נותרה קצת יותר משעה עד שהחשכה תרד והיה צורך לפעול במהירות. הם העלו לאוויר מסוק וסרקו מהנקודה בה נעלמת. אולם, לרוע המזל לא נותר זמן רב והחשכה ירדה. כוחות הצלה קרקעיים החלו בסריקות אבל ללא הועיל. הייתי בטוח שאיבדתי אותך."

הבחנתי בלחלוחית בעיניו ושנינו נעמדו על רגלינו והתחבקנו דקות ארוכות. הבנתי את ההתרגשות שאחזה בו. זה לא מקצועי למדריך קבוצת מטיילים לאבד את אחד מחברי הקבוצה. אם היה קורה לי משהו, יונאס היה מאבד את רישיון העבודה לו.

"עכשיו תורך. ספר מה עבר עליך?" ביקש.

הזמנתי קפה, התיישבנו וגוללתי בפניו את השתלשלות העניינים. תיארתי את הרגע בו חדרה להכרתי העובדה שהלכתי לאיבוד ואת הרגע בו הבנתי שאני נמצא בסכנת חיים. תיארתי את הייאוש שנפל עליי ועל הכוחות שגייסתי מחדש אחרי שנזכרתי ב"סיסו" עליו סיפר לי.

"הרגע בו הבחנתי בבקתה לאורו של הזוהר הצפוני, עומדת שם בראש גבעה בשולי יער עצי הלבנה, היה גורלי. זה קרה שנייה לפני שוויתרתי," סיפרתי בהתרגשות.

"היה לנו מזל גדול," טפח יונאס על שכמי.

"הבנתי שבקתות השרדות כאלה מפוזרות באזורים מבודדים של טבע פראי. מי מקים אותן ולמי הן שייכות?" שאלתי.

"נכון. הן מיועדות לשימושם של מטיילים המגיעים למקומות כאלה ונזקקים למחסה בשל תנאי מזג אוויר קשים. מתנדבים של ארגוני שימור טבע מקימים אותם ומתחזקים אותם. למזלך נתקלת באחת כזאת."

"באמת מזל גדול," אמרתי ואז נזכרתי בכתובת המסתורית שגיליתי וסיפרתי לו עליה.

"מעניין מאוד," הזדקף יונאס ופניו הרצינו, "אתה יכול להראות לי אותה?"

"כמובן. אסיים את הקפה, אעלה לחדר ואביא את המצלמה. האותיות ממש לא ברורות, אבל אני מקווה שאפשר יהיה לשחזר אותן," אמרתי ולקחתי שלוק אחרון מהקפה, "מה הולך לקרות עכשיו?" שאלתי.

"קבוצת הצילום התפזרה וכל אחד הלך לדרכו. הם מאוד דאגו לך, אבל השארתי הודעות לכולם שאתה בסדר. היה לנו מזל גדול נדב. זה יכול היה להיגמר באסון. בכל רגע יגיע לכאן קצין משטרה כדי לתחקר אותנו ואז נוכל לחזור לחיי שגרה. אני מקווה שהתמונה שבגללה כמעט קיפחת את חייך תצדיק את הסיכון שלקחת."

מממ… הוא צודק. זכיה בפרס יוקרתי תצדיק במקצת את ההתנהגות האידיוטית שלי, חשבתי לעצמי.

הספר תורגם לאנגלית, יצא לאור כספר מודפס ודיגיטלי

ספר מודפס כולל הקדשה וחתימת הסופר, ניתן להשיג בפניה לכתובת: [email protected]. ניתן לרכישה ב"עברית", ב"ביבוקס" , ב"סטימצקי דיגיטל" וב"אמאזון״.

מן הביקורת:

"רומן היסטורי מדהים ביופיו…אחד מהספרים הטובים שקראתי לאחרונה" – שמואליק קטלן 2.5.24

"ספר משמעותי, מומלץ בחום!…נגע בי באופן שהותיר בי המון מחשבות." – ריקי ברוך, 9.05.24

"יש פה הכל… מסתורין,הרפתקה, מתח, היסטוריה. רוצו לקרוא!" –רינת אלעזר פרץ 8.5.24

בן 64 במצב קשה עקב תאונת עבודה

0
אמבולנס של מד"א (צילום: ירון כרמי)

(חי פה) – היום, שישי 10.5.24, גבר בן 64 פונה לרמב״ם במצב קשה עם חבלות בפנים ובגפיים תחתונות עקב תאונת עבודה.

ממד"א נמסר לחי פה תאגיד החדשות:

היום, שישי 10.5.24 בשעה 09:14 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב כרמל על פועל שנפצע במהלך עבודתו במפעל ברחוב גזאל בחיפה. חובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבי"ח רמב"ם גבר בן 64 במצב קשה עם חבלות בפנים ובגפיים תחתונות.

מאיחוד הצלה נמסר לחי פה תאגיד החדשות:

מתנדבי איחוד הצלה העניקו סיוע ראשוני רפואי בחיפה דרך גזאל מתקני פז לבן 55 שנפצע קשה בתאונת עבודה לדברי חבריו תוך כדי עבודתו עם צינור לחץ.

חוגגים עצמאות 76 בקרית אתא

0

השנה יערכו מגוון פעילויות לכל המשפחה לציון יום העצמאות

בערב יום העצמאות, יום שני, 13.5.24 החל משעה 20:30 יוצבו מספר עמדות פעילות במרכז העיר:

  • ריקודי עם ברחבת העירייה עם אמיל תורג'מן ומרקידים אורחים
  • עמדת די ג׳יי עם מוסיקה עכשווית (ליד קניון כפיר)
  • עמדת די ג׳יי עם מוסיקה ישראלית וסדנאות יצירה לילדים (צומת עצמאות
  • וזבולון)

ביום העצמאות יום שלישי, 14.5.24 בין השעות 11:00-18:00 תתקיים פעילות הפגתית מהנה לכל המשפחה בפארק הספורט עם מתנפחים, מתקנים אתגריים, מתחמי פעילות, סדנאות והפעלות.
*** יתכנו שינויים בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

אירועי יום הזיכרון בקרית אתא (יום ראשון 12.5.24)

0
דגל ישראל (צילום: ירון כרמי)
דגל ישראל (צילום: ירון כרמי)

אירועי יום הזיכרון בקרית אתא יפתחו בעצרת המרכזית שתיערך בערב יום הזיכרון 12.5.24 בגלעד בורוכוב, בנוכחות ראש העיר, יעקב פרץ, חברי מועצת העיר והמשפחות השכולות. בסיום הטקס יערך לקהל הרחב ערב "שרים וזוכרים" עם הזמר הראל מויאל.

״שרים וזוכרים״

״צועדים איתם״

ביום הזיכרון 13.5 יתקיימו טקסי זיכרון ממלכתיים בבית העלמין הצבאי אושה ובאנדרטת לח"י ברחוב זבולון. בשעה 17:00 תתקיים צעדה של רשת המתנסים העירונית "צועדים איתם" לזכר החללים תושבי העיר (יציאה מפארק הספורט – רח' נתן שפריצר).

קרית אתא ציינה יום הניצחון על גרמניה הנאצית

0
קרית אתא ציינה יום הניצחון על גרמניה הנאצית (צילום: קריית אתא)

עיריית קרית אתא ציינה את יום הניצחון על גרמניה הנאצית בטקס הוקרה שנערך במרכז המוסיקה העירוני. ביום זה מעלים על נס את תרומתם של 1.5 מיליון היהודים שלחמו במלחמת העולם השנייה בצבאות בעלות הברית וביחידות הפרטיזנים, ובהם חצי מיליון יהודים שלחמו בצבא האדום של רוסיה הסובייטית. יותר מ-250,000 חיילים יהודים נהרגו במלחמת העלם השנייה, רובם חיילים בצבא האדום וביחידות הפרטיזנים. כ-200,000 לוחמים יהודים זכו באותות הצטיינות על לחימתם.

קרית אתא ציינה יום הניצחון על גרמניה הנאצית (צילום: קריית אתא)

הטקס נערך במעמד ראש העיר יעקב פרץ, חברת מועצת העיר עו"ד עדנה שטרניק, נציגי משרד הקליטה ונציגי ארגון הוטרנים בקרית אתא.

ראש העיר קריית אתא יעקב פרץ (צילום: ראובן קפוצ'ינסקי)

ראש העיר, יעקב פרץ בירך את הוטרנים:

אתם, אחי ואחיותיי, ותיקי קרבות מלחמת העולם השנייה, לחמתם באומץ ובקבורה במשטר הנאצי וסייעתם בכך להצלת העם היהודי. עוז הרוח והעמידה הנחושה והאיתנה היו חלק מהגורמים שבעזרתם הצליח העם היהודי לקום מן התופת ולהקים את מדינת ישראל. סיפור גבורתכם כתוב בדפי ההיסטוריה והוא מהווה דוגמה ומופת גם בימנו.
קרית אתא ציינה יום הניצחון על גרמניה הנאצית (צילום: קריית אתא)

"שמן זית – שמן איכותי" ללא שם יצרן – קריאה להחזרה (ריקול)

0
"שמן זית - שמן איכותי" (צילום: באדיבות משרד הבריאות)

ממשרד הבריאות נמסר לחי פה תאגיד החדשות:

משרד הבריאות מזהיר את הציבור מצריכת המוצר המזויף "שמן זית – שמן איכותי", מכלל תאריכי התפוגה, שעל גבי אריזתו לא מצוין שם היצרן.

בעקבות פעילות של שירות המזון במשרד הבריאות, מזהיר המשרד את הציבור מצריכת המוצר המזויף "שמן זית – שמן איכותי" כבישה קרה, 4 ליטר, שעל גבי אריזתו לא מצויין שם היצרן. על פי תוצאות בדיקות המעבדה שערך המשרד למוצר זה עלה כי הרכב חומצות השומן אינו תואם להגדרת שמן זית בהתאם לתקן המחייב.

הציבור מתבקש שלא לצרוך את  מוצר מכלל תאריכי התפוגה

שירות המזון במשרד הבריאות ימשיך לבחון ולאתר מקרים של הונאה במזון כגון זיופי שמן זית. במידה ותמצא הפרה של דרישות החקיקה והתקינה בישראל, ינקטו צעדים בכלל האמצעים העומדים לרשות המשרד.

שמן זית פארק התעשיה קדמת גליל – קריאה להחזרה (ריקול)

0
שמן זית להחזרה (צילום: חברת הזית שיווק שמן זית פארק התעשיה קדמת גליל)

חברת הזית שיווק שמן זית פארק התעשיה קדמת גליל מבקשת קוראת לאיסוף המוצר : "שמן זית כתית" בתכולה 04 ליטר, תאריכי פג תוקף 12/2026, 12/2025, ממולא ע"י הזית שיווק שמן זית.

זאת לאחר שנערכה בדיקה ע"י משרד הבריאות מחלקת שירות המזון ונמצא כי השמן אינו שמן זית ולא כפי שסומן "שמן זית כתית מעולה" כמו כן הרכב חומצות השומן לא מתאים להגדרת השמן. הציבור מתבקש שלא לצרוך את המוצר לקוחות שברשותם המוצר מתבקשים לפנות לטלפון מס' 052-308-4417, או דרך הדואר האלקטרוני ונעמוד לשירותכם בעניין החזרת המוצר ותזוכו במחירו.

שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה של ״טעמן״ – קריאה להחזרה (ריקול)

0
שמן זית להחזרה (צילום: טעמן שיווק מזון בע"מ")

היבואן "טעמן שיווק מזון בע"מ" קורא להחזרת מוצר – "שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה" ,  תכולה 750 מ"ל שמקורו בטורקיה.

  • אצווה – BDZ AMR 25734-Z   LOT:  350097547024
  • תאריך ייצור – 10/10/2023
  • תאריך פג תוקף – 10/10/2025
  • שם יצרן –  אומאי זאיטיניאג'י דיס טיקראט לימיטד סירקטי – אוליבאויילסלאנד. סובאסי מהא. 228 אס קיי. נו: 6 טורבאלי/ איזמיר, טורקיה.
  • שם יבואן – טעמן שיווק מזון בע"מ. רח' עצמונה 9, א.ת. מישור אדומים 9851370, ת.ד. 138.

זאת לאחר שנערכה בדיקה על ידי משרד הבריאות, מחלקת שירות המזון ונמצא כי המוצר
אינו עונה על הגדרת שמן זית.

שמן זית להחזרה (צילום: טעמן שיווק מזון בע"מ")

הציבור מתבקש שלא לצרוך את המוצר

אנו פועלים להורדת המוצר מהמדפים בחנויות.