לאחר מאורעות השבוע , דומה שלא ניתקל בדברים כה ציניים בפוליטיקה הישראלית לעולם , אולם בישראל כמו בישראל , תמיד יש מה שיגרד את הסף.
הכותרת הבוקר באתר הפייסבוק של יאיר לפיד למשל – נפתחה באמירה
אלפי צעירים יצאו היום לרחובות וצעקו "איפה הכסף?"
אתמול , למי שלא עוקב , יאיר לפיד נתן 'שואו' בחיפה , בערך באותה שעה שבה התקבצו מעל אלף איש בכיכר ספר ('רק' 350 לפי פרסומים מוטים פוליטית) והתכנסו להייד פארק חיפאי חברתי.
לצורך הרקע , נאמו מעל 20 אנשים , מחציתם מתוך הקהל , במתכונת של 2 וחצי דקות לדובר , והעלו מספר רב של נושאים חיפאיים לוהטים – בינהם מאבק שיקוע הרכבת בחיפה (שאני ממוביליו), בעיות של חומ"ס במפרץ חיפה (רכזת מגמה ירוקה) ,
ומובילי מאבקים חברתיים –מנהגי קבלן ועד 'הפלרת' הציבור ע"י משפחת עופר.
באותו זמן , כמו שניתן לראות במורדות הכרמל הדרומיים התקיים ערב פוליטי למהדרין בנוכחות העיתונאי מר י. לפיד המבקש את אימון הציבור בדרך לפוליטיקה הישראלית.
ומסתבר (לפחות ע"פ הסטטוס)
שגם יאיר לפיד , כמו שאול מופז מנסה לדבר בשמי, בשמנו – פעילי המחאה , העתיד של מדינת ישראל.
אז יאיר , בוא נעשה יישור קו לרגע.
אף אחד לא צעק אתמול "איפה הכסף?"
אף לא אחד. עברתי מול רוב השיירה אתמול , כדי שלא נידרס על הכביש, ולא שמעתי אפילו משהו קרוב.
כן שמעתי קריאות לסגירת הפערים בחברה הישראלית ,
כן שמעתי קריאה לחקיקה בנושא עובדי הקבלן.
היו שביקשו להרים את המיסים ע"מ לייצר מדינת רווחה אפילו. שוו לעצכם.
אבל אף לא מוחא אחד ביקש לקבל כסף מהשמיים.
ניתן אגב , 'לראות את הקולות'
איפה הכסף? זה מה שהצלחת לזקק מיציאה של חצי מליון איש מהבתים? לפיד בנירוונה. צילום: יח"צ בפייסבוק
הבעיה של יאיר , כמו אחרים במערכת הפוליטית , היא הכניעה לחסדי הקמפיינר , שבמקרה הזה הוא פוליטיקאי בינוני , (משמש במקביל כסגן ראש העיר – דבר שיותר מראוי ללבן ברמה הציבורית אגב.)
בקיץ יצאו המוני אנשים במטרה לעצור את כדור השלג החברתי שמתגלגל פה ועלול לסיים את הפרויקט המכונה מדינת ישראל.
וכל מה שיאיר לפיד הצליח לזקק מזה זה קריאת ביניים רדודה ושטוחה של
"איפה הכסף?"
קמפיין נגטיבי מוצנע. קריאה של מעמד ביניים הדואג למותרות שלו , ולעצמו בלבד.
חלה טעות בהבנה של אותו עיתונאי . זה לא מה שאנחנו דורשים , אפילו לא קרוב.
אותו קופירייטר כושל , אנא פנה את מקומך הן כקמפיינר והן כסגן ראש עיר.
אבל אני לא כועס על יאיר לפיד – שהליכתו לפוליטיקה הייתה מעיין רפלקס מותנה , ושאלה רק של זמן ומקום.
מי שבאמת מכעיס אותי , הם אותם חיפאים שטרחו ובאו אתמול לכנס של יאיר לפיד.
חלקם, אני מניח הגיעו להפגנות שנה שעברה, עם רובם שוחחתי בין יולי לספטמבר.
במאהל החזית החיפאית , כל אדם שדיברתי איתו – הסכים איתי שדרוש שינוי עמוק ויסודי במדמנה הקרויה הפוליטיקה הישראלית .
שהבעיה היא לא האנשים אלא השיטה.
והנה – במקום לחשוב איך הגענו לתחתית כחברה ,
מה ההשפעות של הזנחת פריפריה עלינו,
מדוע החינוך מתדרדר ואיך הפקרנו את הפוליטיקה לחסדי העסקנים –
כל אותם חיפאים הגיעו להאזין !
לא לקחת חלק בשינוי , אלא לחפש מלך חדש למשוח אותו במלח ולהתכנס מתחת לאדרתו.
לא חס ושלום לבצע חשבון נפש- להאזין ליאיר לפיד ירום הודו , אשר מקים מפלגה כאשר האגו משמש לו כמצפן , ודבר אחר זולתו.
עיתונאי מוכשר , אבל לא תחקירן.
קרדבילי לחלוטין , אבל ללא אומץ להתעסק בסוגיות הבוערות באמת של החברה הישראלית. "איפה הכסף?"
האם זהו המשיח שלכם זקני חיפה? כלו כל הקיצין?
ואילו בכיכר חורב התאספו מעל 1000 איש, ולמדו על מגוון מאבקים חשובים מעיין כמוהם- ואלו הם:
- מאבק חישמול הרכבת בחיפה – התנועה להחזרת העיר לחיפה
- מאבק בהפלרת מי השתייה של מדינת ישראל
- מאבק נהגי המשאיות המועסקים קבלנית
- בעיות המגזר הערבי בחיפה בשוק המשכנתאות
- תפקיד מקום הנוער בשינוי חברתי
- מצבן של ארגוני נשים בעיר ובתקצוב העירוני (איפה הכסף?")
- מחאת העגלות – ומצב חינוך הפעוטות בארץ
- חומרים מסוכנים וזיהום אוויר במפרץ חיפה
חבל שלא באתם.
יובל כתף
כתבה מעוררת מחשבה.
למה התכוונת ב: "אלא לחפש מלך חדש למשוח אותו במלח?"
מושכים בשמן, למיטב ידיעתי.