(חי פה) – ימים ספורים לאחר פתיחת שנת הלימודים, חמישה ילדים שהיו אמורים להתחיל את כיתה א' בבית הספר היסודי אל־חיואר בחיפה עדיין יושבים בבית. ההורים טוענים כי העירייה לא אישרה את רישומם לבית הספר, למרות שמדובר בבית ספר על־אזורי ולמרות שלארבעה מהילדים יש אחים גדולים שכבר לומדים בו. המצב יוצר מתיחות רבה בין ההורים לבין העירייה, ומעלה שאלות על מדיניות הרישום, על עתידו של בית הספר ועל זכויות הילדים לפתוח את שנת הלימודים כמו כל תלמידי ישראל.
ההורים מתריעים: “חמישה ילדים בלי בית ספר – זה בלתי מתקבל על הדעת”
יו"ר ועד ההורים, ריצ'ארד כארם, מתאר מציאות קשה ומבלבלת. “אנחנו מנסים לעזור לחמישה ילדים שיושבים בבית ועדיין לא התחילו את שנת הלימודים,” הוא אומר. “אל־חיואר הוא בית ספר על־אזורי. אנחנו לא מצליחים להבין למה חמישה ילדים לא קיבלו אישור להתחיל ללמוד פה, במיוחד שלארבעה מהם יש אחים גדולים שכבר לומדים בבית הספר.”
לדבריו, ההורים מעוניינים שילדיהם ילמדו באל־חיואר, וגם הנהלת בית הספר מעוניינת בכך. “בית ספר קטן עם מעט תלמידים הוא לא טוב בשבילנו,” הוא מסביר. “אנחנו יודעים שזה יביא לצמצום באנשי הצוות ולכן יפגע בילדים שלנו. אני מנסה להבין את ההתעקשות של העירייה, אבל לא מבין. למה ילד שעולה לכיתה א' לא יכול ללמוד בבית ספר שבו לומדת אחותו הגדולה והוא תושב חיפה?”
כיתה א' קטנה במיוחד: חשש לפגיעה בתקנים
לטענת ההורים, מספר התלמידים בכיתה א' השנה נמוך במיוחד. מצב זה עלול לפגוע בתקנים שמשרד החינוך מעניק לבית הספר, כולל תקנים של אנשי צוות חיוניים. “אנחנו רוצים שכיתה א' תיפתח בצורה מלאה,” אומרת אם לתלמידה בבית הספר. “אם יהיו מעט תלמידים – נאבד תקנים. זה פוגע בכל בית הספר.”
ההורים מדגישים כי אל־חיואר הוא בית ספר קטן יחסית, וכל תלמיד נוסף משפיע על היכולת לשמור על צוות יציב ועל תשתית חינוכית איכותית.
מדיניות עיריית חיפה: עדיפות לבית הספר האזורי
העירייה טוענת כי המדיניות ברורה ואחידה: תלמידים משובצים תחילה לבית הספר האזורי שאליו הם שייכים, ורק לאחר מכן ניתן להגיש בקשת העברה לבית ספר על־אזורי כמו אל־חיואר.
ההורים, לעומת זאת, טוענים כי המדיניות הזו אינה מתאימה לבית ספר על־אזורי, במיוחד כאשר יש מצוקת תלמידים. “אם יש הורים שרוצים שילדיהם ילמדו באל־חיואר – למה למנוע זאת?” שואל אחד ההורים. “זה לא פוגע באף אחד, להפך – זה מחזק את בית הספר.”
הילדים בבית: “הילקוט מוכן, אבל אין בית ספר”
המצב הנוכחי יוצר מציאות קשה עבור הילדים עצמם. בעוד כל ילדי ישראל פתחו את שנת הלימודים ביום שלישי, חמישה ילדים בחיפה עדיין יושבים בבית.
“הילקוט מוכן, המחברות והקלמר מחכים,” אומרת אם לילד שלא קיבל אישור. “הוא שואל אותי כל יום מתי הוא הולך לבית הספר. אין לי תשובה לתת לו.”
ההורים מדגישים כי הם אינם שולחים את ילדיהם לבית הספר האזורי, משום שהם מאמינים שאל־חיואר הוא המקום המתאים להם מבחינה חינוכית וקהילתית.
אל־חיואר: בית ספר ייחודי עם חזון חינוכי ברור
בית הספר הממלכתי אל־חיואר, שהוקם בשנת 2004, משמש כעוגן חינוכי יסודי עבור כ־244 תלמידים מהמגזר הערבי בחיפה. הוא מפגיש בין אוכלוסיות מוסלמיות ונוצריות, ומבוסס על חינוך אלטרנטיבי ודמוקרטי.
החזון החינוכי של אל־חיואר כולל טיפוח לומדים עצמאיים, פיתוח חשיבה ביקורתית, מעורבות חברתית ומרחב ביטוי אישי לכל תלמיד. “זה בית ספר שמאפשר לילדים להיות מי שהם,” אומרת אם לתלמידה בכיתה ד'. “הם לומדים לחשוב, לשאול, ליצור. זה לא עוד בית ספר רגיל.”
עם זאת, לצד החזון, בית הספר מתמודד בשנים האחרונות עם מאבקי הורים, סוגיות רישום, מבנה פיזי מיושן וצורך דחוף בשיפור תשתיות.
ההורים: “העירייה פוגעת בילדים ובבית הספר”
ההורים טוענים כי העירייה מערימה קשיים על בית הספר ועל התלמידים שמעוניינים ללמוד בו. “אנחנו לא מבינים את ההתעקשות,” אומר כארם. “זה פוגע בילדים שלנו, בילדים שלא קיבלו אישור, ובבית הספר כולו.”
לדבריו, ההורים פנו לעירייה שוב ושוב, אך לא קיבלו תשובה מספקת. “אנחנו מרגישים שאין מי שמקשיב לנו,” הוא אומר. “אנחנו רוצים פתרון פשוט: לאפשר לילדים ללמוד בבית הספר שהם רוצים ושמתאים להם.”
העירייה: “לא ניתן להתייחס למקרים פרטניים”
פנינו לעירייה לקבלת תגובה, אך העירייה מסרה כי אינה יכולה להתייחס למקרים פרטניים בשל צנעת הפרט. עם זאת, העירייה הדגישה כי מדיניות הרישום אחידה וכי היא פועלת לשמור על יציבות כלל בתי הספר בעיר.
מבוי סתום: כל צד מתבצר בעמדתו
נכון לעכשיו, כל צד מתבצר בעמדתו. ההורים מסרבים לשלוח את ילדיהם לבית הספר האזורי, העירייה מסרבת לאשר את הרישום לאל־חיואר, והילדים – פשוט יושבים בבית.
“זה מצב בלתי נסבל,” אומרת אם לילד בן 6. “הוא צריך להיות בכיתה, עם ילדים אחרים, ללמוד, לשחק. במקום זה הוא בבית, מחכה.”
שאלות רחבות יותר: מה עתיד החינוך האלטרנטיבי בחיפה?
המשבר באל־חיואר מעלה שאלות רחבות יותר על עתיד החינוך האלטרנטיבי בעיר. האם העירייה תומכת במוסדות חינוך ייחודיים? האם מדיניות הרישום מתאימה לבתי ספר על־אזוריים? האם יש מקום לגמישות שתאפשר לבתי ספר כמו אל־חיואר לשמור על יציבותם?
הורים רבים בחיפה עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, שכן אל־חיואר הוא מודל חינוכי שמייצג גישה אחרת – גישה שמדגישה דיאלוג, יצירתיות וקהילתיות.
אם מדובר אכן בתשלום הסעות כמו שמישהו הגיב כאן אז זו באמת חוצפה מצד ההורים
חבל שזה לא הוזכר בכתבה
הם יושבים בבית כי ההורים שלהם לא מוכנים לשלוח אותם לבית ספר שהערייה כן אישרה להם, אבל הם בוחרים שלא כי הם לא קיבלו מה שהם רוצים… ההורים אשמים שהילדים בבית
חצופים!!!! הם מתעקשים להסעות, ובית ספר מחוץ לרשימה המיועדת לתושבי האזור! ועוד מתלוננים…