בית החולים כרמל זכה במענק מחקר מטעם לשכת המדען הראשי במשרד הבריאות למחקר חדש בתחום האלצהיימר. המחקר, בהובלת ד"ר פולינה ספקטור מהמחלקה הנוירולוגית, יבדוק שאלה רפואית ואתית מורכבת: מה קורה למטופלים כאשר הם מגלים שבגופם קיימים סמנים ביולוגיים למחלת אלצהיימר, אך אינם יכולים או אינם מעוניינים לקבל טיפול ייעודי?
בשנים האחרונות מתרחשת התקדמות משמעותית ביכולת לאבחן את מחלת האלצהיימר בשלבים מוקדמים. לצד ההערכה הקלינית המקובלת, ניתן כיום לזהות תהליכים ביולוגיים הקשורים למחלה באמצעות בדיקות דימות, בדיקות נוזל שדרה ואף בדיקות דם מתקדמות.
במקביל פותחו טיפולים ביולוגיים חדשים, שמטרתם להאט את קצב התקדמות המחלה בחלק מהמטופלים.
המרכז הרפואי כרמל הצטרף לאחרונה למספר מרכזים רפואיים בישראל המעניקים טיפולים ביולוגיים מתקדמים מסוג זה, שעדיין אינם כלולים בסל הבריאות.
אלא שהיכולת לזהות את המחלה מוקדם יותר מעלה גם שאלה לא פשוטה: האם נכון לבצע אבחון ביולוגי מוקדם כאשר המטופל אינו מתאים לטיפול, אינו יכול לקבל אותו או אינו מעוניין בו?
"לבדוק או לא לבדוק, זאת השאלה"
זו בדיוק הדילמה שבה יעסוק המחקר החדש בכרמל, שכותרתו: "ביומרקרים במחלת אלצהיימר: לבדוק או לא לבדוק, זאת השאלה".
בדיקות הסמנים הביולוגיים והטיפולים החדשים אינם זמינים או מתאימים לכל מטופל. חלק מהמטופלים אינם יכולים לקבל את הטיפול בשל מצבם הרפואי, שימוש בתרופות מסוימות או ממצאים בבדיקות הדימות, ואילו אחרים עשויים לבחור שלא לעבור טיפול מסוג זה.
המחקר יבקש לבדוק האם לעצם הידיעה על נוכחות סמנים למחלה יש ערך רפואי והתנהגותי, גם כאשר אין בעקבותיה טיפול תרופתי ייעודי.
100 מטופלים ישתתפו במחקר
את המחקר יזמה ומובילה ד"ר פולינה ספקטור, נוירולוגית מומחית שעברה השתלמות עמיתים בתחום הנוירולוגיה הקוגניטיבית, מרכזת את התחום ומנהלת את המרפאה הקוגניטיבית בבית החולים כרמל.
המחקר נערך בתמיכתה ובליוויה של מנהלת המחלקה הנוירולוגית, ד"ר סיון בלוך, ובשיתוף המערך הפסיכולוגי של בית החולים, בהובלת ענת נכטיגל ויפתח אופיר.
"בשנים האחרונות אנו פועלים ללא הרף לפיתוח ולהרחבת הפעילות הקלינית והמחקרית בתחום הדמנציה בבית החולים", אומרת ד"ר ספקטור.
במחקר ישתתפו 100 מטופלים בני 60 ומעלה, המאובחנים עם ליקוי קוגניטיבי קל ואינם מתאימים או אינם מעוניינים בטיפולים משני מחלה.
המשתתפים יחולקו באקראי לשתי קבוצות. מחציתם יעברו בדיקת דם מתקדמת לאיתור סמנים ביולוגיים ויקבלו את תוצאותיה, ואילו המחצית השנייה תמשיך במעקב הרפואי המקובל ללא ביצוע הבדיקה. שתי הקבוצות יהיו במעקב במשך שנה.
האם הידיעה תעודד שינוי באורח החיים או תגביר חרדה?
אחת השאלות המרכזיות במחקר תהיה כיצד משפיעה הידיעה על תוצאה חיובית על התנהגות המטופל.
החוקרים יבדקו האם האבחון עשוי לשמש "קריאת השכמה" ולעודד שינויים באורח החיים, בהם פעילות גופנית, הפסקת עישון ואיזון גורמי סיכון כגון סוכרת ולחץ דם.
מן הצד השני, ייבדק האם קבלת מידע על סמנים למחלת אלצהיימר, כאשר אין למטופל אפשרות לקבל טיפול ייעודי, עלולה להגביר חרדה, דיכאון, מתח נפשי או לפגוע באיכות החיים.
ההשפעה תיבחן לא רק בקרב המטופלים עצמם, אלא גם בקרב בני המשפחה המלווים אותם.
שילוב בין נוירולוגיה לפסיכולוגיה
המחקר יתבסס על עבודה רב-תחומית של הצוות הנוירולוגי והמערך הפסיכולוגי בכרמל.
הצוות הנוירולוגי-קוגניטיבי, בראשות ד"ר ספקטור ובליווי ד"ר בלוך, יהיה אחראי על גיוס המטופלים, ביצוע ההערכות הקוגניטיביות, בדיקות הדם וניתוח הממצאים הקליניים.
במקביל, הצוות הפסיכולוגי יבחן את מצבם הנפשי של המשתתפים ויעקוב אחר מדדים ובהם דיכאון, חרדה, איכות חיים ותפיסת המחלה בקרב המטופלים ובני משפחותיהם.
המטרה: לקבוע למי נכון להציע בדיקות וכיצד למסור את התוצאות
לתוצאות המחקר עשויה להיות משמעות רחבה בקביעת הדרך שבה יוצעו בעתיד בדיקות ביולוגיות לאבחון מוקדם של אלצהיימר.
בין היתר, החוקרים מקווים שהממצאים יסייעו בגיבוש מדיניות קלינית ואתית בשאלות כמו למי נכון להציע את הבדיקות, כיצד יש למסור תוצאות רגישות ואיזו מעטפת תמיכה נפשית ורפואית צריכה להינתן למטופלים לאחר קבלת התשובה.
קבלת מענק המחקר התאפשרה בסיוע ובליווי של רשות המחקר בבית החולים כרמל, בניהולו של פרופ' וליד סליבא.