"הוריי אמרו שאני לא עוזרת בעבודות הבית. אז לקחתי דלי מים, מקל וסמרטוט כדי לשטוף את הריצפה. הזזתי את המיטה ופתאום ראיתי בור. נבהלתי. בתור ילדה אמרתי ששד חפר את הבור. ברחתי מהחדר. אחר כך נודע לי שהבור זה מהדברים שלא מדברים עליהם!".
היה זה "סליק" לנשק מתחת לריצפה באחד מחדרי קיבוץ יגור. את הסיפור "הילדותי" סיפרה אחת מחברות המשק בסרט שהפיקו חברי קיבוץ יגור על מאורעות "השבת השחורה", 29 ביוני 1946.
80 שנה?! לך תזכור! ועוד איך זוכרים!!! החברים הוותיקים בקיבוץ יגור, ולא רק הם, עדיין זוכרים את הטראומה שהתרחשה באותה שבת מקוללת: הבריטים פתחו בפעולות נגד הישוב היהודי. "אגאתה" הם כינו את המבצע: הטילו עוצר בערים הגדולות, בקיבוצים ובמושבים. עצרו רבים ממנהיגי הישוב העברי ופשטו על בתים ומחסנים במטרה לחשוף ריכוזי נשק עברי שמתחת לפני הקרקע. מטרתם הייתה לשבור את רוח ההתנגדות של הישוב העברי; לחסל את תנועת המרי העברי.
ה"שטינקר" הבריטי
קצין בריטי, שחטיבתו התמקמה במחנה "סרפנד" (הוא צריפין), שיתף פעולה עם שירות הידיעות של ה"הגנה", הש"י, ומסר למפקד הש"י באיזור ראשון לציון, צבי זהבי, תיק שהכיל שמות 5000 מבוקשים, כדי לעצרם. במטרה לקעקע את הביצוע, דבר המבצע שודר מבעוד מועד בשידורי הרדיו העברי. ברם, תוכניתם של הבריטים לא בוטלה. ביצוע הפשיטות נדחה למועד אחר. כך הגיעה "השבת השחורה" המקוללת בתולדות הישוב העברי בארץ ישראל.
לציון פרשה כה מטלטלת, חברו התנועה הקיבוצית, קיבוץ יגור, "מכון יד טבנקין", "מכון יד יערי" ומוזיאון לוחמי הגיטאות. ארבעה אירועים נערכו בחודש יוני, כאשר האחרון שבהם נערך ביום שלישי השבוע בקיבוץ יגור בשיתוף ארגון מורשת ה"הגנה".
עשרות שנים שוקדים חברי קיבוץ יגור על הנצחת אירועי אותה שבת, בה פרצו מאות חיילים בריטים אל הקיבוץ, עמלו וחפרו, חקרו היכו ועצרו אנשים, ורק בדרך מקרה הם גילו את ה"סליק" הראשון. הכיצד? הם ראו צינור והחלו לשפוך לתוכו מים. שפכו, שפכו והצינור אינו רווה… מסקנה: יש "משהו" מתחת לאדמה. מתוך 40 "סליקים" של נשק הם חשפו 33.
חברי יגור מתעדים את המורשת בסרטים, במסמכים, בעדויות מוקלטות, ומשמרים עדויות פיסיות כמו אותו "סליק" תת קרקעי שבו כלי נשק לרוב: רובים גרמניים ואנגליים, תת מקלעים, מרגמות, אקדחים, רימונים ועוד כהנה וכהנה כלי נשק (שאינם שמישים), אך הם ששימשו את חברי הקיבוץ ורבים נוספים. על כך סיפר גבי שנער, חבר הקיבוץ, בביקור מרתק ב"סליק" השמור ומוגן היטב!
ערב מורשת
היה זה ערב מורשת ייחודי בהשתתפות עשרות נשים וגברים. האירוע האחרון בחודש יוני שהוקדש לזכר אותה שנה סוערת, 1946: ליל הגשרים, אסון ה"י"ד באכזיב, הצלת שורדי השואה, מעצרם של ראשי הישוב העברי, הבריחה וההעפלה.
כה סמלי היה הדבר, שעל הפרשה הירצו תא"ל במיל, ד"ר אפרים לפיד, ראש מורשת ה"הגנה" ושירי ארליך, מנהלת מוזיאון הפלמ"ח. לפיד סיפר על תנועת המרי העברי, שהבריטים כה רצו למוטטה. לדבריו, "השבת השחורה" הייתה אירוע מכונן לא רק ליישוב העברי בארץ ישראל, אלא גם לאימפריה הבריטית! לפיד גם תיאר את אותה חשיפה מוקדמת שבה נקטה ההנהגה העברית כדי למנוע את המיבצע הבריטי.
שירי ארליך תיארה בדרך יצירתית את סיפורה של תנועת המרי העברי על היבטיה השונים, והקרינה בין השאר מקאמה שכתב נתן אלתרמן, "קרואי מועד" מתוך "עיר היונה". את ערב המורשת יזמו והפיקו יפתח שחר יעל רשף ס"ט וענת עוגן, חברי קיבוץ יגור.
הנעימו בשירה ובנגינה ענת ואלכס. בקהל נכחה גם יהודית יחזקאלי-גלילי בת 96 (בסוף יולי), חברת הפלמ"ח שחוותה את אירועי "השבת השחורה". לימים אף שירתה ב"מוסד" עם בעלה המנוח שלמה. כה סמלי!
זה המאבק, זו המורשת!
ראוי לציין, שבארכיון קיבוץ יגור יש הרבה מאוד חומרים על השבת השחורה ביגור 29.6.1946.
בכל מיני היבטים.
בקשות ו/או ביקורים יש לתאם עם נטע – 04-9848178
ביקור היו נדמה לי גם הרבה יוצאי ליטא. והיה משהו שאני הליטווקית וחברתה מילדות שהייתה חברת איילת השחר עד מותה סיפרו לנו,הדור השני על האירועים שהיו ביגוד ועל מעורבותן. אמי הייתה חניכת השומר הצעיר וממייסדות רמת השופט
פיסת היסטוריה קטנה גדולה. לספר ולשמר.