יום העטלף הבינלאומי • יונקים חשובים, מדבירים טבעיים ומרכיב מרכזי במערכת האקולוגית

(חי פה) – ב־17 באפריל מצוין ברחבי העולם יום העטלף, בעל החיים המכונף שסביבו נרקמו מיתוסים, פחדים ואגדות על יצורי לילה מסוכנים ומוצצי דם. בשנים האחרונות, ובעיקר מאז מגפת הקורונה, הפכה תדמיתם של העטלפים שלילית אף יותר. ברשות הטבע והגנים מבקשים לנצל את היום המיוחד כדי לשנות את התפיסה הציבורית, ולהזכיר כי העטלפים הם חלק חיוני מהטבע הישראלי, רחוק מאוד מהדימוי המאיים שנוצר סביבם.

המציאות רחוקה מהמיתוס: העטלפים הם מדבירים טבעיים, לא מפיצי מחלות

ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, מסביר כי רוב העטלפים בישראל ניזונים מחרקים או מפירות, ואינם מהווים סכנה ממשית לאדם: "עטלפי החרקים הם מדביר ביולוגי טבעי, הניזונים ממגוון חרקים, רבים מהם מזיקים לחקלאות או מטרד לאדם. המפגש בין עטלפים לבני אדם מועט מאוד, ולכן גם הפצת מחלות באזורנו נדירה ומוגבלת."

יונקים מעופפים: מי הם העטלפים באמת?

• העטלפים הם יונקים, לא ציפורים.
• בישראל חיים 33 מינים של עטלפים — חלק משמעותי ממגוון היונקים בארץ.
• בעולם מוכרים מעל 1,400 מינים, מה שהופך אותם לקבוצה מגוונת במיוחד.
• הם היונקים היחידים המסוגלים לעוף.
• רובם פעילי לילה ומשתמשים באקולוקציה — ניווט באמצעות קולות על־קוליים.

גודלם משתנה מאוד: עטלפי פירות יכולים לשקול כ־120 גרם, בעוד עטלפי חרקים קטנים שוקלים 2.5–3 גרם בלבד. בישראל נצפית רבייה בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, והגורים תלויים לחלוטין באמם בשבועות הראשונים.

עטלפי חרקים מול עטלפי פירות: תפקידים שונים בטבע

• עטלפי חרקים – ציידים יעילים של יתושים ומזיקים, תורמים לאיזון אקולוגי.
• עטלפי פירות – נפוצים יותר ביישובים, ניזונים מפירות מתוקים ומפיצים זרעים בטבע.

למרות סימני הלכלוך שהם עשויים להשאיר, הם ממלאים תפקיד חשוב בהפצת צמחים ובשמירה על מגוון ביולוגי.

איפה הם חיים? כמעט בכל מקום

עטלפים בישראל מתגוררים במערות, מבנים נטושים, חניונים ואף אזורים עירוניים. מושבות נמצאו גם בגבהים של החרמון. למרות שהם חמקמקים ופועלים בלילה, השפעתם על המערכת האקולוגית משמעותית.

ומה לגבי עטלפי הערפד? לא בישראל

מבין יותר מ־1,400 מינים בעולם, רק שלושה ניזונים מדם וכולם חיים אך ורק במרכז ודרום אמריקה. המיתוסים על ערפדים, דרקולה ויצורי לילה מוצצי דם נולדו בפולקלור האירופי והאסייתי, אך אינם קשורים כלל לעטלפים החיים בישראל.

ניטור, מחקר והצלה: כך רשות הטבע והגנים מגנה על העטלפים

הרשות מבצעת סקרים קבועים למעקב אחר מושבות עטלפים, באמצעות מכשירים המתרגמים את קולותיהם הייחודיים. כך ניתן לזהות מינים שונים ולעקוב אחר מצב האוכלוסייה לאורך זמן.

בנוסף, עם התגברות הבנייה בערים, הרשות מסייעת לרשויות מקומיות בטיפול נכון במפגשים עם עטלפים במבנים, תוך שמירה עליהם כחיות בר מוגנות.

רשות הטבע והגנים מזכירה: כל מיני העטלפים בישראל מוגנים על פי חוק. במקרה של מפגש עם מושבת עטלפים ניתן לפנות למוקד העירוני או למוקד רט"ג במספר 3639*.