(חי פה) – הנחיות פיקוד העורף מדגישות: בשטח פתוח, שכיבה על הקרקע מצמצמת דרמטית את הסיכון לפגיעה מרסיסים. בעת פגיעת רקטה או טיל בקרקע, אחת הסכנות המרכזיות היא פגיעה מרסיסים המתפזרים בעוצמה בעקבות הדף הפיצוץ. בעוד עמידה או ישיבה מותירות את הגוף חשוף למסלול המעוף של הרסיסים, שכיבה על הקרקע מצמצמת משמעותית את שטח החשיפה – ובמקרים רבים מצילה חיים.
קיבלתם התרעה בשטח פתוח ואתם רחוקים מהמרחב המוגן? אם אנחנו שוהים בחוץ בזמן ירי רקטות וטילים ואין מבנה בקרבתנו, יש לשכב ולהגן באמצעות הידיים על הראש. הסיבה: הקטנת הסיכוי שנפגע מרסיסים.
כאשר מקבלים התרעה על ירי רקטות וטילים בזמן שאנחנו שוהים בחוץ או בנסיעה ברכב, יש להיכנס מיד למבנה קרוב ואם ניתן, להיכנס למקלט או לעלות קומה בבניין ולהמתין על גרם חדר המדרגות. אבל אם אין מבנה בקרבת מקום, יש לשכב עם הבטן על הקרקע ולהגן על הראש עם הידיים. אם יש בקרבת מקום תלולית או מחסה, יש לשכב בתוכם.
למה דווקא לשכב? ההיגיון שמאחורי ההנחיה
לרוב ראשי הנפץ של רקטות וטילים יש מעטפת פלדה המתפרקת לרסיסים רבים בצפיפות גבוהה.
הרסיסים פוגעים ישירות בקרקע רק סמוך מאוד למוקד הפיצוץ, אך ככל שמתרחקים – מסלול הרסיסים נע באלכסון כלפי מעלה. המשמעות: מי שנמצא גבוה יותר, חשוף יותר.
שכיבה על הקרקע מקטינה את גובה הצללית של הגוף ומצמצמת את הסיכוי להיפגע. גם הקרקע עצמה מספקת הגנה טבעית, וכל בליטה – אבן שפה, תלולית, מעקה נמוך או תעלה – משפרת את רמת המיגון.
המספרים מדברים: פער עצום בסיכויי הפגיעה
על פי נתוני פיקוד העורף:
ככל שתהיו קרובים יותר לקרקע, כך הסיכוי שתיפגעו מרסיסים נמוך יותר. לכן, יש לשכב על הקרקע ולהגן על הראש עם הידיים עד להנחיה מפורשת מפיקוד העורף.
זכרו, הנחיות פיקוד העורף מצילות חיים
מה עושים בעת אזעקה בשטח פתוח?
- שוכבים מיד על הבטן
- מצמידים את הגוף לקרקע
- מגנים על הראש באמצעות הידיים
גם באירוע רב־משתתפים, ההנחיה זהה. אם לא ניתן לשכב בשל צפיפות או ישיבה קבועה, יש להתכופף ככל האפשר ולהגן על הראש.
התאמות לאנשים עם מוגבלות
אנשים שאינם מסוגלים לשכב על הקרקע, למשל משתמשי כיסאות גלגלים, צריכים להישאר בכיסא ולהגן על הראש בידיים. גם פעולה זו מפחיתה משמעותית את הסיכון.
ומה לגבי מבנים קלים?
אם מתקבלת התרעה בזמן שהייה במבנה קל (כמו מבנה יביל או מחסן) ואין מרחב מוגן זמין, יש לצאת מהמבנה, לשכב על הקרקע ולהגן על הראש.
