שלום בית • משימתם של בני הגיל השלישי | מיקי רודה – טור דעה

הימים קשים. דווקא בהם חשוב לפעול. בפרט, שיקום הלכידות המשפחתית היא מטרה שחשוב לקדם עוד לפני הבחירות. השיטה: מיתון התמיכה בגורמים קיצוניים, מלבי שנאה ומפלגים.

פילוג אינו תופעה חדשה. בשנות ה-50 התפלג הקיבוץ המאוחד. היו משפחות שהתפרקו והיו שעזבו כדי למנוע את השבר. מוקי צור איתו דברתי השבוע אומר שפילוג הוא לא "מחלה קיבוצית". למשל, יוצאי הלח"י, ארגון שבשיאו מנה פחות מאלף איש, נהגו לקיים שני טקסי זיכרון לאברהם שטרן (יאיר): האחד, של הזרם הלאומי-ימני בהנהגת יצחק שמיר וישראל אלדד, והשני, של הזרם המהפכני-שמאלי בהנהגת נתן ילין-מור. כפילות האירועים נמשכה כשלושים שנה!

להבנתי:

• פילוג הוא, חלקית, תוצאה של טראומות מודחקות שפתרונן הוא מעבר לכוחה של השיטה הדמוקרטית. למשל, מלחמות האזרחים ביוון וביוגוסלביה הן תוצאה של מתחים רדומים שכאלה.
• בעיני דוד בן גוריון, אתוס הממלכתיות כלל אחדות לאומית ומחויבות אזרחית עמוקה בנוסף לדמוקרטיה (בגרסתה הריכוזית).
• מנחם בגין האמין בממלכתיות בכל לבו אבל התנגד לריכוזיות והדגיש את שלטון החוק.

ומה המצב כיום?

הזהות האישית, האמונה הדתית, והעמדות הפוליטיות מתנגשים ויוצרים משבר משפחתי שהוא לא רק אידיאולוגי אלא גם רגשי.

בסקר שנערך באביב 2023 על רקע ההפיכה המשטרית, דיווחו שליש מהמשיבים על פגיעה ממשית ביחסים עם בני משפחה או חברים קרובים. באותה שנה דיווחה עמותת ער"ן על עלייה חדה בפניות על רקע חרדה חברתית ומשפחתית, הקשורה למצב הפוליטי.

מלחמת חרבות ברזל יצרה תחושה של אחדות גורל, אך במקרים רבים היא לא לוותה בפיוס אלא בהשתקת השיח.

נכון ל-2026, כ-15% מהנשאלים מדווחים שהנתק במשפחה הפך לכרוני.

חשוב להבין שבעוד שהשתקת השיח המשפחתי היא תגובה טבעית לעת הזאת, הבחירות עשויות להסתיים בניצחונו של מחנה אחד שיכפה ברית ייעוד, בלתי קבילה, על המחנה האחר. לטענת פרופ' ידידיה שטרן, המחנה שיפסיד יתקשה להיות שותף לברית גורל שהיא מרכיב חיוני בחוסנה של מדינת ישראל.
לכן, חשוב שכל משפחה מפולגת תעודד את חבריה להתמתן.
את היוזמה מתאים שייקחו על עצמם "זקני השבט".
מה דעתך?
מאחל ימים שקטים לכולנו!