(חי פה) – אנחנו עולים ויורדים במדרגות מדי יום, ממהרים ליעד הבא, כמעט מבלי להרים את הראש. אך יש מדרגות שנושאות עליהן לא רק צעדים, אלא זיכרון, היסטוריה ותקווה. מדרגות הנביאים בחיפה הן כאלה. הסרט „מדרגות התקווה“ מבקש לעצור את הרגע ולהזכיר: מאחורי האבן והשחיקה מסתתר סיפור של עיר שלמה.
חיפה – כלה של ים ושל תרבויות
חיפה של פעם הייתה עיר מפוארת, „כלה של הים“. עיר שבה יהודים וערבים חיו זה לצד זה, ילדים שיחקו יחד ללא חלוקה של זהות או דעה, ובתי כנסת פעלו בלב שכונות מעורבות, עד שהתושבים היהודים עברו להדר.
במרחב הזה עמד ארמון חורי המפואר, מוקף פרדסים ירוקים, סמל לעושר תרבותי ולחיים משותפים. היום, במקומו, מתנשא מגדל הנביאים, עדות חיה לשינויים שעברה העיר.

המדרגות כציר היסטורי
מלחמת העצמאות, תש"ח, טלטלה את חיפה. מדרגות הנביאים היו שחקן אסטרטגי בכיבוש העיר, ובמהלך השנים הפכו למרחב טעון בזיכרונות. ערבים רבים נמלטו, בתים הפכו לנכסי נפקדים, ואנשים שחוו את המאורעות נשאו עמם את הסיפור האישי אל תוך הסיפור העירוני.
סיפור אישי בתוך סיפור עירוני
בסרט נשזר סיפורו של וליד כרכבי, אדריכל השימור של עיריית חיפה. סיפור משפחתי שנוגע בלב ההיסטוריה: סבו, אליאס טיבי, בעל חנות לפורצלן, המשפחה שחזרה מלבנון מצאה שבביתם מתגוררים יהודים עם סטטוס של דיירים מוגנים ולא ניתן להוציא אותם ונאלצו למכור את בית חלומותיהם במחיר מאוד נמוך, בשל מצוקה כלכלית. זהו סיפור אחד מני רבים, שממחישים כיצד ההיסטוריה הגדולה חודרת אל חיי היומיום.
אמנות כפעולת שימור: יוסי קורי ו־Step In
מתוך המדרגות האלה צומחת תקווה חדשה. הארכיטקט ד"ר יוסי קורי הקים על המדרגות גלריה ייחודית בשם Step In – מרחב אמנותי פתוח המחייה את השכונה ואת סביבתה.
הגלריה מונעת מתפיסה אקולוגית ומקיימת: גינה, מערכת השקיה, תכנון מודולרי וחיבור עמוק למקום. על שער הגלריה צויר דמותו של חסאן שוקרי, ראש העיר המיתולוגי של חיפה, סמל לדו־קיום ולמנהיגות מקומית מתונה.

להיגמל מתרבות המחיקה
אחת ממטרות הגלריה היא שימור, לא רק של מבנים, אלא של זיכרון ותרבות. קורי מבקש להתמודד עם „תרבות המחיקה“, וליצור חלל מאפשר שבו כל אדם יכול להציג את המהות שלו. זהו מקום של חיפאיות, של רב־גוניות, של שוויונות ושל אמנות כגשר בין אנשים.
תקווה שחוצה מדרגות
„מדרגות התקווה“ אינו רק סרט על מקום, אלא על רעיון: למרות ההרס והכאב, אדם אחד שחולם, יכול לשנות את פני ההיסטוריה, בעיר ואפילו במדינה.
האמנות היא שפה אוניברסלית, גשר בין תרבויות, והגלריה על המדרגות מקבלת את כולם, בדיוק כמו חיפה עצמה.
החוזק של העיר, כמו של הגלריה, טמון ברב־גוניות, בשימור, ובתקווה שנולדת מכל צעד קטן.


כתבה נהדרת ומרגשת,רק חבל שהיא מלווה במוזיקה קודרת