העיקר הבריאות!
בארכיון העמותה לתולדות חיפה נמצא גיליון של עיתון "הארץ" מיום 17 בינואר 1927. תחת הכותרת: "בחיפה" הופיע לקט ידיעות קצרות. באחת מהן נכתב: "באסיפה הפומבית האחרונה של הדר-הכרמל הודיע האדון פבזנר, שהממשלה מסרה לוועד השכונה מגרש בן 10 דונם לבנות עליו בית-החולים 'הדסה'. סמוך למגרש זה, מגרש בשטח שישה דונם, שפיק"א נתנה לתכלית זו עוד קודם לכן. וכך יהיה גודל המגרש שעליו ייבנה בית-החולים 16 דונם. בניינו יעלה ל-10000 לירות-מצריות בערך. הולכות ונעשות ההכנות להתחלת הבניין". (מדובר במרכז הרפואי "בני ציון" דהיום ברחוב גולומב).
עד כאן הידיעה. שמואל-יוסף פבזנר כיהן באותה תקופה כיושב-ראש וועד הדר-הכרמל.
בעצם, באותה שנה שבה הוחלט להקצות מגרשים לבניית בית-החולים "הדסה", כבר פעל בית החולים הזה כחמש שנים בבניין אבן יפהפה עם מגדלון, קישוטים וגג רעפים. הוא שכן סמוך לבניין הטכניון בשכונת הדר. כתובתו כיום: רחוב שמריהו לוין 30.
מדובר בבניין משפחתו של סוחר עשיר ואיש ציבור יהודי מרוסיה, ששמו יהודה איתין. בספר "לטייל בחיפה בין כרמל לים", שאותו כתב חוקר תולדות חיפה, יעקב שורר, נמצא התיאור הבא:
הבניין נבנה בשנים 1919 – 1920. תיכנן אותו המהנדס גדליהו וילבושביץ, מי שפיקח קודם לכן על בניית הטכניון. בנו אותו טובי הבנאים היהודים של ארץ-ישראל. הם השתמשו בחומרי הבנייה הטובים ביותר. משפחת איתין לא זכתה להתגורר בבית שלה, ומאז 1922 ועד 1942 שימש הבניין תחילה כבית-החולים "הדסה", ואחר-כך כבית-החולים "רוטשילד". בתקופת המאבק נגד "הספר הלבן" הוא היה בית-החולים היהודי היחיד בחיפה. ילדים שניצלו מאוניית הגירוש "פאטריה" שפוצצה בנמל חיפה, הוסתרו בבית-החולים הזה. חלק מ"ילדי טהרן" שהגיעו במהלך מלחמת העולם השנייה, אושפזו בו. אגב: בבית החולים הזה טופל הצעיר יצחק רבין, שנפצע בתאונה עם האופנוע שלו, ובבית החולים הזה טופל משה דיין, לאחר שנפגע בעין שלו.
עוד בנושא בריאות
חזרה להקצאת שני המגרשים לבניית בית-החולים. לשם כך שוחחתי בזמנו עם פרופסור ניסים לוי. פרופסור ניסים לוי, רופא במקצועו, שהיה מנהל המכון למחלות קיבה ומעיים במרכז הרפואי "בני-ציון" בחיפה, הוא חוקר והיסטוריון ובר-סמכא לתולדות הרפואה בארץ-ישראל. הסיפור שהוא סיפר, מעניין: שני המגרשים האמורים שכנו בקצה המזרחי של שכונת הדר-הכרמל, לצד רחובות הרצל ויל"ג של היום.
תהו פרנסי הישוב היהודי: הייתכן לבנות בית-חולים בלב שכונה שמתפתחת והולכת? לא יכול להיות כדבר הזה! לכן, הם החליטו לבנות אותו מחוץ לאזור המאוכלס. כך נרכשו מגרשים במעלה הדרך לכרמל, היכן ששוכן כיום המרכז הרפואי "בני ציון", שקודם קראו לו "רוטשילד". הוא נחנך בשנת 1942. הבניין שברחוב שמריהו לוין המשיך לשמש את בית-החולים "רוטשילד" כבית-ספר לאחיות. כמו כן הופעלה בו מחלקת אשפוז לשעת-חירום. כל זאת עד מחצית שנות ה-50 במאה שעברה.
ומה עלה בגורל שני המגרשים ברחובות הרצל ויל"ג? פרופסור ניסים לוי סיפר שבמגרשים האלה ניבנו בתי-הספר "אליאנס" ("כל ישראל חברים") ו"נצח ישראל", וכן בית-הכנסת הגדול של חיפה. מזה שנים שוכנות בבניין בית הספר "כל ישראל חברים" לשעבר מרפאות של קופת החולים "מכבי".
ויש גם פרט פיקנטי. אחד מתוך שני המגרשים נתרם על-ידי הברונית עדה (אדלהייד) רוטשילד, אשתו של "הנדיב הידוע" הברון אדמונד רוטשילד. בתמורה לתרומה התנו הרוטשילדים תנאי: זכות קדימה לאשפוז תינתן לאיכרים של מושבות הברון. התנאי הזה הועבר לבית-החולים שנבנה בדרך לכרמל, אך לדברי פרופסור ניסים לוי, הרופאים לא מילאו את התנאי הזה, משום שהוא היה בעיניהם בלתי מציאותי, שהרי לדעתם אי אפשר היה להפלות בין החולים.
נשתה, נשתה לחיים…
השדכן המודרני, יוסף ליבר, מנהל משרד בשם: "המקשר בחיים", ומי שמעיד על עצמו שהוא המפורסם והידוע כשדכן הראשון בכל הארץ, המתנהל בהחלט בסודיות גמורה, ובעל קשרים טובים בכל חוגי הדתיים והחרדים בכל הארץ. השדכן המודרני יוסף ליבר יבקר בחיפה במשך יומיים בחודש נובמבר בין השעות 11 ל-1 ומ-4 עד 9 בערב במלון וקסלר, רחוב שפירא, טלפון: 3862.
למתעניינים בנושא, צר לנו לאכזב אתכם. אין צורך ללבוש מחלצות. השדכן הידוע הזה אומנם ביקר בחיפה, אבל היה זה בחודש נובמבר 1945. ידיעה על כך הופיעה בעיתון "הצופה" (בניקוד: הצפה").