(חי פה) – סך ההיטלים שניגבו ממיסוי רווחי יתר מנפט ומשאבי טבע בישראל הגיע עד סוף שנת 2025, ל־8.8 מיליארד שקלים, כך עולה מנתוני רשות המסים שפורסמו השבוע. מתוך הסכום הכולל, 7.3 מיליארד שקלים הוגדרו כהיטלים חלוטים, אשר הועברו לקרן לאזרחי ישראל בהתאם להוראות החוק.
עלייה בגבייה בשנת 2025
בשנת 2025 לבדה נגבו כ־1.3 מיליארד שקלים מהיטלים על רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע, זאת לעומת כ־1 מיליארד שקלים שנגבו בשנת 2024. מתוך סכום זה, כ־1.2 מיליארד שקלים הפכו לחלוטים, לעומת 1.4 מיליארד שקלים בשנת 2024.
בראייה רב־שנתית, נמשכת מגמת העלייה: בסוף 2023 הסתכמו ההיטלים שנגבו ב־6.55 מיליארד שקלים, בסוף 2024 ב־7.5 מיליארד שקלים, וכאמור, בסוף 2025 כבר עמד הסכום על 8.8 מיליארד שקלים.
מהו היטל חלוט?
ברשות המסים מבהירים כי היטלים שאינם חלוטים נגבים במהלך שנת המס כמקדמות או כניכוי במקור, וטרם נקבע סופית גובהם. לאחר הגשת הדוחות השנתיים וחישוב ההיטל הסופי, הופכים ההיטלים, כולם או חלקם, לחלוטים. היטלים חלוטים נגבים על בסיס דוחות שנתיים של בעלי זכויות נפט ומשאבי טבע או בעקבות שומות סופיות.
העברת הכספים לקרן לאזרחי ישראל
רשות המסים מעבירה אחת לרבעון את כלל ההיטלים שנגבו, חלוטים ושאינם חלוטים, לחשב הכללי במשרד האוצר. החשב הכללי מנהל את ההיטלים שאינם חלוטים בקרן לתקופת ביניים, ועד להפיכתם לחלוטים. ההיטלים החלוטים, בצירוף רווחי ההשקעות או בניכוי הפסדים, מועברים אחת לרבעון לקרן לאזרחי ישראל, לאחר המרתם למטבע חוץ.
השקעה לדורות הבאים
ההיטלים נגבים בהתאם לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, הקובע כי הכנסות אלה ינוהלו במסגרת קרן לאזרחי ישראל. מטרת הקרן היא לנהל את הכנסות המדינה ממשאבי הטבע בראייה כלכלית ארוכת טווח, להשאת רווחים ולשמירה על נכסי הציבור לדורות הבאים.
בנוסף להיטלים אלה, משלמים בעלי זכויות נפט ובעלי זכויות לניצול משאבי טבע גם מס הכנסה ותמלוגים, אשר מוזרמים ישירות לתקציב המדינה השוטף.