(חי פה) – השימוש באור כחול מהבהב על כלי רכב נתפס בעיני הציבור כסמל לסמכות, חירום וביטחון. אך בפועל מדובר באמצעי המותר לשימוש רק לאחר קבלת היתר מיוחד ורק למספר מצומצם מאוד של גורמים. נוהל רשמי של משרד התחבורה, שעודכן במאי 2023, מפרט מי זכאי לקבל היתר כזה, באילו תנאים, ומהן החובות החלות על הנהגים והארגונים.
על פי תקנות התעבורה, חל איסור מוחלט על שימוש באור מהבהב או בסירנה אלא אם ניתן לכך היתר מפורש מרשות הרישוי, לאחר אישור ועדה משותפת למשרד התחבורה ולמשטרת ישראל. ההיתר ניתן אך ורק לרכב שמוגדר כ"רכב ביטחון", ורק כאשר השימוש נדרש לצורך הצלת חיים, ביטחון המדינה או קבלת החלטות הרות גורל במצבי חירום.
לאחרונה עלה לכותרות שמו של ראש עיריית קריית מוצקין, ציקי אבישר, בטענות שלפיהן עשה שימוש בצ’קלקה בניגוד לחוק. עם זאת, בדיקה מעמיקה של הנושא מעלה תמונה שונה: אבישר אינו עושה שימוש בצ'קלקה מתוקף תפקידו כראש עיר, אלא במסגרת פעילותו ההתנדבותית, לאחר שנידב את רכבו הפרטי למשמר האזרחי ולכיתת הכוננות של תחנת זבולון. במסגרת זו, ובהתאם לנהלים החלים על פעילות מבצעית והתנדבותית, הותקנה הצ’קלקה לצורכי סיוע וביטחון, ולא לשימוש אישי או מינהלי והיא הותקנה לתקופה מוגבלת.
מי יכול לקבל היתר?
על פי נוהל משרד התחבורה, היתר לשימוש ברכב עם אור כחול מהבהב, ניתן רק לבעלי תפקידים בכירים שנוכחותם הדחופה באירועים חריגים נחשבת חיונית, ושעיכוב בהגעתם עלול לגרום לפגיעה בנפש, ברכוש או בביטחון המדינה.
בין הזכאים להיתר, בכפוף לאישור ועדה ייעודית, נמנים: נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וסגני שרים, יו"ר הכנסת, ראש האופוזיציה, נשיא או נשיאת בית המשפט העליון, ראש השב"כ, מנכ"ל משרד הביטחון, ראש המטה לביטחון לאומי, ראש רשות החירום הלאומית, הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, קצין הכנסת, יו"ר ועדת החוץ והביטחון וכן רב הכותל והרב הראשי של עיריית ירושלים.
לצד רשימה זו, הוועדה מוסמכת לאשר בקשות נוספות אך רק במקרים חריגים שבהם מתקיימים במלואם, תנאי החיוניות, הדחיפות והסיכון הממשי הנובע מהיעדר נוכחות בעל התפקיד.
לא אוטומטי – כך נראה תהליך האישור
הבקשה להיתר מוגשת על ידי הגוף המבקש, באמצעות ממונה בכיר מטעמו, וכוללת פירוט מלא על התפקיד, הצורך המבצעי והנימוקים. הבקשה נבחנת תחילה באופן מנהלי ולאחר מכן מובאת לדיון בוועדה משותפת של משרד התחבורה, אגף התנועה במשטרה ואגף הביטחון, החירום והסייבר. הוועדה מתכנסת לפי הצורך (לפחות פעם בשנה), רשאית לזמן נציגים, לדרוש מסמכים תומכים ומקבלת החלטה ברוב קולות. במקרים חריגים ניתן גם היתר זמני, לתקופה של עד שלושה חודשים.
היתר שניתן תקף בדרך כלל ל־24 חודשים, והוא מוגבל לרכב מסוים ומספר רישוי מסוים.
מה מותר ומה אסור לנהג עם אור כחול?
גם לאחר קבלת ההיתר, השימוש באור כחול מהבהב כפוף למגבלות נוקשות ואינו חופשי. הנהג רשאי להפעיל אור כחול וסירנה אך ורק בעת מילוי תפקיד חיוני ודחוף, נאסר עליו לעשות בהם כל שימוש לצרכים פרטיים. גם במצבים שבהם החוק מאפשר חריגה מכללי התנועה, חלה עליו חובת זהירות מוגברת.
הנהג מחויב לעבור הדרכה ייעודית וריענון שנתי, לחתום על התחייבות אישית ולעדכן בדיווח על כל נסיעה מבצעית. ההיתר והמסמכים הנלווים חייבים להימצא בכל עת ברכב, ופנס כחול נייד (“כובע”) חייב להיות מוסתר כאשר אינו בשימוש. שימוש החורג מהכללים או נעשה שלא כדין נחשב עבירה, ועלול להוביל לשלילת ההיתר ולהטלת סנקציות נוספות.
אחריות כבדה גם על הארגון
האור הכחול אינו "קיצור דרך" בכביש אלא כלי חירום חריג, שמותר לשימוש רק במצבים קיצוניים ועל ידי בעלי תפקידים מוגדרים היטב. משרד התחבורה מדגיש כי כל חריגה מהנוהל פוגעת באמון הציבור ועלולה לסכן חיים.
מעיריית קריית מוצקין נמסר לחי פה:
"ראש העיר נידב את רכבו הפרטי למשמר האזרחי ולכיתת הכוננות של תחנת זבולון במשטרת ישראל. ניר ג׳מבר, מפקד התחנה, הוא שיזם את התקנת הצ׳קלקה והנפיק את האישור שתוקפו עד יום 1/7/26. לכן, עוול בלתי רגיל הוא להכפיש את ראש העיר ולהציגו כמי שמצפצף על החוק. זה הרי אבסורד גמור.
הצ׳קלקה לא הותקנה על רכבו של ראש העיר מתוקף תפקידו כראש עיר, אלא מתוקף התנדבותו בחירום. ולכן ועדת הפנס הכחול, בכלל אינה רלוונטית. בוודאי לא בכל הנוגע לאחריותו של ראש העיר.
בדיוק מהטעם הזה ובשל פרסומים חסרי אחריות שהופצו בעידודם של מבקשי רעתה של העירייה וראש העיר. משטרת ישראל, בצעד חריג, התנצלה בפני ראש העיר על אי ההבנה שקרתה.
וטוב שיעשה כך כל מי ששגה ופרסם לשון הרע לשווא. כמובן, כנגד כל מי שפרסם או יפרסם לשון הרע בנושא, ינקטו צעדים משפטיים. ובצדק גמור".
ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה.