מנהג כפרות בתרנגולות הוא נלוז ומיותר, גורם צער לתרנגולות המסכנות שמוחזקות בתנאי חום רעב צמא והפחדה, ויותר מכל מקבע המנהג סוג של פגאניות וחוסר חמלה לחלש. יש חלופות של תרומת כסף וכן המלצות של חכמים בתורה ורבנים המתנגדים למנהג.
עשו ככל יכולתכם כדי לקדם את סילוקו מהמרחב הציבורי וממה שרוצים להגדיר כיהדות כי יותר מכל זהו מנהג אכזרי ומבייש את מבצעיו.
בהזדמנות זו אני רוצה לציין כי מנהגה של העירייה מדי שנה להציג תמונות של מבצעי הכפרות האכזריות בתרנגולות בפראבדונט ובפרסומי העירייה הם פגיעה חמורה ברגשותיהם של האנשים שחומלים על חיות והדבר משתווה לפגיעה ברגשותיהם של אנשים דתיים שהעירייה כל כך מתחשבת בהם. אין מקום להצגת תמונות אכזריות ופסולות אלו המעודדות התעללות בחיות ובחלשים בכלל עבור מניעים אגואיסטים ופחדים קמאיים.
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340, … 25,00.html" onclick="window.open(this.href);return false;
http://cafe.themarker.com/topic/2369162/" onclick="window.open(this.href);return false;
לכבוד
עו"ד יונה יהב
ראש העיר חיפה
ראשית עלי לאחל שנה טובה לך.
שנית, בימים שבין כסה לעשור נהוג בשוק תלפיות מנהג הכפרות.
אני מתריע מדי שנה התופעה חוזרת על עצמה
ואודה באם אחת ולתמיד היא תיפסק.מדובר במינהג הכפרות
מנהג הכפרות כידוע לך זה שחיטת תרנגולות והוצאתם להורג לעיני כל ובצורה סאדיסטית ומעוררת סלידה בלב כל בן תרבות אפילו בקרב החוגים החרדיים מתעוררת מחשבה שניה האם זה הדבר הנחוץ היום ולהחליפם במתן בסתר.
מנהג הכפרות –עם כל הכבוד- מקומו לא בפרהסיה זה מעורר חלחלה ובצורה מוסוות גורם לאלימות. מדובר ממש ברצח של תרנגולות שאינן יכולות אפילו לבקש רחמים .
הנני מתריע כל פעם מחדש על הלכלוך, הזוהמה, הצחנה והמחזות
המזוויעים של עופות שחוטים ואין צורך לפרט מה הם גורמים.
היום כאשר אנו עומדים בתוך האלף השלישי בשוק וסביבתו מזכירים
את ימי הביניים החשוכים ,כאשר עופות נשחטים ונמרטים לעיני כל.אם רוצים לקיים מצוות כפרות -בבקשה-אך לא בשוק תלפיות ובפרהסיה
בלילה המקום שורץ ליכלוך, סרחון, ונוצות והסביבה סובלת.
איכות החיים ואיכות חיי העופות בסכנה מתמדת בימים שבין ראש השנה ליום כפור.
אסיר תודה אהיה לך באם תאסור בצורה מוחלטת את מינהג
הכפרות בשוק תלפיות ולהעביר למקום אחר.
בברכה
אליעזר הברמן
יו"ר ועד שכונת יל"ג-הדר
הפולמוס על המנהג
http://he.wikipedia.org/wiki/" onclick="window.open(this.href);return false;כפרות
על המנהג להשתמש בתרנגול לטקס זה, ניטש פולמוס נוקב. כשהגיע הרשב"א לעיר מסוימת ביטל את המנהג, למרות שהמנהג היה נהוג בה מימי רב האי גאון, זאת משום שסבר שהמנהג הוא "מדרכי האמורי", כלומר מקורו בעבודה זרה או אמונה טפלה שמקורה אינו יהודי. התנגדות נוספת למנהג הייתה מצד דמיונו להקרבת קרבן, מה שאסור מחוץ לבית המקדש. על פי טעם זה היו שרצו גם לאסור את התרנגול לאכילה כי החשיבו אותו כ"קודשים בחוץ" (קורבנות שנשחטו מחוץ לבית המקדש).
רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך, טען בתוקף כי יש לבטל את המנהג, למרות שבדרך כלל צידד במנהגים והלכות שהגיעו מעולם הקבלה והמיסטיקה. על כך כתב (אורח חיים, סימן תר"ה) "וכבר טרחו גם בדורות שלפנינו לבטלן, ולא עלתה בידן, כי ההמון דבוק בזה כמו על מצות אתרוג ועוד יותר." רבי יוסף קארו ואחרים התנגדו למנהג גם בשל החשש שמא החיפזון בשחיטת התרנגולים בערב יום הכיפורים יגרום לפגם בכשרות שלהם.
לעומתו, רבי משה איסרליש (הרמ"א), בהסתמך על מסורת אשכנז מבית מדרשם של בעל הטורים ואביו הרא"ש, הגן על מנהג זה. גם האר"י היה נזהר לקיים מנהג זה ואף הוסיף עליו פרטי הלכות. במהלך השנים הביקורת על המנהג שככה ואף הושתקה. דוגמה לכך היא צינזור של הכותרת לסימן המדבר על מנהג זה ב"שולחן ערוך" (אורח חיים סימן תר"ה), שבדפוס הראשון כללה ביטוי חריף נגדו ("מנהג כפרות בערב יום כיפור מנהג של שטות הוא"), והסבתה לכותרת סתמית ("מנהג כפרות בערב יום כיפור"). התימנים אינם נוהגים מנהג כפרות כלל, והרמב"ם לא הזכירו. לדעת הרב שניאור זלמן מלאדי, בשלחן ערוך הרב מנהג הכפרות הוא מנהג נכון, אך החיזור אחר תרנגול לבן הוא ממנהגי האמורי, ועל כן במנהג עצמו אין שום פסול, אלא בחיזור אחר תרנגול לבן דוקא[1].
בשנים האחרונות נמתחת ביקורת מכיוון אחר – אגודות צער בעלי חיים מוחות נגדו על שום הצער הנגרם לתרנגולים, וישנם רבנים שהצטרפו לקריאה להחליף את התרנגולים בכסף. בין היתר אמר הרב חיים דוד הלוי, מחבר קיצור שולחן ערוך מקור חיים:
"ולמה צריכים אנו דווקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי חיים, ללא כל צורך, ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלוקים חיים"
– שו"ת עשה לך רב ג עמוד סז
גם הרב המקובל יצחק כדורי אמר בשנת תשס"ב כי יש להעדיף תרומה לעניים עקב צער בעלי חיים, שהוא איסור מן התורה, ובעיית הכשרות. הרב פנחס זביחי, מחבר "עטרת פז" מתנגד אף הוא מהטיעון שאין למנהג שורש בש"ס. הרב שלמה אבינר כתב כי לנוכח בעיות כשרות וצער בעלי חיים, ולאור דברי כל הרבנים שלעיל, יש להמליץ ולהעדיף לעשות כפרות על ידי כסף. [2]
המעבר לשימוש בכסף הוביל מוסדות רבים לפזר קופות צדקה בימים הנוראים בבתי הכנסת הקוראים לתרום להם בעין יפה תחת הכותרת "פדיון כפרות".
עוד על כפרות וההחלופות הצמחוניות, על ביקורתם של חכמי תורה ורבנים על הנושא שהוגדר בפיהם מנהג אמורי (כדרכי הגויים עובדי האלילים) וכפסול על חשש מטריפה:
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1220914" onclick="window.open(this.href);return false;
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9876" onclick="window.open(this.href);return false;
http://www.hofesh.org.il/articles/chagi … yucky.html" onclick="window.open(this.href);return false;
http://cms.education.gov.il/EducationCM … aparot.htm" onclick="window.open(this.href);return false;