(חי פה) – דווקא בשעה שהמציאות הביטחונית בצפון עדיין רחוקה מלהיות מאחורינו, התכנסו היום (חמישי 25/12/25) באקדמית גורדון בחיפה מקבלי החלטות, אנשי חינוך ומובילי מדיניות, כדי לשרטט כיוון ברור לעתיד. חינוך כבסיס לשיקום, לצמיחה ולחיזוק החברה בצפון.
תחת הכותרת "משיקום לצמיחה" נערך כנס שעסק בתפקידו המרכזי של החינוך בהחזרת המפונים, ביצירת יציבות אזרחית ובמשיכת תושבים חדשים לאזור. בכנס השתתפו השר זאב אלקין, ראש עיריית חיפה יונה יהב, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך ד"ר אורנה שמחון, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, ומכובדים נוספים.
הדיונים עסקו באתגרים החריפים שנוצרו בעקבות המלחמה, בצרכים שעלו מן השטח, ובתוכניות האסטרטגיות לשנים הקרובות ובראשן תוכנית רב שנתית מקיפה שגובשה במחוז הצפון, הכוללת תקציבים ייעודיים, חיזוק כוח האדם, מענים רגשיים ושדרוג תשתיות חינוך. המסר המרכזי שחזר לאורך היום כולו היה חד וברור, החינוך אינו רק שירות אלא עוגן לאומי, מנוע צמיחה וכלי מרכזי לעיצוב עתידו של הצפון.
השר זאב אלקין: "צריך לשנות מציאות לא רק לשקם את מה שנהרס"
השר זאב אלקין, שר במשרד האוצר, הציג את התפיסה הממשלתית לשיקום אזור הצפון וקו העימות, והדגיש כי מדובר בתוכנית רחבה שאינה מסתפקת בשיקום נזקי המלחמה, אלא שואפת לייצר תנופת פיתוח ארוכת טווח. לדבריו, המדינה מובילה השקעה כוללת של כ-12 מיליארד שקלים בחמש השנים הקרובות, בתחומים מרכזיים ובהם חינוך, חקלאות, תיירות ופיתוח כלכלי. "המטרה היא לא להחזיר את המצב לקדמותו אלא לייצר צמיחה אמיתית", אמר. בהקשר זה ציין כי תחום החינוך זוכה למקום מרכזי במיוחד, ולכן הוקדש לתחום זה תקציב ייעודי של כמיליון וחצי שקלים.
אלקין התייחס גם להקמת אוניברסיטה בקריית שמונה, מהלך שלדבריו צפוי לשנות את פני האזור כולו: "קריית שמונה תהפוך לעיר אוניברסיטאית וזה שינוי דרמטי שימשוך צעירים, משפחות, תעסוקה ויזמות".
בהמשך דבריו התייחס לחשיבות השיח הציבורי סביב הצפון: "כשמדברים רק רע אף אחד לא בא להשקיע, לא בעסקים ולא במגורים. אבל כשבוחרים לראות את חצי הכוס המלאה, אפשר לשנות מציאות". כדוגמה הביא את היישוב שלומי, הסמוך לגבול לבנון, שבו לדבריו חזרו למעלה מ-100% מהתושבים ואף הצטרפו משפחות חדשות. "זה לא קרה בגלל תקציב מיוחד, אלא בגלל הנהגה שהחליטה לשנות את המציאות ולשדר אמונה. הצפון צריך להאמין בעצמו ואנחנו צריכים לתת לו את הכלים לכך".
יפה בן דוד: "בלי עובדי ההוראה המדינה הייתה משותקת"
יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, נשאה דברים נוקבים וטעונים, והדגישה כי אי אפשר עדיין לסכם את המלחמה בצפון משום שהיא טרם הסתיימה. לדבריה, בתקופה הקשה הזו, מי שהחזיקו את המערכת ואת החברה היו עובדי ועובדות ההוראה.
"בלי העוגן והיציבות שהם נתנו המדינה הייתה משותקת", אמרה. בן דוד שיבחה במיוחד את עבודתה של מנהלת מחוז צפון, ד"ר אורנה שמחון, וציינה את בקיאותה המלאה במתרחש בשטח: מספרי תלמידים, מורים, אזורי פינוי וצרכים משתנים. "היא לא חיכתה שמישהו יכין לה נתונים היא יצרה מיפוי בעצמה, עם ידע ויכולת שאפשרו פעולה מהירה".
עם זאת, בן דוד הביעה ביקורת חריפה על התנהלות המדינה, בכל הנוגע לתגמול אנשי החינוך. לדבריה, לא ניתן מענה הולם למסירות יוצאת הדופן של המורים, שחלקם עזבו את בתיהם ונסעו עד אילת, כדי ללמד תלמידים מפונים. "אם המדינה באמת מעריכה את המסירות היא חייבת לתגמל בהתאם. אחרת עדיף כבר לא לתת כלום".
עוד חשפה כי המערכת מתמודדת עם מחסור של אלפי מורים, וכי נרשמה עלייה חדה ברמות האלימות במסגרות החינוך. לדבריה, גם תלמידים שלא נהגו באלימות בעבר, מגלים כיום התפרצויות קשות, ולעיתים גם הורים מחזקים התנהגות זו כאשר הם פונים למורים בצורה לא מכבדת. "כשתלמיד רואה את ההורה שלו צועק על המורה, הוא מחקה את זה", הדגישה.
בן דוד הציגה שורת דרישות להסכם עתידי: הגדלת שעות העבודה מהבית, צמצום מספר התלמידים בכיתה ל- 19–20, תמרוץ משמעותי שימשוך אנשי חינוך איכותיים, ועיגון תקנוני של שעות פנייה מסודרות להורים, כדי למנוע פניות בלתי פוסקות בשעות הערב והלילה. היא גם ציינה כי מנהלים ומחנכים רבים פרשו מוקדם מהמערכת בשל שחיקה, חוסר הערכה והיעדר תמריצים.
יונה יהב: "טוב שסוף סוף חיפה לא מודרת, החינוך הוא העוצמה שלנו"
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, בירך על עצם קיומו של הכנס בעיר ואמר כי לראשונה מזה זמן רב מורגש שחיפה אינה מודרת מהשיח הלאומי. "טוב שכך", אמר, "חיפה חייבת לקבל מקום, והאזור כולו חייב לקבל מקום".
לדבריו, הבחירה לעסוק דווקא בחינוך היא הבחירה הנכונה ביותר: "החינוך הוא העוצמה של החברה שלנו. אם נחזק אותו נחזק את הכול". יהב הביע תקווה כי הדיונים וההחלטות שהתקיימו בכנס יובילו להעמקת ההשקעה במערכת החינוך בעיר ובצפון כולו, ולחיזוק החוסן החברתי והקהילתי.
יעקב חגואל: "זה אתגר ציוני מהמעלה הראשונה"
יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית הלאומית (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)
יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, שיבח את מכללת גורדון על היוזמה והאחריות שלקחה על עצמה, בקיום הכנס. לדבריו, מדינת ישראל והעולם היהודי כולו מצויים, בשנתיים האחרונות, במשבר עמוק ובצפון הדבר מורגש ביתר שאת.
"לקחת משבר ולהפוך אותו להזדמנות זו שליחות", אמר. "השאלה היא איך מפתחים את הצפון, איך מביאים לכאן אוכלוסיות חדשות, ואיך מייצרים עתיד". חגואל הביע אמון בכך שבתוך חמש עד עשר שנים ייראה בצפון שינוי משמעותי: יותר תושבים, יותר שמחה, יותר מקורות תעסוקה ופרנסה. "אני מאמין בצפון. זה אתגר ציוני מהמעלה הראשונה".
ד"ר אורנה שמחון: "החינוך הוא אבן היסוד של החברה הישראלית"
מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, ד"ר אורנה שמחון, הציבה את מערכת החינוך בלב העשייה הלאומית. לדבריה, מאז תחילת הלחימה פונו כ-16 אלף תלמידים, והמערכת נדרשה להעניק להם מענים חינוכיים ורגשיים בכל רחבי הארץ.
"לאחר מכן נדרשנו גם לשקם מוסדות חינוך שנפגעו, להחזיר מורים, למשוך מורים חדשים ולבנות מחדש קהילות". לדבריה, כל זאת התאפשר בזכות שמונה החלטות ממשלה בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים, ובהמשך החלטה נוספת בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקלים נוספים.
התקציבים מיועדים למענים רגשיים, לחיזוק כוח האדם, לשדרוג מבנים, לצמצום פערים לימודיים, להחזרת תוכניות מצוינות שנפגעו במלחמה ולהקמת מסגרות ייעודיות למצטיינים. "כל התוכנית הזו נועדה להצמיח את הצפון", הדגישה.
את דבריה סיכמה במשפט שהפך לרוח הכנס כולו:
"אנחנו מאמינים שבזכות החינוך התושבים חזרו לצפון, בזכות החינוך הם יישארו בצפון ובזכות החינוך יגיעו גם תושבים חדשים"