לרגל יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים החל היום (שלישי 25.11.25), מפרסם המרכז הרפואי רמב"ם, המטפל באוכלוסייה של כ-2 מיליון מתושבי צפון ישראל, נתונים מדאיגים על היקף התופעה: יותר מ־80 נשים שטופלו בבית החולים מאז תחילת 2025 זוהו כמי שנמצאות במעגל האלימות. הנתון, המתבסס על מקרים שאותרו עד חודש אוקטובר בלבד, משקף רק חלק מהמציאות הקשה שאנשי המקצוע ברמב"ם מתמודדים איתה מדי יום ומדגיש את החשיבות הקריטית של זיהוי, דיווח וטיפול מוקדם בנפגעות אלימות.
"אלימות אינה מבחינה בין מגדרים ומגזרים"
שגית זאבי, מנהלת השירות הסוציאלי ברמב"ם, מתארת את מורכבות המציאות בשטח: "אלימות היא בעיה חוצת גבולות, מגדרים, מגזרים, תרבויות ואמונות. הנשים שאנו פוגשים מגיעות מכל קצוות החברה הישראלית, אך חולקות מציאות כואבת. תפקידנו הוא לזהות את סימני המצוקה ולהושיט יד לפני שיהיה מאוחר מדי."
ברמב"ם מדגישים כי חלק משמעותי ממקרי האלימות נחשף דווקא במפגש הרפואי, לעיתים לראשונה.
יום עיון ברמב"ם: אלימות, רשתות חברתיות וטראומה
במסגרת יום המודעות, התקיים בבית החולים, רמב"ם, יום עיון מקיף בנושא אלימות כלפי נשים. את האירוע פתחו ד"ר ורדית גפשטיין, יו"ר הוועדה המוסדית לאלימות במשפחה, ועו"ס זאבי.
- עו"ס סברין אסדי, מרכזת תחום האלימות בשירות הסוציאלי, הציגה מחקר על האופן שבו נשים נפגעות אלימות מציגות את עצמן ברשתות החברתיות, ועל המורכבות שהעידן הדיגיטלי מוסיף להתמודדות.
- עו"ס סנדרה אבו חמוד הציגה מבט מעמיק על הפרעת דחק פוסט טראומטית – PTSD, בקרב חיילים והשפעותיו הישירות על חיי הזוגיות והמשפחה.
במוקד: העלייה החדה בתופעת סמי האונס
חלק מרכזי מיום העיון ברמב"ם, הוקדש לאחת התופעות המדאיגות ביותר בשנים האחרונות, שימוש בסמי אונס בברים ומועדונים ולתהליך הטיפול בהן ובממצאים היכולים לסייע במיצוי הדין עם התוקפים.
לימור אייזנבוד, מנהלת בית המרקחת ברמב"ם, הציגה סקירה מקיפה של סמי האונס הקיימים, תסמיניהם והסכנות הטמונות בהם.
אופיר שטוי, נפגעת סם אונס ומייסדת עמוד הפייסבוק "הכל רק לא לשתוק", שיתפה את סיפורה האישי בפני המשתתפים.
הסמים הללו, המוחדרים לרוב למשקאות ללא ידיעת הקורבן, גורמים לירידה ביכולת ההתנגדות לצורך ניצול ופגיעה מינית, ערפול הכרה, ישנוניות ולעיתים לחוסר מוחלט בזיכרון האירוע.
"התמודדות כפולה: התקיפה – והפער בזיכרון"
עו"ס זאבי מתארת את הקושי הייחודי שעמו מתמודדות נשים שנפגעו מסם אונס: "מדובר בטראומה כפולה, גם התקיפה עצמה וגם חוסר היכולת להגיב או לזכור מה שאירע. יש מחסור גדול בידע לגבי נהלי הטיפול לאחר האירוע, וזה עלול לשלול מהקורבנות את ההזדמנות לאסוף ממצאים."
לדבריה, קיימות בדיקות שיכולות להיות קריטיות בהמשך:
- דגימת שיער – לזיהוי חשיפה לסם
- בדיקות פורנזיות נוספות – שיכולות לסייע בזיהוי במקרים מסוימים
זאבי מסכמת: "לכל אישה יש את הזכות לבחור כיצד לפעול, אבל המערכת הרפואית חייבת להעניק לה את האפשרות והמידע בתוך חלון ההזדמנויות הקצר שעומד לרשותן".