מהפכה בצלחת • הכירו את דגי העתיד של ישראל

מבוסס על תחקירים ארוכים לאורך השנים.

תושבי חיפה והסביבה עדים בשנים האחרונות לתופעה מעניינת המתרחשת בים התיכון: הגעתם של יצורים ימיים חדשים, רבים מהם מהגרים מים סוף או ממקומות אחרים בעולם. שינוי דרמטי זה בא לידי ביטוי במיוחד באזור שובר הגלים החדש של נמל המפרץ, המכונה גם "הנמל הסיני".

הנמל הסיני: כתם נופי ו"מרכז קניות ימי", אף על פי שרבים מתחו ביקורת על שובר הגלים בטענה שהוא מהווה "כתם על הנוף", יש להכיר בכך שבזכותו הים באזור הקריות והמפרץ, נקי הרבה יותר והחיים חזרו לסדימנט החולי.

מעבר לניקיון, השובר הפך למעין "קניון ענק" או "סופרמרקט מושלם" ליצורי ים, הן מקומיים והן מהגרים. בעודנו מכירים מינים יומיומיים מוכרים כמו בורים (מבריכות או מהים), ספרוסים (המכונים סרגוסים), פרידות, לוקוסים למיניו, מושטים, קרפיונים, דניס, לברק וסלמון, העניין המרכזי הוא במינים החדשים שהגיעו..

הפנים החדשות של הים התיכון המינים החדשים כוללים דגים בעלי ערך מסחרי וקולינרי

דג העטלף: (פולש/מהגר) זהו דג מוזר שנצוד בשובר, מול חיפה באזור מרידיאן וכן באשקלון. דג זה, המהגר מהאוקיינוס ההודי, כשר וטעים מאוד ומצוין כשמן דג. דרכי הבישול המומלצות לו הן טיגון.

בינתן פורסקל– דג זה הוא התאום והמחליף של דג הברבוניה המוכר. הוא מצוי בחול החופים ועל
הקרקעית החולית של שובר הגלים.

דג תוכי (צבע טורקיז): מין חדש יחסית בים התיכון המוכר לנו מים סוף. הוא בעל שיניים גדולות
דמויות מקור וצבע טורקיז. דג זה כשר למאכל והוא גם כן מתפשט בשובר הסיני. הוא קיים בארץ כבר
כמה שנים דרכי הבישול המומלצות הן טיגון או בישול.

סילגו מקארוני ("דג טלוויזיה"): דג שקיף, ולכן זכה לכינוי "דג טלוויזיה". ניתן להכין ממנו: קציצות או לטגן אותו.

דג גממית ים סופית: בעל ערך מסחרי נמוך, אך על פי מידע, טוחנים אותו ומכינים ממנו קציצות,
שנמצאו טעימות.

זהירות: דגים ארסיים ורעלנים בצד הדגים הכשרים והטעימים, חשוב להכיר את המינים הארסיים המצויים באזור

דרקון העכבישי ("ברואולי") – זהו דג ארסי בשל הארס המצוי בקוץ שלו. הוא כמעט ולא מוכר פרט
לדייגים המכנים אותו דג דרקון העכבישי ("ברואולי"). דג זה חפור בקרקע חולית או בוצית, ונראה במפרץ עכו, בחופי חיפה ובשובר הסיני. הוא כשר למאכל, אך יש לקצוץ את קוציו בזהירות ולהשליכם הרחק מכל אדם. דרך הבישול היא טיגון, אם כי הוא נדיר ולא מומלץ לוותר עליו אם מוצאים אותו.

זהרון הדור – דג זה כבר הכה הדים רבים באמצעי התקשורת. דג זה הוכרז ככשר על ידי הרבנות לפני
מספר שנים. הבעיה המרכזית בו היא קוציו הארסיים המזיקים מאוד. פגיעה מהקוצים מחייבת הגעה
מיידית למיון.

כללי זהירות מפני ארס דג הזהרון ודגים ארסיים אחרים

הארס של דג הזהרון, כמו גם של דגים ארסיים אחרים, נשאר פעיל עד 48 שעות לאחר מותו של הדג. לכן, אסור בשום אופן לגעת בדגים ארסיים הנפלטים לחוף. מקרה שתועד, בו אדם נפגע רק משום שבעט בדג מת על החוף כדי להשליכו חזרה לים.
בנוסף, חשוב לדעת שדגים הנפלטים לחוף אינם בריאים. "דג בריא לא נפלט לחוף". תופעה זו כוללת את הזהרון, הנפלט לעיתים קרובות בשל תסיסת אצות שנאכלו על ידי דגים טורפים שגורמים לדגים לצוף.

רגישויות תזונתיות ורעלים שונים בנוגע לבטיחות אכילת דגים, אספנו מספר עדויות מעניינות

רגישות לדניס – כמה אנשים דיווחו כי הם רגישים לדג הדניס, ואכילתו גורמת להם כאבי בטן ושלשולים. הסיבה לכך אינה ידועה.

אמנון/מושט – סיפור שתועד על אכילת אמנון (מושט) שגרמה לפריחה ונפיחות (בלילה). אם כי מקרים
אלו אינם נפוצים במיוחד.

כספית – ידוע שבליעת כספית עלולה לגרום לשלשול. אולם, מדובר במספר מועט של אנשים שחלו בו זמנית, ולגביהם "משהו בדג לימד אותם לא לאכול דניס".

איך מזהים טריות? כללי הברזל כדי להפיק את מירב התועלת מהמאכלים החדשים והקיימים, חשוב להקפיד על כללי טריות בעת הקנייה:

• שלמות הדג – חשוב לראות את הדג שלם לפני ניקויו.
• קשקשים – הקשקשים צריכים להיות מבריקים וצמודים לגוף.
• זימים – הזימים חייבים להיות אדומים. כל שינוי בגוון הוא מדד לזמן שהדג שהה מחוץ למים.
• עיניים – עיניים צריכות להיות בולטות וצלולות.
• קשיון הגוף – יש לבדוק את קשיון הגוף ללחץ אצבע. אם קיימת "תופעת בצקת", יש לפסול את הקנייה.

צורות בישול מומלצות השיטות משתנות בהתאם למין הדג

בורי (בריכה וים) – טיגון, בישול, סיר נינג'ה/תנור (עם המלחה חיצונית ופנימית עד שהדג מבעבע).
דניס, סרגוס גדול, לברק, מוסר – סיר נינג'ה/תנור.
ארס – טיגון בלבד.
לוקוס – טיגון או בישול.
דג עטלף – טיגון.
זהרון – טיגון.
תוכי – טיגון, בישול.
מקארוני – קציצות או טיגון.
דרקון – טיגון (אם כי קשה למצוא).

לסיכום

דגים מהגרים ימשיכו להגיע אלינו. חלקם יהפכו למאכלים כשרים וטעימים ברגע "שנתרגל לרעיון" שהם כבר כאן, כולל הטובים והמזיקים כאחד. עלינו להפיק מקסימום תועלת מהמצב, תוך הקפדה על כללי
זהירות.