בערב מרגש במיוחד, רגע לפני כניסת השנה החדשה, התקיים באקדמית גורדון אירוע הוקרה לסטודנטים משרתי מילואים וכוחות הביטחון ולבני ובנות זוגם. האירוע, שנערך ביוזמת אגודת הסטודנטים ודקנט הסטודנטים, נועד להוקיר את תרומתם האדירה של הסטודנטים לביטחון המדינה בתקופה מאתגרת במיוחד. באווירה חמה ומכבדת, נהנו המשתתפים מארוחת ערב מפנקת, מופע סטנדאפ של הקומיקאי עמי אנדיג'ר וחלוקת שי – אך מעל לכל, הם זכו להכרה אמיתית במאמץ היומיומי שהם משקיעים בשילוב בין לימודים, שירות ומשפחה.

האירוע התקיים בברכתה של פרופ' אילנה לבנברג, מ"מ נשיא המכללה, אשר הדגישה את מחויבות המוסד האקדמי לתמיכה בסטודנטים המשלבים שירות למדינה עם לימודים אקדמיים. הערב כלל ארוחת ערב עשירה, חלוקת שי אישי לכל משתתף ומופע סטנדאפ של הקומיקאי עמי אנדיג'ר, שהצליח להעלות חיוך על פני הנוכחים ולהעניק רגעים של קלילות והנאה.

ד"ר פאני אלזרע, דקנית הסטודנטים, שיתפה בתחושת ההערכה הרבה כלפי הסטודנטים:
"דקנט הסטודנטים מעריך אתכם ואתכן, משרתי המילואים וכוחות הביטחון ובני ובנות הזוג, את ההתמדה, את הרצון ללמוד ולהתפתח גם כאשר אתם נדרשים לתת את כל כולכם. כל אלו הם השראה לכולנו. אנו בדקנט נמשיך לעמוד לצדכם ולסייע יחד עם סגל המכללה."

גם אגודת הסטודנטים לקחה חלק משמעותי בהפקת האירוע. שירן כהן, יו"ר האגודה, ציינה:
"אגודת הסטודנטים באקדמית גורדון מודה למכללה על שיתוף הפעולה בכל הנוגע להוקרת אנשי המילואים וכוחות הביטחון אשר עומלים כדי להגן על גבולות מדינתנו ובטחון אזרחינו. אירוע זה הינו סמלי אל מול פועלם הרב של הסטודנטים אשר משלבים בין שירות מילואים, משפחה ולימודים."

אחד הרגעים המרגשים ביותר הגיע דווקא מהקהל. שרון מנחם, בת זוג של משרת קבע, שיתפה בתחושותיה לאחר האירוע:
"הוא היה הרבה יותר מסתם אירוע, הוא היה הוכחה לכוחה של ראייה ואמפתיה. 'נראות' היא חלק קריטי בחינוך ובחיים בכלל, והרגשנו שראו אותנו. ראו את המאמצים שלנו לתמרן בין לימודים למילואים, בין היעדרות של בן/בת זוג לניהול שגרת יום-יום מלאה במבחנים, עבודות, לחץ ודאגה. הערב הזה נתן לנו רגע של נחת, תקווה וכוח להמשיך ולטפס לעבר המטרות שלנו."

האירוע באקדמית גורדון לא היה רק ערב של אוכל טוב וצחוק, אלא רגע של הכרה, חיבוק והוקרה אמיתית. הוא שיקף את הערכים עליהם מושתתת המכללה: אנושיות, תמיכה והבנה עמוקה של מורכבות החיים של הסטודנטים. באווירה של אחדות והערכה, הוכח שוב כי גם בתוך שגרת לימודים תובענית, יש מקום לעצור, להוקיר ולהודות.

