(חי פה) – הלם וזעזוע פשטו בקרב הורים לילדים בגן עירייה בחיפה (שם הגן שמור במערכת), לאחר שקיבלו בקבוצת הוואטסאפ הקלטות אנונימיות המתעדות לכאורה יחס פוגעני מצד צוות הגן כלפי ילדיהם. ההורים מיהרו להגיש תלונה במשטרה ולפנות לעירייה. בכתבה זו נחשפים פרטי הפרשה, תחושות ההורים, ותהיות קשות על אוזלת היד של הרשויות. בשלב זה אנו לא חושפים את ההקלטות ואת שם הגן, על מנת לאפשר את עבודת המשטרה ולא לשבש את מהלך החקירה.
הקלטות אנונימיות חושפות אווירה קשה בגן הילדים
במהלך השבוע האחרון קיבלו ההורים של ילדי גן עירייה בחיפה הודעה מפתיעה לקבוצת הוואטסאפ של ההורים. מה שנראה תחילה כהודעה שגרתית, הפך עד מהרה לחומר ראיות מזעזע. מצורפות להודעה היו הקלטות רבות, שנשלחו ממספר לא מוכר, ובהן תיעוד קולי מתוך הגן – ככל הנראה במהלך שעות הפעילות השוטפות. מדובר בעשרות הקלטות הנמצאות כרגע בחדר החדשות של חי פה.
מההקלטות, שנשמעו על ידי כתבת "חי פה" ומערכת תאגיד החדשות, עולה תמונה מטרידה של התנהלות לכאורה פוגענית מצד צוות הגן כלפי הילדים. צרחות, איומים, השפלות, הוראות לנקיטת אלימות ואווירה כללית קשה – כל אלו נשמעים ברורים למדי.
תגובות מיידיות: תלונה במשטרה ומכתב לעירייה
מרגע שנשמעו ההקלטות, לא נותרו ההורים אדישים. תוך זמן קצר התקבלו החלטות חד משמעיות: ההורים ניגשו לתחנת המשטרה והגישו תלונה מסודרת בגין התעללות לכאורה. מקורות במשטרה אישרו כי הקלטות הועברו לבדיקה, ואחת החוקרות אף אמרה לאחד ההורים כי "ההקלטות מזעזעות".
במקביל הועבר מכתב חריף לעיריית חיפה, ובו דרישה לפעולה מיידית:
השעיה של הצוות החינוכי וחקירה ממצה. ההורים ציפו לתגובה מהירה מצד העירייה, אולם בפועל, לטענתם, לא נעשה דבר. נכון ליום שישי, 30 במאי 2025, המשיך הצוות לעבוד בגן כרגיל. בהמשך היום התקבלו החלטות בעיריית חיפה בנוגע לצוות החינוכי. ראו תגובת עירייה בהמשך.

ההורים מתלבטים: לשלוח את הילדים או להשאיר בבית
המציאות בגן הפכה למעורפלת ומעוררת חששות כבדים. בעוד שהעירייה טרם נקטה צעדים גלויים, על ההורים הוטלה ההכרעה הקשה – האם להמשיך לשלוח את הילדים לגן, או להשאירם בבית, נוכח מה שנשמע בהקלטות.
לפי הדיווחים, ילדים רבים נשארו היום, יום שישי, בבית מתוך חשש לשלומם הנפשי והפיזי. יש הורים שהצהירו כי לא ישלחו את ילדיהם לגן כל עוד הצוות הנוכחי לא מוחלף, גם במחיר של חופשה בלתי מתוכננת או על חשבון ימי עבודה.
מה ששומעים בהקלטות: אלימות מילולית, איומים, השפלה
אחת ההקלטות הקשות ביותר כוללת תיעוד של שיחה בין גננת לאחד הילדים במהלך פעילות קבוצתית. כשהילד מנסה לדבר, הגננת מאיימת עליו שלא ייצא לחצר, בעוד שהיא מסבירה ליתר הילדים שעליהם "לשבת עם פה סגור". צעקות נוספות, בכי בלתי פוסק של ילדים, וטון תקיף ומאיים נשמעים לכל אורך ההקלטות.
בהקלטה נוספת, אחת הילדות בוכה ומספרת לסייעת שחברה הרביצה לה. תגובתה של הסייעת – רחוקה מהנורמות המצופות במערכת החינוך: "אז תלכי ותרביצי לה חזק, עד שהיא תעוף מהגן". משפט זה הדהד בקרב ההורים כחלק מהעדויות החמורות שמופיעות לאורך הקבצים.
זווית אישית: כאם, קשה להישאר אדישה
כותבת שורות אלו האזינה להקלטות בעצמה, לא כדי לחרוץ דין – אלא כדי לוודא שלא נכתבים דברים ללא בסיס עובדתי. אך מעבר לתפקיד העיתונאי – כאם, קשה להישאר אדישה. זעקות הילדים, התחנונים, והאיום הסמוי והגלוי מצוות שאמור להגן עליהם – כל אלו אינם רק תיעוד, אלא מראה מטלטלת על המציאות שאולי התרחשה, לכאורה, מאחורי דלתות סגורות.
התחושה היא של בגידה באמון ההורי הבסיסי ביותר. הורים שולחים את ילדיהם לגן מתוך ביטחון שהם נמצאים בידיים טובות. כשהם עוזבים את שער הגן, הם מצפים לכך שהילד שלהם יקבל יחס חם, תומך ומקצועי. אך מה שקורה לכאורה כשננעלת הדלת – על פי הקלטות – שובר את האמון הזה לרסיסים.
מיהו השולח האנונימי?
שאלה מרכזית בפרשה נוגעת לזהות האדם ששלח את ההקלטות. בהודעה שקדמה לקבצים נכתב:
"מה קורה בגן הילדים כשהדלת נסגרת… במהלך הימים האחרונים נאספו הקלטות מגן ילדים בחיפה, בהן נשמעת הגננת והסייעות – כל ההקלטות הן מימים שבהם הגננת נכחה בגן. אנו משתפים אתכם מתוך תחושת אחריות לילדי הגן".
זהות השולח נותרה עלומה. חלק מההורים משערים כי מדובר באחד ההורים שבחר להגן על הילד שלו בדרכו, בלי להיחשף. אחרים מאמינים שמדובר בעובדת מתוך הגן, שלא יכלה לשאת עוד את מה שראתה והחליטה לחשוף את האמת, גם במחיר סיכון אישי.
התחושות בקרב ההורים: תסכול, כעס ובושה
לצד ההלם, ההורים מביעים תחושות של כעס, תסכול ואף בושה. "אני לא יכולה לתאר את מה שעבר עליי כששמעתי את ההקלטות", סיפרה אמא לאחת הילדות, "חשבתי שהבת שלי בידיים טובות. מה כבר ילדה בת 4 יכולה לעשות, שצועקים עליה בצורה כזו?".
האם מוסיפה בכאב: "אם מישהי לא מסוגלת להיות סבלנית ואכפתית לילדים, למה בכלל לעבוד כגננת? תלכי למכור נעליים ואל תצעקי על הבת שלי. זו לא עבודה שמתאימה לכל אחת, בטח לא למי שמרשה לעצמה לדבר כך לילדים".
מבט רחב: שאלות על הפיקוח ועל ההגנה על ילדים במסגרות
פרשה זו מצטרפת לשורת מקרים דומים ברחבי הארץ, בהם הורים גילו, לעיתים באקראי, כי הילדים שלהם חווים התנהגות פוגענית במסגרת חינוכית. הקלטות, מצלמות נסתרות, עדויות של ילדים – כל אלו הפכו לכלי בידי הורים שרק מבקשים לוודא שילדיהם מוגנים.
השאלות שצפות הן רחבות בהרבה מהפרשה הספציפית: איך ייתכן שאין מנגנון שמאפשר פיקוח יעיל, ללא צורך בצעדים קיצוניים של הורים? איך זה ייתכן שבמקרים כה חמורים, התגובה הראשונית של הרשויות היא שתיקה? והאם העובדה שמדובר בילדים בני 4-5 גורמת לכך שקולם פחות נשמע?
המשך הטיפול – תלוי ברשויות
נכון לעכשיו, הפרשה נמצאת בבדיקת המשטרה. ייתכן שיימסרו הקלטות נוספות, וייתכן כי העדויות יובילו לחקירה מקיפה יותר. אך מה שברור כבר כעת – האמון של ההורים במערכת נסדק. המענה שיתקבל מהעירייה וממשרד החינוך עשוי להשפיע לא רק על הגן הספציפי הזה – אלא על האמון של משפחות רבות במערכת החינוך העירונית כולה.
תגובת משרד החינוך:
המשרד מטפל בכל פנייה המובאת בפניו בכובד ראש, לרבות הפנייה האמורה, הנמצאת בבדיקה ובליווי של גורמי המקצוע הרלוונטיים. לפיכך, בגן שובצה גננת מתגברת ומנתחת התנהגות שתסייע בבניית אקלים חינוכי מיטבי.
לאור הגשת התלונה במשטרה, אין באפשרותנו להרחיב מעבר לכך בשלב זה.
מהמשטרה נמסר:
עם קבלת התלונה אמש, המשטרה פתחה בחקירה במסגרתה יבוצעו כלל פעולות החקירה הנדרשות על מנת להגיע לחקר האמת.
מטבע הדברים לא נפרט אודות פעולות החקירה ובפרט כשעסקינן בקטינים חסרי ישע, עליהם יש להגן במשנה זהירות.
תגובות עיריית חיפה:
עיריית חיפה אינה מקלה ראש בתלונות מסוג זה, ומיד עם קבלת תלונת ההורים, התקיים בירור ראשוני עם צוות הגן על ידי מנהלת המחלקה לחינוך קדם-יסודי בעיריית חיפה והמפקחת במשרד החינוך. בסיום הבירור הורחקו הסייעות, כלפיהן הופנתה התלונה, מכל פעילות בגן. במקביל מתקיימת חקירה של משטרת ישראל בנושא, והעירייה תמתין למיצויה.


לזה שכתבה להתקבל לגן כעובדת צריך רק דופק, להיות הורה לא צריך גם את זה, יש ילדים לא מחונכים, זאת עובדה, יש היום נסיכים ונסיכות וברגע שלא נחמד לנסיכים ונסיכות יש להם מושיע, אבא ואמא יסדרו הכל וחס וחלילה שהגננת תעז להגיד מילה להורה על הנסיך או הנסיכה שלו.
עצוב אבל זה המצב.
יש אלימות קשה של ילדים כלפי ילדים אחרים ולפעמים גם כלפי הצוות, איזה כלים יש לצוות בגן לפעול???? אפס כלים, כי אין חינוך בבית ואין כבוד למחנכים, אם היו הורים נורמאלים זה היה אחרת. תראו באיזה שכונות זה קורה, תנו לי ניחוש, לא בגנים הנהדרים בהדר עליון, גם לא בכרמל צרפתי, גם לא בקרית אליעזר, למה כי שם האוכלוסיה מחנכת את הילדים.
זה קורה בשכונות שהורים איבדו שליטה, הם עסוקים בעבודה, שיחזרו הם יקנו לנסיך צעצוע חדש שלאחר יום ישכח ממנו.
והבכי והצרחות יתחילו תנחשו מה יביאו צעצוע חדש.
תפרסמו מהר את שם הגן שנדע לא לשלוח ילדים לשם בשנת ההרשמה הבאה
הסייעות לא אשמות גם ההורים. הסמכות ההורית בישראל לא קיימת. ילדים מגיעים לגנים עם אלימות שהם סופגים מסביב ועם הורים "מאפשרים" שלא מחנכים וחושבים שהם יזרקו את הילד בן אצל שמרטפית שמקבל ילדים מופרעים שצווחים משתוללים ומכים.
בחדר המתנה לרופא אמא שלחה שתי ילדות בגיל גן לשבת מול טלויזיה בזמן שהיא דיברה עם המזכירה. הילדות צפו בהפגנה אלימה שבה רואים מפגיני שמאל ושוטרים הולכים מכות עם אנשים שמספרים שהרביצו להם. לאחר מכן הראו קרובי חטוף שצועקים קללות וגידופים בועדת הכנסת. לאחר מכן עוד כתבה עם אלימות במגרש כדורגל.
הילדות האלו ספגו לפחות 10 דקות מהטלויזיה אלימות קללות גידופים וזה מה שנכנס לתודעה של הילדים היום. הפגנות השמאל מלאות בהכפשות וגידופים. גרפיטי של ונדליזם הפך לנורמה. צרחות וקללות באפס כבוד למרחב הציבורי ולשיח הציבורי בין אם זה בכנסת על הדוכן או בהפגנות לתוך מקרופונים.
בכבישים הילדים נתקלים בשלטים כמו "אונסים אותי עכשיו בעזה" ובריונות של מפגינים עם פרובוקציות וסיסמאות מלבות שנאה. האלימות הזאת חודרת אפילו מרמת גני הילדים ובטח בבתי הספר. המורות הגננות הסייעות הן קו החזית שסופג את ההתנהגויות של ילדים שלא מחונכים בבית, ותקשורת וסביבה שמהדהדים אלימות והקצנה בלתי פוסקת לצרכים פוליטיים ורייטינג.
ההורים מזדעזעים מדברי הסייעות זה שיא הצביעות. איך היו נשמעים אם היו מקליטים אותם עם הילדים. האם הטקסטים לא היו דומים מתוך רגע של עייפות, כעס, אובדן עצבים על ילדים שמתפרעים או הולכים מכות? תשאלו את עצמכם הורים יקרים כמה פעמים בשבוע אתם צועקים על הילדים שלכם. כמה הם נחשפים לשיח אלים שלכם בנושאים שונים. מתי הענשתם אתם את הילדים שלכם על התנהגות אלימה ויצרתם להם גבולות ברורים?
צודק כל מילה
עדיף לא לכתוב כלל מאשר לכתוב בליל של שטויות
בשביל להתקבל לעבודה כסייעת בגן צריך רק דופק.
הורים שולחים ילדים לגן ובטוחים שהם מוגנים עד שכזה דבר קורה