ילנה קפיליאן היא תושבת חיפה בת 33 המתגוררת ברחוב אלנבי בקרית אליעזר. ילנה זהה לכולנו מלבד הבדל משמעותי: היא מרותקת לכיסא גלגלים בשל היותה סובלת מדיסטוניה כללית. הצטרפתי אליה ואל אביה ולדימיר, המרותק גם הוא לכיסא גלגלים, להליכה קצרה ברחוב ונחשפתי למציאות בלתי נסבלת. דרך הפרספקטיבה של המרותקים לכיסא גלגלים, רחובות חיפה מעולם לא נראו מוזנחים, הרוסים ומסוכנים יותר. אפרט כעת את הממצאים הקשים.
צילום והגשה: עמרי שפר | עריכה: ירון כרמי – חי פה
אתחיל מהמכשולים הפשוטים ביותר: המעברים מהמדרכה למעברי החצייה. כאן אפילו סנטימטרים בודדים מספיקים כדי שלא לאפשר לכיסא גלגלים לעבור. רוב הירידות שראיתי ברחוב אלנבי הנן כתהום עבור אותם נכים והם נאלצים להתקדם מאות מטרים נוספים כדי להגיע למעבר חצייה מתאים.
אך למדנו כי ירידה תקינה למעבר החצייה איננה מספיקה. לאורך הרחוב חונות מכוניות רבות אשר חוסמות את המדרכה לגמרי, ואף את מעברי החצייה עצמם, כמו בדוגמה הזו:
אמנם חסימת המעבר משפיעה על כל התושבים באשר הם ומסכנת אותם, אך היא מכה חזק במיוחד בכל מי שמתקשה בהליכה וכן בילדים שעם הירידה לכביש קשה לצפות אותם והם עשויים לבצע טעויות קריטיות. המכוניות נוסעות מהר מאוד ברחוב אלנבי בעל הנתיבים הרחבים במיוחד והירידה לכביש מרגישה כמו התפרצות לאוטוסטראדה. כאן ילנה נאלצה לרדת לכביש בגלל מכונית שחסמה את המדרכה לחלוטין בדיוק לקראת מעבר החצייה. שדה הראייה חסום והנהגים שועטים קדימה בעוד ילנה מנסה לסמן להם לעצור עבורה ללא הואיל.
חשבתם שכאן תמו בעיותינו? נתקלנו בעוד עשרות מכוניות שחסמו את המדרכה. כאמור, עבור רוב התושבים זהו מכשול המכריח ילדים, הורים עם עגלות, וכל אחד ואחת לרדת לכביש ולסכן את חייהם. עבור המרותקים לכיסא גלגלים, פשוט אין מעבר. המשמעות היא לעצור, להסתובב ולשוב על עקבותיהם.
עבור הנכים כל מכשול הוא קריטי, החל בפחי אשפה עירוניים וכלה במכוניות חונות – אפילו אלה שמשאירות מעבר כלשהו:
עמוד תשתית עירוני חוסם את הדרך – כיסא גלגלים לא יכול לעבור כאן:
מכוניות חונות בניגוד לחוק גם בתחנות האוטובוס והאוטובוסים לא יכולים להתקרב. במקום זאת, הם חוסמים את נתיב הנסיעה ונכים לא יכולים לעלות אליהם. אין זה מפתיע, אפוא, שאף שאני משתמש תדיר באוטובוסים מעולם לא ראיתי נכה נוסע בהם. המציאות הזו פוגעת גם בקשישים ובכל מי שמתקשה בהליכה:
משאיות חונות שלא כחוק וחוסמות את נתיב הנסיעה. כפועל יוצא, שדה הראייה חסום לחלוטין עבור כל מי שיבקש לחצות, וכמובן שאין רמפה עבור כיסא גלגלים:
אז איך הגענו למצב הזה ומה נעשה בנידון?
המצב של רחוב אלנבי אמנם זעזע אותי אך לא הפתיע אותי. כך נראים רוב רחובות חיפה. זהו למעשה הסטנדרט. אז איך הגענו למצב הזה? למעשה כמות המכוניות בעיר שילשה את עצמה בערים האחרונות בעוד שטח הרחובות הכולל לא השתנה הרבה, בדומה למגמה הכללית במדינה. העלייה בעושר בשילוב עם "שחרור" האשראי לרכישת רכב פרטי המריצו את הציבור הרחב לצאת ולרכוש עוד ועוד מכוניות. הבעיה היא שאין ממש איפה לאכסן אותן במדינה הקטנה שלנו.
הרחובות שלנו הפכו למגרשי חנייה בעוד הנוסעים זוחלים בגודש לאורך שעות רבות במהלך היום. זיהום האוויר הולך ועולה, כלכלת העסקים הקטנים ברחובות מדשדשת, לצד תופעות שליליות נוספות, ועל-כן במובנים מסוימים איכות החיים שלנו הולכת ויורדת. המרדף אחרי רכישה ואחזקה של רכב פרטי משעבד את ההוצאות המשפחתיות וכל מי שידו אינה משגת – רוב האוכלוסייה – נתקע בהמתנה לאוטובוס חצי שעה בגשם בתחנת אוטובוס ללא מחסה.
מה ניתן לעשות בנידון? הגיע הזמן להתייחס לתחבורה בעיר בבגרות וברצינות. הרי כולנו מבינים שבין התחדשות עירונית אחת לבאה, ובין פרויקט תמ"א 38 אחד למשנהו, העיר הולכת ומצטופפת ופשוט אין עוד מקום לכל המכוניות האלה. לא בחנייה ולא בתנועה ברחובות. כדי לאפשר לעיר להתפתח ולשגשג, עלינו לפתח את התחבורה הציבורית בה לכדי מערכת משומנת היטב. בתור התחלה, תדירות האוטובוסים צריכה להשתפר רבות, דרוש תגבור בשעות וכן הוספת קישוריות לשכונות מנותקות. בנוסף, עלינו לסלול שבילי אופניים היכן שמתאים, בדגש על השכונות המישוריות, שדווקא בהן הביקוש גבוה לכלי תחבורה זול ופשוט. בטווח הרחוק עלינו לחשוב על פתרונות יצירתיים יותר, בדומה לרכבל החדש שצפוי להיבנות מהצ'ק פוסט לאוניברסיטה, אך בצירים מתאימים ונחוצים יותר.
בינתיים, הרבה לפני שנגשים את יעדים אלה, על העירייה לתקן את המפגעים הפשוטים והקטנים של היומיום. הירידה לכביש, עמוד שחוסם את רוב המדרכה, ועוד. במקביל, על העירייה והמשטרה להגביר את האכיפה על הנהגים המסוכנים ועל חסימת המדרכות. תאונות דרכים אינן נדירות ברחוב אלנבי עקב נסיעה במהירות מופרזת. אפילו בזמן הסיור שלנו אירעה תאונה קלה. עם זאת, אפשר לדבר עד מחר על המחסור בחנייה בעיר. אני מכיר את הבעיה הזאת לעומק בתור תושב כמוכם. אבל תגידו, התוצאה הזאת נראית כאן סבירה בעיני מישהו? עד מתי יצטרכו לסבול ילנה ואביה ולדימיר וכל שאר תושבי הרחוב שבסך הכול רוצים להגיע בבטחה ובהנאה מפה לשם? ואגב, בהמשך הרחוב, רק במרחק של כמאה-מאתיים מטר, הייתה חנייה פנויה בשפע לכולם.
אומרים שחברה נבחנת לפי היחס שלה לחלשים ביותר בה. מה הציון שלדעתכם מגיע לנו בין נכשל לנכשל?
תגובות
תגובת משרד התחבורה
האחראיות על כבישים עירוניים ובכללם גם סלילת מדרכות, התקני בטיחות ומקומות חניה לנכים נמצאת בתחום הרשויות המקומיות, ובמקרה זה של עיריית חיפה.
משרד התחבורה משתתף במימון עלות הקמת הפרויקטים אולם יש לזכור כי ביצוע הפרויקט נמצא באחריותה הבלעדית של הרשות המקומית.
תגובת משטרת ישראל – מחוז חוף
נושא ההנגשה לנכים והחניות בתחום העירוני הינו באחריות פקחי הרשות המקומית. במקומות בהם מתקיימת חסימת מעבר, המסכנת את הולכי הרגל ומחייבת אותם לרדת לכביש, המשטרה תבצע אכיפה לאחר פתיחת קריאה במוקד 100. ככלל המשטרה מבצעת אכיפה לאורך הצירים בעבירות המסכנות חיים, נציין כי ציר מוריה בכרמל נבחר לאור סקר שנערך בקרב הציבור לאכיפה ממוקדת מתחילת השנה עקב ריבוי ת.ד להולכי רגל ועבירות המתבצעות עי דו גלגלי.
פניית מערכת חי פה הועברה לגורמי התנועה בחיפה לצורך בדיקתם ותתבצע אכיפה בהתאם, יחד עם זאת אנו פונים לציבור הנכים המתקשה לעשות שימוש באמצעי התחבורה הציבורית עקב חניית רכבים בסמיכות לתחנת האוטובוס להודיע על כך למוקד 100 לצורך הכוונת ניידת למקום.
תגובתו של אבי עובדיה
(מנכ"ל ארגון אחווה להשתלבות נכים בחברה)
ראש עיריית חיפה יונה יהב ואגף הרווחה של העירייה מנהלים מזה שנים מדיניות של אנטי תושבים, ובמיוחד אנטי נכים. אכיפה של חוקי העזר של העירייה ימנעו חנייה של מכוניות על מדרכות שמונעות מעבר חופשי לנכים המתקשים בניידות. אבל מה יש לנו להלין אם אגף רווחה שלם שיש לו תקציב של 300 מיליון שקל בשנה עוסק רק בניפוח המנגנון ואינו מסייע לציבור האנשים עם מוגבלות.
בעיר מתוקנת עם ראש עירייה מוסרי שיש לו מדיניות שמיטיבה עם התושבים ובמיוחד עם החלשים והמובסים מביניהם נושא הנגישות לאנשים עם מוגבלות היה בראש סדר העדיפויות. ראש עירייה כמו יהב שהוביל את כל העיריות הגדולות ואת מרכז השלטון המקומי לעתור לבג"ץ כדי לדחות את תקנות הנגישות לעוד 10 שנים בטענה שאין להם תקציבים כשבקרן מיוחדת של משרד האוצר ומשרד המשפטים "שוכבים" כבר כמה שנים טובות 80 מיליון שקל, מעידה עשרות מונים על מעשיו של ראש העירייה יהב. שופטי בית הדין הגבוה לצדק דחו על הסף את העתירה הזו.
דוגמא נוספת לזלזול בחוק ובציבור הנכים היא העובדה שלשכת הרווחה ברחוב שי עגנון שאמורה לשרת קשישים ומוגבלי ניידות, אינה נגישה. יונה יהב היה מעדיף שבחיפה יתגוררו רק צעירים, בריאים ועשירים, כל השאר הם אסקופה נדרסת בעבורו.
תגובת עמותת אור ירוק
לא ייתכן שבעלי מוגבלויות לא יוכלו להתנייד בנוחות ובבטיחות במדרכות הרחובות בישראל. משרד התחבורה והרשויות המקומיות חייבים לפעול ולוודא כי המדרכות בערים פנויות עבור כל התושבים אך במיוחד עבור נכים, קשישים וילדים, בכדי שהם לא ייאלצו לרדת לכביש ולסכן את חייהם.
תגובת עיריית חיפה
עיריית חיפה משקיעה מאות אלפי שקלים בהנגשת השטחים הציבוריים בעיר. תכנית ההנגשה מבוצעת בהדרגתיות, על-פי סדרי עדיפויות שנקבעים ע"י מהנדסי הבטיחות בעיריית חיפה.
במסגרת פעילות זו נבחן גם את המצב ברחוב המדובר.
עיר גוססת.
ראיתי שם חניות של רכבים על המדרכה בסימון של אדום לבן עירוני כך שהזמנה של משטרה ותלונה על חסימת הדרך במדרכה לנכים שמפריעה למעברם מחייבת את המשטרה לתת מיידית קנס של חמש מאות שקל וגרירה מיידית ופינויו של הרכב המפריע לחניון משטרתי כך שהתענוג יעלה לעבריין קרוב לאלפיים שקל תענוג שהוא ימנע ממנו להרבה זמן.גם בכל איזור תעשיה חוף שמן חסר מדרכות בטח לנכים מאיסור בית ספר נהריים לשעבר לאיזור הכלביה ואני שמנייד עם בלון חמצן על עגלה פשוט הולך בצד הימני של הכביש ומפריע למשאיות כבדות מאוד טריילרים בלית ברירה שלא פעם כשיש תנועה דו כיוונית שלא מאפשרת להם לעקוף אותי בבטחה הם נאלצים לעצור.נראה כמה נהגים יתלוננו בעירייה ואו במשטרה עד שמישהו יתעורר או עד שמישהו יעזור לי להעלם מהעולם.