הַלֵּב בּוֹכֶה • שיר

אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה דּוֹמֵעַ לְנוֹכַח הַטְּרָגֶדְיָה הַבִּלְתִּי נִתְפֶּסֶת עִם שׁוּבָם שֶׁל כְּפִיר, אֲרִיאֵל וְאִמָּם שִׁירִי אֶל אַרְצָם כְּדֵי לְהִטָּמֵן בְּאַדְמָתָהּ, וְעִמָּם עוֹדֵד לִיפְשִׁיץ. אַרְבַּעְתָּם הי"ד. וְעַל כָּךְ כָּתַב כָּךְ:

הַלֵּב בּוֹכֶה

א
הַלֵּב בּוֹכֶה: שָׁטְפוּ כְּבָר דִּמְעוֹתָיו
אֶת פְּנֵי הָאִישׁ: שָׁכַל אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ.
הָאֵבֶל רַב. נָתַן בּוֹ אוֹתוֹתָיו
וּכְבָר מוֹטֵט אֶת כָּל אֲשֶׁר אִתּוֹ.

ב
הַלֵּב סוֹעֵר: זֶה טֶבַע הָאָדָם
שֶׁמִּתְאַכְזֵר כָּל כָּךְ אֶל זוּלָתוֹ.
דְּמָעוֹת שָׁלִישׁ עַל נַחֲלֵי הַדָּם,
וּמָה הוֹעִיל הָאֵל בִּגְדֻלָּתוֹ?

ג
הַלֵּב נֶחְרַד אֶל מוּל הָעוֹלָלִים
שֶׁלֹּא זָכוּ לטעום אֶת יַלְדוּתָם.
וּמַלְאֲכֵי שָׁרֵת אִתָּם עוֹלִים
אֶל שְׁמֵי מָרוֹם וְהֵם יִהְיוּ אִתָּם.

ד
וְלֵב שֶׁל אֵם נָדַם יַחַד אִתָּם
וְהֵם צְמוּדִים בְּרַעַד בְּחֵיקָהּ.
וּמַהוּ שְׁכוֹל כָּבֵד לְעֻמָּתָם,
וְהַשְּׁכִינָה – לְמָה הִיא מְחַכָּה?

ה
הַלֵּב דּוֹרֵשׁ: נָקָם הוּא וְשִׁלֵּם.
וּמָה תּוֹעִיל גַּם נֶחָמָה פּוּרְתָּא?
הֲרֵי הַלֵּב כְּבָר לֹא יִהְיֶה שָׁלֵם.
וּמַצֵּבוֹת – עַצְבוּת בָּן חֲרוּטָה.