ביום רביעי 29/1/25 בבוקר, אחרי חודש של תכנונים וחשיבה, יצא לפועל מפגש מיוחד בפרלמנט החיפאי לזכרו של עוזי אברהם, במלאת חודש לפטירתו. האירוע המרגש התקיים בזכות חברים קרובים, ששמרו על מורשת הפרלמנט החיפאי – יוזמה שביצע עוזי יחד עם צביקה בן נתן. כל זה היה בשיתוף פעולה עם הילה וצוות מתנ"ס בגין, שהיו לו כבית קהילתי לאורך השנים.
המפגש היה רגע של חיבור אנושי מרגש, בו התכנסו אנשים יקרים מכל תחום בחיים: המשפחה הקרובה והמורחבת, חברים ותיקים, מכרים ועמיתים שכיבדו בנוכחותם. זה היה יום של זיכרונות, של סיפורים ושל רגעים משותפים. אחד הרגעים המרשימים היה הרצאתו של אבישי הדרי, מ"מ לשעבר בגדוד שריון 129, ששוחח על הקרב ההיסטורי במלחמת ששת הימים, בו השתתף עוזי. הרצאתו הייתה מלווה בסרט מרתק, שסיפר את סיפור הגבורה של לוחמי הגדוד, והציף את הסיפור שלא סופר – הקרב על רמת הגולן, בו נותרו רק שני טנקים מתוך 28 של הגדוד. עוזי היה חלק בלתי נפרד מהקרב, והקרין את סיפורו בסרט שעדיין מהדהד בזיכרון.
החלק המוזיקלי של האירוע
החלק המוזיקלי של האירוע היה לא פחות מרגש, עם הופעות של החברים המוסיקאים שסבב את עוזי לאורך השנים. חיה ארד, סולנית להקת חיל הים לשעבר, אלי זיידנברג, ישראל גרזון, אלי לב ודדי שלזינגר ריגשו את הנוכחים עם שירים ומנגינות שעוזי אהב לשיר ולנגן. לכל אחד מהם הייתה חלקה המיוחדת בזיכרון המוזיקלי של עוזי, שהיה מבצע נלהב ומוזיקאי מלא תשוקה.
במהלך המפגש, שיתף ישראל סביון את הנוכחים באישיותו של עוזי, כפי שהוא זוכר אותו – "אדם של ישראל היפה, שכאב את מה שקרה במדינה, איש של אנשים וחברים". מנחם, שהיה מפקדו, שיתף גם הוא בחוויותיהם המשותפות בשדה הקרב, ובדרך בה אבא הוביל את הגדוד ברגעים הקשים ביותר.
לקראת סיום, קראה בתו את המילים שנחרתו בלבה: "היה לנו אבא מיוחד שהיה שם תמיד לתת חיבוק, עצה טובה, איש שיחה, ובעיקר עיטר ועיצב את חיינו בשמחת חיים, הרבה צחוק, קלילות, מוזיקה ונגינה." היא גם הזכירה את כוחה של המוזיקה והצחוק, שבמיוחד אחרי מלחמות ישראל, היוו מקור מרפא ושיקום למשפחתה ולו עצמו.
שרים לזכרו של עוזי אברהם ◄ צפו
עוזי כתב לאחר מלחמת ששת הימים:
לשרוד את החיים לפעמים זו משימה כמעט בלתי אפשרית, בעיקר כאשר אתה רואה את המוות אל מול עיניך, אך ישנם מצבים שהמזל מאיר לך פנים בדקות הכי קריטיות, ואז אתה מרגיש כאילו נולדת מחדש.
מילותיו של עוזי משקפות את גבורתו ויכולת ההתמודדות המיוחדת שלו, תכונות שהיו חלק בלתי נפרד ממנו גם בחייו האישיים וגם במורשת שהשאיר אחריו.
האירוע הזה, שהיה מלא ברגעים של התרגשות, אהבה וזיכרון, משאיר אחריו רצון להמשיך ולחגוג את החיים, להנציח את מה שעוזי האמין בו, ולזכור את כל הפרויקטים והחלומות שהיו לו. אנו תקווה כי יום זה יהיה תחילתו של מסע נוסף להנציח את המורשת שהשאיר – בין אם זה בבת גלים, שם ציינו לאחרונה 100 שנה להיווסדה, או בהנצחת פועלו של גדוד 129, שאת אתר ההנצחה שלו עוזי התחיל לתכנן. צביקה בן נתן שותפו של אבי בישר כי הפרלמנט ימשיך להתקיים ולהיקרא הפרלמנט החיפאי ע"ש עוזי אברהם.
לסיום, יש לזכור את כל הגיבורים שהלכו מאיתנו, ולשלוח תפילה לשובם של החטופים, בעוד אנו משאירים מקום לזיכרון ולחגיגה, כפי שאבא היה רוצה.
"אל תשכחו לחגוג ולשיר", כמו שעוזי תמיד אמר ◄ צפו
